בפרשתנו 'שמיני' י יב, באה תיבת  אִ֨יתָמָ֥ר , בשני טעמים:

וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָ֠ר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר  ׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י ה' וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃

האם מישהו...

בסדר הדורות כתב בשם מג ע בפי' ספר הזוהר ריש פרק אחרי מות כי נדב ואביהוא היו פחותים מבני כ'
ולכאורה תמוה דהרי בגמ' אמרינן דפחות מכ' ליכא עונשים
אמנם עיינתי קצת וראיתי שאין הדברים סתומים כדלהלן
ועיין בפת ת סימן שעו ביא דברי הנוב י (תנינא יו ד קסד) דהכוונה שיענשו קודם מיתתם משא כ לאחר מיתה נענשים...

אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם. וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא...

למה אין שמות לדגים ? ואיך הקוף נפוץ בכל העולם.שמות בע ח בשמיני.

​​​​​​ א .
. בתנך  כ 200  שמות שונים של בעח.  אבל לדגים  למרות שמוזכרים בתנך כארבעים פעם אין שמות לפי שהם מכוסים מעין אדם אין להם שמות חזקוני ובעל הטורים , . ויא מפני שהם רבים (תוס השלם).והרדק אומר שאי אפשר היה להוציאם מהמים ולהביאם...

226 שמיני.pdf

קובץ דרישה וחקירה גליון קמט שמיני-פרה תשפ''ב.pdf

איתא בחולין קכז. תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד וברש י: יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות

וחשבתי שיש רמז בזה גם בפרשתנו דכתיב וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב...

אם זה חיוב מדינא, כפי איך שלומדים חלק מן הראשונים, איך היה מותר לאהרן לשתוק, 'וידום אהרן'?

לכאורה היה אפשר לתרץ שנ״מ שאם נקלף העור ואין ידוע אם היה קשקשת שאם אין סנפיר הרי זה וודאי טמא ולא ספק

השאלה איך נהיים גדול בישראל היא שאלה קשה, המעסיקה את מוחם ודעתם של רבבות אלפי ישראל, עמלי תורה בטהרתה, אברכים ובחורי ישיבות.
השאלה הזאת צפה ועולה לדיון במלוא חומרתה בכל פעם כאשר נלקח לבית עולמו גדול הדור, כמו בשבוע האחרון בו לוקח אדוננו מעל ראשינו, מרן הגר ח קנייבסקי זצוק ל.
הסיפורים אודותיו...

אות א' – חיוב מיתה של נדב ואביהו.
 

כתב רש י ויקרא פרק י' פסוק ג'
הוא אשר דבר וגו' - היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט מג). אל תקרי בכבודי אלא במכובדי. אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים...

מה הפירוש מפרסת פרסה שוסעת שסע וכן מה הכפלות הלשון של הסידוק ברגלה של הבהמה ארבע פעמים ?

אודה לכל מי שיאיר עיני בתמיהה שעדיין לא מצאתי לה יישוב
מפני מה התורה מדגישה בשמונה מקומות: זאת תורת - העולה, הזב, היולדת, הצרעת, הבהמה והעוף, החטאת, הקנאות והנזיר
מדוע רק באלו הנ ל, נכתב בהם זאת תורת , ואילו בחוקים ומשפטים ומצוות לרוב שגם הם לכאורה בתורת לא נכתב לשון זה ?
 

פ' שמיני מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם (י א ח') ופ רש י - אין לי אלא אלו, שאר בהמה טמאה שאין לה שום סימן טהרה מנין, אמרת קל וחומר ומה אלו שיש בהן קצת סימני טהרה אסורות וכו': ובמקור בספרא כתב נמי שלוקה, וצ ב, הרי אין מזהירין ועונשין מן הדין.

רש י ויקרא פרשת שמיני יא,מז:
להבדיל - לא בלבד השונה, אלא שתהא יודע ומכיר ובקי בהן:
ובשפתי חכמים אות צ:
פירוש הא דהזהיר להבדיל וגו' לא בלבד שילמוד וידע הלכותיהן אלא צריך גם כן להטריח עצמו להכירן איזהו טמא ואיזהו טהור:

האם אמנם חובה על כל אחד להכיר במציאות את כל הטמאים והטהורים וסימניהם, ולא סגי...

קראנו השבת על השראת השכינה במשכן, בעקבות הקרבת הקרבנות לאחר חנוכתו. אנו עכשיו בספירת העומר ולמדים, מן הרמב ם למשל ועוד אחרים, שחמשים יום אלו הם הזמן שמקשר אותנו מדי מיציאת מצרים עד מתן תורה. כלומר, מיום ט ו ניסן עד יום ו' סיון. השכינה שירדה להר סיני במתן תורה עוברת עתה למשכן.

אבל המשכן הרי נבנה רק...

גליון פלאי התורה,פרשת שמיני,גליון כ''ג,חידות נפלאות בהלכות ברכת כהנים ועוד,מוכן לשליחה.pdf

בגליון זה מובא חידות וסיפורים ופנינים מיוחדים בהלכות 'ברכת כהנים' ועוד.
2. אשמח אם תשלחו לי חידות בכל חלקי התורה למדור הנפלא 'פלאות הקוראים', ובלי נדר יפורסמו החידות בשמכם לזיכוי הרבים.
בברכה מרובה, מאת...

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏עלון בעצתך תנחני שמיני.pdf

רבי מאיר שמחה ב'משך חכמה' כתב: והכהנים היו האוכלים במקום בעלים, שהם במקום ישראל קיימו.
ברם רש י בפירוש שה ש כתב, שהבעלים עצמם, דהיינו ישראל, אכלו את בשר זבחי שלמיהם:

אִכְלוּ רֵעִים. בְּאֹהֶל מוֹעֵד – אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּבְבֵית עוֹלָמִים – הַכֹּהֲנִים כֻּלָּם.
שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים....

רש י: כָּל אֵלֶּה עָשָׂה אַחַר עוֹלַת הַתָּמִיד.

יתכן שהזכיר הכתוב את קרבן התמיד עם קרבנות שמיני למלואים, על שם שבאותו היום קרב התמיד לראשונה, כדתניא: אותו היום נטל עשר עטרות, וביניהן ראשון לעבודה.

ובאור החיים ויקרא (פרשת שמיני פרק יא, מג) כתב:

ואומרו ולא תטמאו בהם אולי שיכוין לומר שצריכין ישראל להזהר לבל יכנסו לפיהם אפילו בהיסח הדעת, כי ההפרש שבין השוגג למזיד במציאות זה כשוגג כמזיד, כי התיעוב יעשה מעשהו בנפש אדם אפילו בהיסח הדעת, אלא שישתנה הפגם במעשה מזיד תעשה נפשו שקץ ובשוגג תטמא נפשו...

בספר 'דברי חפץ' (חרל פ) מביא בשם ספר 'יערת דבש', וז ל:

'דֹּד' הוא ענין חיבה ואהבה, כמו 'זה דודי וזה רעי', וכהנה הרבה. כי בני יצהר חלקו עליו במעשה קורח, שהוא השני לעמרם, כמו שכתב רש י שם; משא כ עזיאל שהוא הרביעי, ואלצפן היה נשיא למשפחת הקהתי, ולא היה לו שום תרעומת רק אהבה ואחוה, כי אין להתעסק...

בגמ' ב ק שלהי מרובה מבואר שהוא גמרא
וברש י שם שמסורת היא בידינו ואין טעם לדבר
ואולי יש סמך לזה מפרשתן בציווי משה למישאל ואלצפן להוציא את נדב ואביהוא מחוץ למחנה ובפשטות הוא מחוץ לשלשת מחנות
וצ ע

שמיני פ ט פס' ח' – ט': וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ:  וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ .
ואילו לקמן פס' י ב – י ג גבי עולה...

קובץ דרישה וחקירה גליון צט שמיני תשפ''א.pdf

חזקוני ויקרא פרשת שמיני פרק י פסוק ז
ומפתח אהל מועד לא תצאו כמו כהן גדול שנאמר בו כי נזר שמן משחת אלקיו עליו.
וזו היא ששנינו בתורת כהנים ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן, אבל לא לאלעזר ואיתמר מכאן שאין הכהנים מטמאין מתים וכו'.

וכי כך אנו צריכין ללמוד מכאן והלא כמה פרשיות נתפרשו בתורה על אזהרת טומאת...

האם ידוע על זיהוי או השערות של זיהוי על מיני החגבים המוזכרים בתורה