מה הקשר בין קריעת ים סוף
אליהו הנביא
שמים וארץ
חושך 
שמש וירח
עורבים
דג
מלחמת הכוכבים עם סיסרא
הפיתרון בשעה 23:00

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) פסיקתא עמוד 487
כתיב ופרעה הקריב (שמות י ד) מהו הקריב שהקריבם לתשובה. דבר אל בני ישראל ויסעו (שם /שמות/ ט ו) א ר ברכיהו יום שביעי של פסח היה והיו מתיראים לירד לים כי יום טוב היה,

ומנין, שכך אתה מוצא שאמרו לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר (שם /שמות/ ה'), מה עשה פרעה שלח עמהם...

התשובה
ראשי תיבות
קריעה
גזירה
בקיעה

מבואר בחז''ל שהים התנגד בתחילה להקרע הוא טען שהוא נברא ביום ג' ומשה ביום ו' 
ויש לעיין מדוע שאהרן הכה את היאור לא מצאנו שהיאור התנגד מהטענה הנ''ל

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154
ומובא המדרש הזה גם בראשונים

מי כמוך, אמרו חז ל בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקדוש ברוך הוא שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה.

באותה שעה ירד גבריאל והטיל על צוארו שלשלת של...

יש לתמוה למה היה צריך הפסוק להאריך כל כך שיוסף השביע את בני ישראל הלא כל אחד יכול לזכור את זה מסוף פר' ויחי וישבע יוסף את בני ישראל וגו'

ונראה להציע על פי דברי הכלי יקר שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק ד
שביאר מה גרם לערב רב לעשות את העגל וזה לשונו
ויש אומרים שטעות זה בא להם, לפי שלא יכלו ישראל לצאת...

רבינו חיים פלטיאל  בשלח י''ד כ''ה
ויסר את אופן מרכבותיו. וא ת אופני מרכבותיו מיבעי ליה, אלא כך העניין אם היה מסיר ב' אופנים עדיין היה מגרר בטוב כעניין שליט א בלשון אשכנז אבל באופן אחד יש צער גדול ומשבר הכל. 

היכן נרמז קריעת ים סוף בפ' לך לך
ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
לפיד אש זה מתן תורה בין הגזרים האלה זה קריעת ים סוף (מכילתא)

לכאורה כאן מבואר שכל תכלית יציאת מצרים הוא מתן תורה

כפתור ופרח פרשת בשלח.pdf

בשירת הים נאמר שקריעת הים נעשתה בחרון אף, כאמור:

וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם;
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף;
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם.

והמובן, שתכלית קריעת ים סוף היתה לטבע את המצרים בתוכו, וביאת בני ישראל בתוך הים ביבשה היתה למען יבואו אחריהם מצרים אל תוך הים, ולא לצורך הצלתם...

בפר' המן : ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר כו'.
ופרש י בפס' י ז: המרבה והממעיט. יש שלקטו הרבה ויש שלקטו מעט, וכשבאו לביתם, ומדדו בעומר איש איש מה שלקטו, ומצאו שהמרבה ללקוט לא העדיף על עומר לגולגולת אשר באהלו, והממעיט ללקוט לא מצא חסר מעומר...

למה משה לא אמר שירה לפני קריעת ים סוף? 
והרי מצינו מספר פעמים ששרו לפני הנס?

אשמח לתשובות עם מקורות.

מצאתי משהו בברכת אברהם אולי בהקדמה בעניין זה. אשמח אם יעלו פה איפה כתב זאת

בפסוק כתוב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי , ובגמ' עירובין י ז ב' ילפינן מינה איסור הוצאה בשבת, וכ כ הראשונים שם, ומבואר לכאו' שהטעם שלא ירד המן בשבת, הוא משום איסור הוצאה.

אבל בספורנו שמות פט ז פכ ז כתב

וזה היה חלול שבת בלי ספק אם היו מלקטים הדבר ממקום גדולו, כאמרם ז ל האי מאן דתלש...

בספר יהושע פכ ד כתוב:

ויאמר יהושע אל כל העם, כה אמר ה' אלקי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים וכו',
ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה, וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף, ויצעקו אל ה' וישם מאפל ביניכם ובין המצרים, ויבא עליו את הים ויכסהו,...

האם היה אפשר לחשוב בטעם המן טעם של איסורים? והנה אם היה מתהפך לממשות מה שרצו – פשוט שאסור, אך אם רק בטעם – יל ע. . ואת ל שאסור, האם מותר לחשוב על חצי טעם חלב ועל החצי השני טעם בשר – בבת אחת?

כתיב: ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא (יג יז).
דרשו חז ל (ילקו ש רכו), שדרך ארץ שמים מן השמים ולחם מן הארץ, ואילו לישראל נתן הקב ה לחם מן השמים הלא הוא המן ומים מן הארץ הלא הם מי הבאר.
מפי השמועה שמעתי ששאלו את הגר א אם אפשר לדרוש פסוק כאשר אין המשך הפסוק מתיישב עם הדרשא, וענה הגר א...

בחסד השי ת לאחר שבת בשלח - שירה תשפ א
 
עם זו יצרתי לי  - תהלתי יספרו
 
השבת קראנו על שירת הים, כמובן מעורר לשיר ולהודות להשם!
 
לאחר השירה כתוב: ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה וכו'.
ופרש י: היכן נתנבאה? כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה, אמרה: עתידה אמי שתלד בן כדאיתא בסוטה....

בבחרותי שמעתי מהג ר שמעון שוואב זצ ל שהיה אוכל בשבת בביתו של החפץ חיים שהעולם אומרים בשם החפץ חיים שביאר בפסוק מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו שהקב ה לא קרע את הים עד שקפץ נחשון בן עמינדב לתוך היום, כיון שבתפילה לבד לא סגי וצריך גם השתדלות של מעשה.
אמר הגר ש שוואב זצ ל שאכן כך אמר החפץ חיים, אבל...

במרה תלונת 'מה נשתה' מוסבת רק על משה , ואילו בהמשך במדבר סין בתלונת הרעב הם מתלוננים על משה ועל אהרן . מה נשתנה?

באוה ח הק' כתוב שזה פשוט ששייך לקרוע את הים אחר מתן תורה שהרי הסתכל באורייתא וברא עלמא ולכן
מוזכר בגמ' שר' פנחס בן יאיר חלק את הנהר, אבל משה שהיה זה קודם מתן תורה היה זה נס שקרע את הים.
ויש להק' דמוזכר במדרש (אני לא זוכר כרגע היכן) שיעקב בקע את הירדן במקלו והיה זה קודם מתן תורה?
 

בפרשת המן : זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם כו'.
יל ע האם נא' כאן ציווי ללקוט מן, והיה אסור לאדם להתענות ולהמנע מלקיטת המן?

ותען להם מרים שירו לה' וכו' סוס ורוכבו רמה בים
צ ב א. על מה ענתה להם ב. היה צריך להיות כתוב להן כמו ותען שמדברת לנשים ג. מדוע בחרה מכל אז ישיר דווקא את הפס' הזה?
וראיתי שתי' שטענת הנשים היתה מה לנו ולשמחה זו שהרי השמחה השלמה היא היעד הסופי שזהו מתן תורה וא כ אנ שבזה אין לנו חלק מה לנו לשמוח...

בפרשת בהעלותך המתעוננים טוענים שאין להם בשר ואומרים ונפשינו קצת בלחם הקלוקל שזה מכוון על המן משמע שכבר אכלו אותו זמן רב 
בפרשת בא מבואר לכאורה שהמן והשליו ירדו באותו זמן ,  בערב שליו ובבוקר מן כפרש י 
מתי החל השליו לרדת ?

מדוע בתורה מוזכר בקיעת ים סוף הרם את מטך ונטה את ידך ובקעהו המים, ומאידך בלשון חז ל מוזכר קריעת ים סוף כמו
למשל קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף וכן מזונותיו של אדם וכו' ?

מפרש רש י: כְּשֶׁמָּדְדוּ אֶת לְקִיטָתָם בְּאָהֳלֵיהֶם מָצְאוּ כִּפְלַיִם.
.
אולם בהושענא 'כהושעת אדם' יסד רבי מנחם ברבי מכיר:

זְבוּדֶיךָ בְּמִדְבַּר סִין בַּמַּחֲנֶה
חָכְמוּ וְלָקְטוּ בַּשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה.

לאמר: ביום הששי יצא העם ללקוט, ומצא במפתיע מדה כפולה של מן. הבין העם...

תניא בפרק אמר רבי עקיבא:

שְׁלשָׁה דְבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ:
הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, וּפֵרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת.

לעומתם מצאנו בפרשתן שני דברים שעשה משה מדעתו, ולא הסכימה דעת המקום לדעתו.
א. יום שאמר...

למה היו צריכים את השלב שהמצרים בורחים ואז ה הביא עליהם את הים
ה' יכל להביא את הים על המצרים מיד כשעם ישראל עברו