ביאורי רבי שמואל
מהגאון רבי שמואל ברנד זצ ל
 
פרשת תרומה
בענין ארון וכפורת
 
 
דברי רש''י שהסדר הוא נתינת הלוחות בארון קודם נתינת הכפורת, והקושיות בזה
 (כה, כא), ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך, ונועדתי לך שם וגו'.
וברש''י, 'ואל הארון תתן את...

שלה פרשת תרומה.jpg

והנה קישורים

ראיתי כתוב פירוש על זה הפסוק, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, דקשה מתחילה קורא התרומה על שמינו, כמו שנאמר תרומה מאת כל איש, אח כ קורא התרומה על שמו יתברך כמו שנאמר תקחו את תרומתי. אלא הענין הצורך למלאכת המשכן היה רב מאוד יותר מהנמצא,...

השבוע שמתי לב לדבר מעניין, לגבי המילה ככר זהב טהור המופיעה בפרשת תרומה ובפרשת ויקהל, שבפרשת תרומה המילה מופיעה בפתח תחת הכף השנייה, ואילו בפרשת ויקהל יש קמץ תחת הכף השנייה, הלא דבר הוא!
שו ר שבתורה תמימה וכן בנציב עמדו על זה ומפרשים שם שככר בפתח הוא נסמך ל זהב טהור והיינו ככר של זהב טהור, ואילו ככר...

שמן למאור (כ ה, ו)
בדעת זקנים כאן כ': תימה שכל הפרשה בצרכי בנין חוץ מפסוק זה שהוא צורך שלחן גבוה ואינו אומר חטים ללחם הפנים וכבשים לתמידין ועצים למערכה וי ל ששלשתן צורך בנין הן שמן המשחה שבו נמשחו ונתקדשו כל כלי המשכן וקטרת נמי שכן דרך מלכים שמבשמין להם הבית קודם שיכנסו לתוכה וכ ש לפני ממ ה הקב ה...

שאלה
הנה על ג' דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים.
והנה במשכן היה תורה עבודה
שאלתי,
האם במשכן היה גם ענין של גמילות חסדים?

אודה מאד למי שיוכל לכתוב וורט יפה על פרשת השבוע שאני יכול לומר בשולחן שבת
תודה רבה

לע נ בעל הלבושים רבינו מרדכי בן ר' אברהם זיע א, לכבוד יום היא צ

כתב הלבוש או ח סי' ק פ,
בטעם שמסירין הסכין מעל השולחן הוא לזכרון שכאשר נתעסק בקרוב בבנין המזבח נזכור שאין להניף עליו ברזל
אך בשב ק שידוע שאין בנין ביהמ ק דומה שבת,
לכך, אין מסירין הסכין.
מצורף

הדרך האחת המקובלת והפשטנית היא שהמשכן הוא הנושא האמיתי.
והדרך השנייה והמהפכנית היא דרכו של האלשיך פרשת כי תשא
שרק האדם הוא הנושא והמשכן הוא רק טפל וכל משמעותו של המשכן היא רק נגזרת ממצב האדם או נועדה להשפיע על האדם.
ואז כל פסוק בפרשה לא מתאר את הציווי על המקום הקדוש כמטרה אמיתית אלא רק בתורת הכשר...

הנה קיי ל דהדלקה כשרה בזר,
ויש לרמז כי הנה המנורה מקור החכמה כידוע שהרוצה להחכים ידרים וכו'
ובזה נרמז ש לא שבט לוי בלבד אלא כל מי שנשאו לבו וכו' כמש כ הרמב ם סוף שמיטה ויובל.

אשמח אם יש מקור לרמז זה.

בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו (כ ה, ט ו)
יל ד שכיון שהוא לאו שלא יסורו ממנו לעולם א כ למה נכתב זה בהדי עשית הארון. ונתעוררתי לפרש עפ י דברי החינוך מצוה צ ו וז ל: משרשי המצוה, לפי שהארון משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו, על כן נצטוינו לבל נסיר...

ויקחו לי תרומה (כ ה, ב)
ובבעה ט: תרומה. אותיות מ' תורה. שהתורה ניתנה למ' יום היא לאוכלי תרומה, כההוא דאמרינן (מכילתא בשלח טז, ד) לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן, שנית לה לאוכלי תרומה. וזהו ויקחו לי - לשמי, שכל מי שעוסק בתורה כאילו לוקח לי, שאין לו להקב ה בעולם אלא ד' אמות של הלכה בלבד. ועל כן סמך פרשת...

שמתי לב שלא כתוב בתורה ממה היו עשוים עמודי החצר. ותמוה.

אסביר. בצוואה (תרומה) וכן בעשיה (ויקהל) כתוב עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחושת ובפשטות נראה שנחושת קאי גם על העמודים. אבל בנחושת התנופה (פקודי) לא מוזכר עמודי החצר ומוכרח לומר דנחושת קאי רק על האדנים

כפרת מזבח הנחושת וכפרת הציץ

וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ, וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת (שמות כז, א-ב).
וברש...

נראה לי שנפלו כמה טעויות בהבנת רש י בענייני המשכן.
א. בארון: יש שציירו שהשפה העליונה הינה חלק מהארון הפנימי אבל פשטות דברי רש י וחיפה שפתו העליונה בזהב שהחיפוי הינו נפרד ואינו חלק מהארון הפנימי אלא חיפוי על ארון העץ.

ב. בשולחן: פי' רש י ומנקיותיו הן סניפין כמין יתידות זהב מקובל לצייר כעין שני...

נושא בפרשה מצות צדקה- ויקחו לי תרומה..
א] צדקה מכסף כשר. כתב הבית הלוי בתחילת הפר' וזה לשונו: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. הנה באה פרשה זו אחרי פרשת משפטים דבתחילה קודם שיעשה האדם צדקה בממונו צריך לראות שלא יהיה בממונו חשש גזל דאל כ אין הצדקה מועלת לו כלל...

ת ח צ ל תוכו כברו. (כה יא) מבית ומחוץ תצפנו - אמר רבא, מכאן לתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם , וצ ע הרי מכיון שהיה ג' ארונות אחד בתוך השני והאמצעי היה של עץ, א כ נמצא שבתוך תוכו היה עץ ואין תוך תוכו כברו, וא כ איך אפשר ללמוד מזה לת ח?.

הקמת המשכן במדבר

שאלה שנשלחה ע י אחד מהת ח חברי הפורום שליט א:

וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים : שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן...

על ארבע פעמותיו . חפשתי בכל המקרא ולא מצאתי פעם שהוא זוית רק מל' רגל. רגלי עני פעמי דלים. וישם לדרך פעמיו.מה יפו פעמיך ורבים ככה. ע''כ הוצרכתי לפרש כי רגלים היו לארון. כי דרך בזיון הוא שישב הארון בארץ.

וע ש ברמב ן שחולק עליו ומבאר כשיטת רש י.

למי שיש וורט מעניין , למדני, חסידי, על הפרשה מוזמן להעלות לטובת כולנו
בברכת להגדיל תורה ולהאדירה