רש י ויקרא פרשת שמיני יא,מז:
להבדיל - לא בלבד השונה, אלא שתהא יודע ומכיר ובקי בהן:
ובשפתי חכמים אות צ:
פירוש הא דהזהיר להבדיל וגו' לא בלבד שילמוד וידע הלכותיהן אלא צריך גם כן להטריח עצמו להכירן איזהו טמא ואיזהו טהור:

האם אמנם חובה על כל אחד להכיר במציאות את כל הטמאים והטהורים וסימניהם, ולא סגי...

קראנו השבת על השראת השכינה במשכן, בעקבות הקרבת הקרבנות לאחר חנוכתו. אנו עכשיו בספירת העומר ולמדים, מן הרמב ם למשל ועוד אחרים, שחמשים יום אלו הם הזמן שמקשר אותנו מדי מיציאת מצרים עד מתן תורה. כלומר, מיום ט ו ניסן עד יום ו' סיון. השכינה שירדה להר סיני במתן תורה עוברת עתה למשכן.

אבל המשכן הרי נבנה רק...

אודה לכל מי שיאיר עיני בתמיהה שעדיין לא מצאתי לה יישוב
מפני מה התורה מדגישה בשמונה מקומות: זאת תורת - העולה, הזב, היולדת, הצרעת, הבהמה והעוף, החטאת, הקנאות והנזיר
מדוע רק באלו הנ ל, נכתב בהם זאת תורת , ואילו בחוקים ומשפטים ומצוות לרוב שגם הם לכאורה בתורת לא נכתב לשון זה ?
 

גליון פלאי התורה,פרשת שמיני,גליון כ''ג,חידות נפלאות בהלכות ברכת כהנים ועוד,מוכן לשליחה.pdf

בגליון זה מובא חידות וסיפורים ופנינים מיוחדים בהלכות 'ברכת כהנים' ועוד.
2. אשמח אם תשלחו לי חידות בכל חלקי התורה למדור הנפלא 'פלאות הקוראים', ובלי נדר יפורסמו החידות בשמכם לזיכוי הרבים.
בברכה מרובה, מאת...

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏עלון בעצתך תנחני שמיני.pdf

רבי מאיר שמחה ב'משך חכמה' כתב: והכהנים היו האוכלים במקום בעלים, שהם במקום ישראל קיימו.
ברם רש י בפירוש שה ש כתב, שהבעלים עצמם, דהיינו ישראל, אכלו את בשר זבחי שלמיהם:

אִכְלוּ רֵעִים. בְּאֹהֶל מוֹעֵד – אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּבְבֵית עוֹלָמִים – הַכֹּהֲנִים כֻּלָּם.
שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים....

רש י: כָּל אֵלֶּה עָשָׂה אַחַר עוֹלַת הַתָּמִיד.

יתכן שהזכיר הכתוב את קרבן התמיד עם קרבנות שמיני למלואים, על שם שבאותו היום קרב התמיד לראשונה, כדתניא: אותו היום נטל עשר עטרות, וביניהן ראשון לעבודה.

ובאור החיים ויקרא (פרשת שמיני פרק יא, מג) כתב:

ואומרו ולא תטמאו בהם אולי שיכוין לומר שצריכין ישראל להזהר לבל יכנסו לפיהם אפילו בהיסח הדעת, כי ההפרש שבין השוגג למזיד במציאות זה כשוגג כמזיד, כי התיעוב יעשה מעשהו בנפש אדם אפילו בהיסח הדעת, אלא שישתנה הפגם במעשה מזיד תעשה נפשו שקץ ובשוגג תטמא נפשו...

..

בגמ' ב ק שלהי מרובה מבואר שהוא גמרא
וברש י שם שמסורת היא בידינו ואין טעם לדבר
ואולי יש סמך לזה מפרשתן בציווי משה למישאל ואלצפן להוציא את נדב ואביהוא מחוץ למחנה ובפשטות הוא מחוץ לשלשת מחנות
וצ ע

שמיני פ ט פס' ח' – ט': וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ:  וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ .
ואילו לקמן פס' י ב – י ג גבי עולה...

קובץ דרישה וחקירה גליון צט שמיני תשפ''א.pdf

חזקוני ויקרא פרשת שמיני פרק י פסוק ז
ומפתח אהל מועד לא תצאו כמו כהן גדול שנאמר בו כי נזר שמן משחת אלקיו עליו.
וזו היא ששנינו בתורת כהנים ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן, אבל לא לאלעזר ואיתמר מכאן שאין הכהנים מטמאין מתים וכו'.

וכי כך אנו צריכין ללמוד מכאן והלא כמה פרשיות נתפרשו בתורה על אזהרת טומאת...

האם ידוע על זיהוי או השערות של זיהוי על מיני החגבים המוזכרים בתורה

מדוע נסמכה פרשת מאכלות אסורות למיתת נדב ואביהו?

עֵקֶב הַחְלָטַת אַהֲרֹן לִדְחוֹת אֶת אֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב נִטְמָא אַחַד
הַשְּׂעִירִים וְהוּצָא לִשְׂרֵפָה   Ÿ משֶׁה כּוֹעֵס עַל הַמֶּחְדָּל וְלִבְסוֹף מִתְפַּיֵּס
.
עִקְּרֵי הָאֵרוּעַ:  בְּהֶעְדֵּרוֹ שֶׁל משֶׁה קוֹבֵעַ אַהֲרֹן הֲלָכָה כִּי אֲכִילַת קָדָשִׁים אֲסוּרָה לְאוֹנֵן / כָּל...

בפרשת שמיני פ ט פס' ט' בענין עשיית החטאת של יום השמיני כתוב ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ובפס' יב בענין עשיית העולה כתוב וימציאו בני אהרן אליו את הדם וצ ב שינוי הלשון. ושמעתי לבאר שבחטאת שאופן עבודתה הוא ע י נתינה על הקרנות היה הכלי של הדם ביד בניו והוא טבל האצבע בכלי, ואילו בעולה שעבודתה בזריקה...

ובבעל הטורים כתב דרכו להקיא מאכלו
ויש לדון לפי דבריו אם מותר להאכיל את החיה הזו ששמה הקאת   חמץ בערב פסח וייחשב לביעור?
כיון שמקיא הכל ממילא לא מקיים ביעור או נימא שהוא בפועל ביער את המאכל מה שהיא מוציאה אח כ זה כבר לא חסרון בביעור 
ויש לדון

בפרק יא פ'ד כתוב אך את זה לא תאוכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל וכו' 
וברמב ן שם הביא דברי רש י אין לי אלו שאר בהמות שאין להם כלל סימן טהרה מנין אמרת ק ו מה אלו שיש להם קצת סימנים אסורים אלו שאין להם כלל לא כ ש 
והקשה עלו הרמב ן דאין עונשין מן הדין וא כ לא שייך להלקות על לאו זה וחלק הרמב ן על...

רש י בפרשת שמיני כותב על ה צב

שדומה לצפרדע עכ ל

ונשאלת השאלה מאימתי צב דומה לצפרדע???

והאם הוא התכוון לצב שלנו ?! המתרגם במקום מתרגם את המילה פרויט כ טשערעפכא וזכורני מחבר בישיבה קטנה שאמר לי שכך אומרים באידיש צב (ואכן גוגל אומר שגם ברוסית אומרים cherepakha)

אך רש י גם רש י בנידה נו. על המילה...

מה הפירוש מפרסת פרסה שוסעת שסע וכן מה הכפלות הלשון של הסידוק ברגלה של הבהמה ארבע פעמים ?

פ ט פס' כב וישא אהרן את ידיו ויברכם וירד וגו' וברש י 'ברכת כהנים'. משמע מכאן ששייך לברך בברכת כהנים את הנמצאים ברשות אחרת, שאהרן היה על המזבח, וירד רק אחר הברכה, והציבור עמדו בפתח אהל מועד, שזה חוץ מן הקלעים.

אות א' – חיוב מיתה של נדב ואביהו.
 

כתב רש י ויקרא פרק י' פסוק ג'
הוא אשר דבר וגו' - היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט מג). אל תקרי בכבודי אלא במכובדי. אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים...

ויקרא פרק יא
(א) וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם:
(ב) דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ: 

אות א'

פירש רש י
פסוק א'
לאמר אליהם - אמר שיאמר לאלעזר ולאיתמר, או אינו אלא לאמר לישראל, כשהוא אומר דברו אל בני ישראל, הרי דבור אמור לישראל, הא מה אני מקיים לאמר אליהם,...

מצורף
קובץ גליונותלפרשת שמיני פרה תשעט.pdf