וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ (ויקרא יג-ג)

ונדרש שבשביל לטמא השיער צריך להיות דווקא לבן ולא צבע אחר כגון אדום או ירוק

Untitled.png

ונשאלת השאלה...

קובץ דרישה וחקירה גליון ק תזריע מצורע תשפ''א.pdf

תניא: 'דְּוֹתָהּ תִּטְמָא' – לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ.

נשאלתי: הבועל יולדת נקבה – טמא שבעה או שבועים?

אשה ילידת שנת ג' אלפים תשצ ח פונה לרב בשאלה:
ראיתי מראה אדום; אחד מארבע מראות המטמאים...
שואלה הרב: איפה היה המראה, על הגוף, על דבר שמקבל טומאה, או שמא על חתיכת בד קטנה שאינה מקבלת טומאה?
עונה האשה: המראה נמצא על מעיל צמר, שמקבל טומאה...
שואל הרב: האם המעיל היה לבן או עם צבע?
עונה האשה: חלקו צבעוני...

השאלה ידועה ולעת עתה מצאתי רק את רד צ הופמן שמדבר בזה

מחפש מראי מקומות לספרים שכותבים בענין זה 

רש י מפרש, 'יסגירנו בבית אחד', דהיינו שיסגיר האדם המנוגע.
האם יש לזה מקור בחז ל? (כמדומה שגם ברמב ם לא כתוב כן).
ואם לא, אמאי אינו מפרש שיסגיר רק את מקום הנגע, וכן נראה קצת משאר המפרשים שביארו, 'כי האדם הרואה דבר תדיר בכל יום, והוא גדול מעט מעט, אינו מבחין בגודלו' (דעת זקנים), משמע לכאורה דרק את...

תורת משה ויקרא פרק יב פסוק ג
וביום השמיני ימול. עיין בספר מנחה חדשה שכתב דפעם אחת נחבל אחד ומכתו הוציאה דם ולא הי' אפשר להרופא להשקיע זילת הדם עד שהרגיש שהי' סמוך לו אשה בשעת וסתה והוציאה לחוץ ושקט זילת הדם ע ש, להורות נתן שדם נדה מושך יזלת הדם של החבלה. וי ל היינו דקאמר קרא וביום השמיני אחר ימי...

בפרשת השבוע - אשה כי תזריע , תירגם אונקלוס - איתתא ארי תעדי , וכוונתו לכאו' להריון כמו בכמה מקומות שכתוב ותהר ותלד שתרגם בלשון זו (ואעדיאת וילידת), וצ ב שורש לשון זו ולמה הוא התרגום של הריון,
ובהמשך הפרשה בסוגי הנגעים שאת ספחת ובהרת תרגם ספחת - עדיא, וכבר כתבו המפרשים שספחת היא מלשון נספח כמו דבר...

האם יש איזה ביאור מדוע מי שסידר את הפרשות סידרן כך 
לכאורה פרשת יולדת היה ראוי לסיימה עם פרשת שמיני
וכאן כל תזריע הוא נגעים 
והן אמנם ידוע שיש הרבה מקומות בהפסקות שטענו עליהם שאין ההפסקה ראוייה 
ונעשה על כל מיני גורמים ויש גם מקומות ששינו 

על כ''פ שאלתי כאן האם פה יש הסבר מסויים

הספורנו מתייחס לזה שנגעי בגדים ונגעי בתים הם ניסים ולא טבע, וראוי רק למי שידע להתבונן ולשנות דרכיו כשמגיע לו הנגעים, אבל מי שלא ישים לזה, לא יזכה שיהיה לו את הנגעים, כי אין עליו השגחה פרטית. וזה חלק מדבריו:
ויקרא פרק יב פ' מז

אמנם הנרדמים אשר לא התעוררו כלל לדעת דבר מזה והם כל בני הנכר ורוב האומה...

וראה הכהן והנה לא הפך הנגע את עינו טמא הוא
חז ל למדו שכשהמצורע נטהר הנגע הופך להיות לו לעונג.
נגע
ענג
מה שהשתנה זה האות ע'
כלומר שאם לא הפך ה נגע את עי נו להיות ענג , אזי טמא הוא.
וכמו שכתוב במסכת ע ז דף כח...  
עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת 
מאי טעמא 
דשורייני דעינא, באובנתא דליבא תלו
(לפי רש י -...

כל מראה לבן עמוק הוא, כמראה חמה עמוקה מן הצל:

האם כוונת התורה לתופעה אופטית? אז למה זה מודגש כל כך הרבה פעמים, עד כדי כך שנגעי בתים נקראים  שְׁקַעֲרוּרֹת - 
שוקעות במראיהן ?

הגם שדרך התרגום הוא לפעמים להוסיף פירוש, האם יש באמתחת א' מן החברים פירוש על זה שסטו שני התרגומים מפירוש המלות כאן?

שמעתי ממזכה הרבים הרב מיכאל לסרי שליט''א, שביום העצמאות מתקיים בארץ למעלה מ = 500 בי בי רב, יום שכולו תורה, ואם כן בודאי זה יום גדול של לימוד זכות על כלל ישראל, שפעם אחת שמקבלים חופש מהעבודה באמצע השבוע - יהודיםרצים לבתי מדרשות.

גליון פלאי התורה,פרשת תז''מ תשפ''א,גליון כ''ד,חידות נפלאות בהלכות...

וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת.   יא  צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא הוּא.  יב  וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר...

וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב
האם ישנה איזו הקבלה לשלשים ושלש ימים בספירה עד ל ג בעומר?

כתוב ברש י עה ת (ויקרא יג יד) וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו וכו' מכאן אמרו חתן נותנים לו כל שבעת ימי המשתה לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו וכו'
והנה, לו הכוונה לנגעי גופו, ביתו, הכוונה לנגעי בתים, כסותו לנגעי בגדים, וצ ע מה הוסיף רש י אצטליתו , הא גם זה מדין נגעי בגדים
ובדרך חידוד אפשר, דאגב אורחא...

האם העונש של צרעת הוא רק על 'לשון הרע' ממש או גם על 'אבק לשון הרע'?
(נפק מ... גדולי ישראל אמרו/רמזו על הקורונה שצריך להתחזק בלשון הרע, שהרי הצורך לעטות מסכה והבידוד של 14 יום, הוא כעין האמור בפרשת מצורע. והיינו שהם סבורים שאחת הסיבות שהקורונה באה היא על עוון לשון הרע. וא כ אם יאמר אדם שהוא זהיר...

הנה ידוע הפלו' בין רבי יאשיה לרבי יונתן האם בכה ת בפשטות הוא וא ו החיבור (כפי הפשטות) או וא ו החילוק (עיי' סנהדרין סו. ב מ צד: יומא נז: שבועות כז. וחולין עח:)
ולענין הלכה יש בזה נדון בפוסקים (גרעק א סי' מ ו)
ויל ע ממש כ רש י (ויקרא יג ו) אקרא ד'והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור דמבו' שם דסבר שהוא וא...

כ' רש י (ויקרא יג מג) שמראה נתקין אינם מטמאין בד' מראות בדווקא אלא כל שינוי מראה ואף פחות מהם ג כ מטמא. והנה לעיל (שם פסוק ה') בענין נגע הבשר אקרא ...והנה הנגע עמד בעיניו - כ' רש י במראהו ובשיעורו הראשון. וביארו המפרשים שלשון בעיניו הוא לשון רבים ודקדק רש י שצריך ב' דברים שיהא ממראה ד' נגעים ולא...

מדברי רמב ן עה ת משמע שנגעי אדם זו מחלת עור (בניגוד לנגעי בגדים ונגעי בתים שהם נס מיוחד).
ושאלתי האם גם בזמן הזה שייכת באופן עקרוני אותה מחלה שעליה דיברה התורה,
וא כ מדוע כהן מיוחס לא יוכל להסגיר (כי זכורני שרק נגעי בגדים ונגעי אדם שייכים רק בזמן שביהמ ק קיים)?
 

ידוע שזה לשון חז ל שאם נולד בן כולם שמחים ואם נולדה בת כולם עצבים
ובדעת זקנים בפרשת תזריע כתב ש זכר בגמטריא ברכה , ואילו נקבה בגמטריא נזק
וידוע מה שאמרו בגמרא אוי לו מי שבניו נקבות.

פעם שמעתי, שלמרות כל זה, היו גדולי ישראל שאמרו שבדור שלנו זה שונה, כי חינוך הבנות קל יותר.
אשמח לדעת על מקור מדוייק...

א.

רמב ן ויקרא פרק י ב פסוק ז'
ורבותינו אמרו (נדה לא ב) בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת לא אזקק עוד לבעלי. ועיקר הכונה בזה, כי בעבור שהיא נשבעת מתוך הצער, ואין השבועה ראויה להתקיים מפני היותה משועבדת לבעלה, רצתה התורה לכפר לה מעלות רוחה. ומחשבות השם יתברך עמוקות ורחמיו מרובים, שהוא רוצה להצדיק...

ולמה אמרה תורה ביום השמיני, כדי שלא יהיו אביו ואמו עצבין , רש י.

ראיתי פירוש מעניין בספר חכמת חיים של הגרי ח זוננפלד, שם מביא מה שאיתא בשו ע הל' יוה כ שיולדת מג' ועד ח' אם אמרה צריכה אני מאכילין אותה. חזינן דעד ח' ימים יולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה.

והיות והתורה דרכיה דרכי נועם, לא הטילה התורה...

ראיתי בזה שני מציאות בפםרשת השבוע שעבר, ריש פרשת תזריע, בבעל הטורים כותב שהוא מעיד על דבר שלא היה, וע ש גם בהכתב והקבלה מ ש בזה.
זכורני גם רשב ם בבראשית בזה.
אם מישהו יודע מהאחרונים שדיברו והגדירו בזה - יודיענו ושכמ ה.

.

הקובץ מלא 'חורים' אבל שיהיה בנתים. אולי תעזרו בהערות, השגות, הארות וכיו ב.