גליון פלאי התורה,פרשת תצוה,פורים תשפ''א,גליון ח''י,חידות בהלכות פורים לשליחה.pdf

רק רציתי להסב את תשומת הלב שדעת ותבונה של פרשת תורה כולל בתוכו גליון כפול ויש שם מלא תובנות מדהימות על מגילת אסתר, שלא נודעו עד כה!

האבן עזרא כותב (כאן כח א) שיתכן שהיו עוד בנים לאהרון חוץ מה4 הידועים. וזה לשונו:

שמות בני אהרן אולי בנים אחרים היו לו חוץ מאלה

וקשה לי והרי בגמרא ביומא כותבת מפורש:

שֶׁכַּמָּה (גירסת ר ח שהרבה) בָּנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁרְאוּיִין לִישָּׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנֶּאֱמַר הַנּוֹתָרִים...

פרשתינו עוסקת בחינוך המשכן.
ו במנחות מט, א אין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים, ולא מזבח העולה אלא בתמיד של שחר, ולא את השולחן אלא בלחם הפנים בשבת, ולא את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים.  ואילו ב יומא יב, א ובשבועות טו, א כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן .
ובפשטות...

בפרשתינו נצטוו על המנורה והדלקת הנרות
חז ל אמרו הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין,
להחכים ידרים הוא בזכות המנורה שבדרום המסמל על אור התורה,

לכאו' הרי עיקר התורה הוא בארון ולא במנורה, וא כ למה נקטו בזה ידרים על המנורה ולא יעריב משום הארון,
הלא אדרבה כתר תורה נרמז בארון ולא במנורה בזר סביב לה 

וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי

לכאורה יותר היה מתאים הלשון אשר מלאתים רוח חכמה, כאמור אל כל חכמי לב ועשו את בגדי אהרן

בפרשת תצוה קוראים אנו על בגדי כהונה.
זכורני שראיתי במקום כלשהו בשם הגרד ל, כי גם ללויים השוערים והמשוררים היו בגדים מיוחדים.
אודה למי שיוכל להפנות אותי למקור ברור.

שאלני מאן דהו מסתמא הכהנים היו בגבהים שוניפ

כך שהיה צריך מידות שונות לבגדי הכהונה

האם יש מקור לנושא זה

זה אמור להיות עסק שלם

מדיום לארג'

בלשון רש י משמע קצת שלא היתה משבצת לכל אבן בנפרד אלא משבצת לכל טור אבנים, לפ ז מובן המושג טור , כלומר מסגרת אחרת שבה משוקעים האבנים.
וז ל רש י פרק כח פסוק כ'  משבצים זהב. יהיו הטורים במלואותם, מוקפים משבצות זהב וכו'

אולם לא שמעתי מעולם מי שיפרש כך ולא מצאתי כעת מי שידבר בזה. 

ידוע מה שעסקו מפרשי המקרא בכל ששמו של משה לא הוזכר בפרשתינו.
שמעתי לבאר, שלעולם נופל ז' אדר יום פטירת משה רבינו בפר' תצוה, משום כך לא הזכיר שמו של משה בפרשה זו לרמז ע ז.
רציתי לברר מי הוא שביאר את ביאור זה.
ובעיקר הביאור צריך ביאור קצת שהרי בתחילה היו מסיימים את התורה פעם בשלוש שנים וא כ לא יוצא...

ראיתי קושיא באבני נזר או ח סימן טו אות ט, איך צבעו בגדי כהונה בתכלת הרי צריך חלזון דווקא (בהערה הוא מביא תוספתא שצריך דווקא מהחילזון) ו לא הוכשרו למלאכת שמים אלא מטהורה בלבד דבעינן מן המותר בפיך . 

האם גם בהדלקת הנורה שבבית המקדש יש את מחלוקת הגמרא אם הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה
וכן האם היה אסור להשתמש לאור הנרות שבמנורה כמו שאסור להשתמש באור הנרות של החנוכיה

ששה משמותם על האבן האחת וכו' (כ ח, י)
וכ' הבעה ט: ששה משמותם על, ר ת שמע, שאמרו שמע ישראל ה' אלקונו ה' אחד, עכ ל. וכ ה ברוקח כאן והוסיף שה ששה הוא כנגד מה שענה להם יעקב ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא ששה תיבות. וע ע בש ך ובאלשי ך שכתבו רמז זה. ובביאור שייכות שמע ישראל לי ב שבטים ויעקב הוא...

מצורף חת ס נפלא לבאר הדברים

ביטול ת ת לקריאת המגילה

שאלה שנשלחה ע י אחד מהת ח חברי הפורום שליט א:

והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה' (שמות כח, לה).

ובבעל הטורים שם: ג' במסורה. דין, ואידך 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע', 'ונשמע פתגם המלך'. והיינו דאמרי' במגילה (ג.) אמר רבה מקרא מגילה ות ת מקרא מגילה עדיף ....

מבואר במנחות פו סע א,
זך למאור ולא למנחות.
כלומר שהשמן זית זך יצא למאור, והשאר למנחות.
שמעתי ביאור, ואני מחפש לזה מקור בספרי רבותינו,
שאדם שיש לו כתית , מלשון כתיתה, כתישה, שיש לו צער בעוה ז, צריך לנתב את הכל למאור , הכל יבוא בשביל עבודת השי ת.
אבל לא למנחות לא יבוא בגלל הצער לידי מנוחה , לידי...

איסור מקרע בגדי כהונה

וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ (שמות כח, לא).

ביומא עב. אמר רחבא אמר רב יהודה, הקורע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע.

וצריך ביאור, דלכאורה הא...

שיהוי מצוה לצורך הידור מצוה

אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם (שמות כט, לט).

איתא בגמרא (ב ב ד.) דבבא בן בוטא ייעץ להורדוס המלך, להרוס את בית המקדש על מנת לבנותו מחדש משוכלל בנוי ובהדר.

ולכאורה צריך ביאור, שהרי בימים אלו בהם לא יהיה...

בפרשתינו למדנו על המנורה ואמר הקב ה וכי לאורה אני צריך,
ובאמת עלה בדעתי לכאורה לעיין דהלא הדלקת המנורה לרוב הראשונים היה רק בלילה, וא כ באמת איך היה אור במשכן אפילו ביום, הלא זה היה סגור ומכוסה,

פרשת תצוה- 'אל פתח אהל מועד וגו' ורחצת אותם במים' וברש י זו טבילת כל הגוף. ומבואר שהיה בחצר אהל מועד 'מקוה'.

עיין בזה בספר החדש מתורת הגרי ז הלוי זיע א מבריסק- 'רשימות תלמידים' שיצא לאור בימים אלו ממש.

ואתה תצוה אל בני ישראל וגו'

ואתה תצוה- כוחו של מנהיג הדור

כמה עוצמה יש במילים אלו, הקב ה אומר למשה רבנו ע ה אתה תצוה! קח פיקוד, אתה הוא המנהיג! הקב ה רצה שהכל יהיה תחת חסותו של משה. ובאמת בענין זה שאל האור ח הקד': ואתה תצוה צריך לדעת למה הוצרך לומר ואתה, אחר שעימו היה מדבר ומתרץ הרב שם עיי ש,...