מלבי ם על הפסוק אל תגשו אל אשה.

ביארו חז ל בשבת שהיה צריך פרישת שלשה ימים מפני הנשים, שהפולטת ש ז ביום השלישי טמאה והוא מבואר ממה שבא פה אצל קריבה אל אשה לשון הגשה שלא בא כן בשום מקום שתמיד בא ע ז לשון קריבה, ומבואר אצלנו ההבדל בין קרב ובין נגש, שקריבה הוא בששניהם שוים וקל לקרב אליו והגשה הוא בשיש...

שאלה: איזה 3 יהודים לא היו במתן תורה?

תשובה: למ ד יתרו אחר מתן תורה בא, הרי צפורה ושני בניו של משה, גרשום ואליעזר, היו אצל יתרו בזמן מתן תורה, וכיון שגייר משה את צפורה לפני שנשאה הרי היא ושני בניה היו יהודים, והם ה3 יהודים היחידים שלא היו במתן תורה.

אנכי ה' אלוקיך וגו' ערש י, ליתן פתחון פה למשה וכו'.
הדברים סתומים וחתומים, איך יתכן דאנכי ה' אלוקיך נאמר רק למשה, במעמד הר סיני לעיני כל ישראל, ואין מדרש זה אומר אלא דרשיני.
 

התפרסם בשם מישהו שביטולה זהו קיומה לא נאמר על יום אחד אלא על תקופה האם מישהו יודע מקור לזה לי זה דבר מוזר וחדש 

ביאורי רבי  שמואל
מהגאון רבי שמואל ברנד זצ ל

פרשת יתרו

'ואביא אתכם אלי'
 
יש להבין מה ההדגשה שבאו למדבר סיני, ועוד הערות בדברי הכתובים
 (יט, א), בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני, ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר, ומשה עלה...

תמיד בלומדנו הפרשה היה קשה איך יתרו בא ומוכיח את משה וכי יש דבר שיתרו ידע ומשה לא ? 
פשיטא שסברא כזו לא שייכת כלל 
(ואף שמה שיתרו אמר למשה לא כפשטת המקרא עינו ברש'י וכו.. ובמפרשים עדיין היה לו טענה למשה)
ועוד למה התורה הכניסה פרשה זו בפרשת מתן תורה ?והקושיא ק'ו למ'ד שיתרו הגיע לאחר מתן תורה 
למה...

עד כמה שידוע לי - זו המילה המצרית היחידה בתורה.

מקור - מדרש.

לכאורה היה צ ל בכל המקום אשר תזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.
ואולי רומז לכך שעם הכניסה לארץ, שוב לא יוכלו להיות מקריבים בכל מקום, אלא רק במקום אשר יבחר השם לשכן שמו שם וגו', והיינו בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו', כלומר המקום שאבחר בו, ואקרא את שמי עליו

כך אומר ה אבן עזרא בפסוק הראשון בפרשה.

בסוף הפרשה מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וגו',

בחי' מרן רי ז הלוי עה ת כ' לבאר את ד' הרמב ם בסהמ צ מ ע כ' שכ' וז ל: אמנם אמרו במזבח (ס פ יתרו) מזבח אדמה תעשה לי, שייחשב בכתוב הזה שהוא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש, הענין בו כמו שאספר לך. אולם פשטיה דקרא הנה הוא מדבר בשעת היתר...

בספר מעשה איש ח ד עמ' קצח מובא ששאלו להחזו א מפני מה זכה למה שזכה, ואמר מפני כיבוד הורים ומורים, עיי ש.
וזכרוני שראיתי בשם מרן הגרח ק שליט א שמקור הדברים מקידושין דף ל א ע ב: כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו וכי הוה אתא רבי אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח ליה ואמר...

יתרו ואשת משה.jpg

והרי בפסוק מפורש וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם , הרי מפורש שיתרו שמע את הכל, ומה הפריע לרש י לבאר כן, ואמרו ששמע דבר מסוים - קרעי ס ומלחמת עמלק??

יודע אני שקדמוני מפרשי רש י...

יש להקדים שהדברים נאמרים באוירה פורימית מדין ל' יום קודם הרגל וכו'...

על הפסוק 'אני חותנך יתרו בא אליך וגו'
אומר התרגום יונתן (שמות יח ו):
אני חותנך - אתי לוותך לאתגיירא, ואין לא תקבל יתי בגיני , תקבל בגין אנתתך ותרין בנהא עמה .

היום ישבתי וקראתי את הפרשה שניים מקרא ואחת תרגום, וכשהגעתי לקטע שבו הקב ה מספר למשה על חטא העגל נאלצתי להפסיק לקרוא כי ממש התחלתי לבכות. אני לא מבין איך עם ישראל יכול להיות כזה קשה עורף ! אחרי כל מה שהקב ה ומשה עשו בשבילם, הם לא הנידו עפעף והדבר הראשון שאמרו הוא קום עשה לנו אלוקים !
וגם, יש כאלה...

אשמח לצטט בראשית דבריי את @בן של רב שכתב במקום אחר:

כחלק מתהליך הגמילה שלי מלהיות כסוס שוטף במלחמה ומעשיית המצוות כמעשה קוף בעלמא עכ ל...
גם אני רציתי להתבונן קצת בפרשת השבוע,

אשמח לשמוע מה עניינו של חטא העגל,
ובמה חטא זה נוגע אליי למעשה היום ב- 2019?

בהמשך בע ה אביא כמה דקדוקים בלשון שלא הבנתי.

המכילתא פר' בחודש דאיתא: כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכנגדו כתיב לא תענה מגיד הכתוב שכל מי שמחלל את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שלא ברא עולמו לששה ימים ולא נח בשביעי וכל מי שמשמר את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שברא עולמו לששה ימים ונח בשביעי שנא' ואתם עדי נאום ה' , עכ ל.
עפי ז יש לבאר...

כתוב בפסוק 'לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר'
מבואר שכל הנוגע בהר מתחייב בסקילה
ובסנהדרין טו: דנו בגמרא בכמה נסקל השור שעלה להר אם בעי כ ג כדין שור הנסקל דעלמא עיי ש ובראשונים נתקשו למאי נפק מ באיבעיא זו.
והביא שם המאירי דיש שפירשו לפי המבואר...

כתב מהרש א בשבת דף קט ז ע א: מנסיעתם מהר סיני שהיה בית המדרש שלהם נעשו בתי כנסיות של ע ה לילך אחרי תאות לבם דמר ח סיון בשנה ראשונה שבאו לסיני עד כ' אייר בשנה שנייה היו בבית הספר ולא חטאו עד אחר כך שחטאו מיד במתאוננים ושלוח מרגלים וכל השאר, עכ ל.

ויש להבין במש כ שלא חטאו כל זמן שהיו בבית מדש שלהם...

בפסוק כתוב שיתרו לקח עמו את שני בני משה ורש י שם כתב ז ל שאמר לו הקב ה במדין לך שוב מצרימה ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו' ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלהים אמר לו מי הם הללו אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני אמר לו להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא...

בטעם שלא הוזכר אנכי וכו' בראתי שמים וארץ עי כד הקמח ערך צדקה: ואפשר לומר כי לגודל המצוה שבח הקב ה את עצמו בה בדבור ראשון של אנכי הוא שאמר (שמות כ) אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו' ו לא אמר אשר בראתי שמים וארץ כי רצה להזכיר המצוה והוא מצות פדיון שבוים של ס' רבוא יותר מן הפלא העצום של בריאת העולם והוא...

שמעתי להקשות מדוע בעשרת הדברות הכתובות בפרשת יתרו נקטה תורה בלשון לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר , ואילו בעשרת הדברות הכתובות בפרשת ואתחנן כתוב וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא ?

האם העצות שיתרו נתן היו סתם טוב לב
ובעצם יכול היה לטמון ראשו בחול
או שהוא היה חייב להתערב?

ונפק''מ למעשה לכל מיני מקרים שרואים שהעסק לא זורם
האם יש חיוב להתערב (באופן שברור לגמרי לגמרי שאני לא מזיק)

איתא בפרקי דר א פמ ג: שלח הקב ה ביד עבדיו הנביאים אל ישראל ואומר שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוניך עד ההוא שאמר לך בסיני אנכי ה' אלקיך , עיי ש.
וי ל כמבו' במד ר שה ש (א, ד) וז ל: בשעה ששמעו ישראל אנכי ה' אלקיך נתקע תלמוד תורה בלבם והיו למדים ולא היו משכחין וכו' רבי נחמיה אמר בשעה ששמעו ישראל לא...

אי' בתנד א פי ח: ואם רוצה אתה ללמוד וחפץ אתה בד ת צא ולמד מראשו של ענין תחלת מעשים כולם כשעמדו אבותינו על הר סיני לקבל עליהם את התורה אמר לו הקב ה למשה שיאמר לישראל שיקדשו את עצמם שני ימים שנא' וקדשתם היום ומחר וגו'. בא משה ואמר להם שיכינו את עצמם שלשה ימים שנא' היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל...

האם ההגבלה היה ע י גדר ממש או שרק סימן להם עד היכן מותרים לילך?
רש י פירש קבע להם תחומין לסימן שלא יקרבו מן הגבול והלאה.
ומדבריו משמע לכאורה שהיה רק סימן ולא גדר ממש.

בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם (י ט, ט)
וברש י: גם בנביאים הבאים אחריך, עכ ל. ומשמע שהסיבה שיאמינו לנביאים הבאים לאחמ כ היא מכח מה שיאמינו עתה במשה, וכ ה לשון הרמב ם פ ז מיסוה ת ה ו שמשה רבינו הוא רבן של כל הנביאים. וביותר חזינן בי ג עקרים אני מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבינו ע ה...

לפו ר הלשון 'ייתר פרשה בתורה' מורה על כך שיצר דבר מיותר. וכן משמע ממה שאחר שעשה מעשים טובים הוסיפו לו ו ו ונקרא יתרו. משמע שהשם יתר לא מורה על יתר שביעות רצון.

ולכדהוינא טליא נתקשיתי אם צדקו טענותיו של יתרו מדוע לא ציוה הקב ה למשה לעשות כן מעיקרא?

וזכורני תי' ששמעתי מת ח אחד ואיני יודע מקורו,...