ידועה הגמ' עה פ וביחזקאל - כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם   שהכוונה לבית הכנסת.
נכון, בית הכנסת כמוהו כ מקדש מעט (יש לדון האם שייך עניין זה גם בא י שהרי לכאו' בא י אין שייך עניין מקדש מעט כי בה הרי יש המקדש הגדול אשר מתפללים בו וכנגדו ומה שייך לעשות מקדש...

ברור שגם לאחר כל הפירוט בתורה ובחזל עדיין אנו חסרי ידע על רבים ממעשי המשכן וכליו , ואציג את אחת התמיהות ואולי תמצאו מזור !

א, נתחיל בנתונים: קרשי המשכן משקלם היה כ  500 - 1000 קג.  לר נחמייה  עביו שווה לכל האורך, לרי הודה הולך וצר כלפי מעלהעד לאצבע. משקל האדנים היה כל אחד כחמישים קג. 

ב,גובה...

. עכברים. טחורים.
 .                  .היכן בהר הבית  בקודש הקדשים !
.
          וַיֹּאמְרוּ אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם.... וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי (עפליכם) טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל...

הלא איתא ברש י מהמשנה במנחות דף צו., שהלחם הפנים הונחו על מין חצאי קנים, שהם היו תולים על סניפים שהיו עומדין בארץ, עי' בגמ' שם דף צד: שחלקו אם הסניפין ע ג קרקע מונחין או על גבי שלחן מונחין.

והא למ ד ע ג קרקע מונחין נמצא שהלחם לא היו סומכים כלל על השולחן אלא על הקנים והסניפים בלבד, וכי זה מקרי מונח...

כתב הנפש החיים בשער א' פ ד וכמאמרם ז ל ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כו' , בכל אחד ואחד.
על איזה מאמר כיוון הנפה ח, ואיה מקום כבודו?

על ארבע פעמותיו . חפשתי בכל המקרא ולא מצאתי פעם שהוא זוית רק מל' רגל. רגלי עני פעמי דלים. וישם לדרך פעמיו.מה יפו פעמיך ורבים ככה. ע''כ הוצרכתי לפרש כי רגלים היו לארון. כי דרך בזיון הוא שישב הארון בארץ.

וע ש ברמב ן שחולק עליו ומבאר כשיטת רש י.

כ ו ל ה
  וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן .

צ ב בסדר הדברים, פתח במקום השלחן ולא פירש שיהיה בצד צפון, עבר למנורה ופי' מקומה, ורק אח כ חוזר לשלחן לפרש שהיה בצפון.
וצ ב!