שאלתי את מרן הגר ח על הפסוק
  אחרי נמכר גאולה תהיה לו , אחד מאחיו יגאלנו ( כ ה מ ח ). צ ב , אמאי לא מוזכר שאביו יגאלנו .
וענה   הרי מכבד ולא רצה .
ולא הבנתי את תשובתו, יישר כח למי שיכול לבאר לי דב ק.

הנה ענינה של שמיטת קרקע הוא להכריז ולהזכיר כי לי הארץ .
ולכן תיעבו והרחיקו רבים מגדולי ישראל את היתר המכירה שאין בו אמירה חזקה זו (גם אילולא הבעיות ההלכתיות לשיטתם) וכאילו אומרים החקלאים אנחנו האדונים חלילה.
ויש כידוע רבים אחרים שסברו שגם לו יצוייר שההיתר חל הוא איננו מיועד לבני תורה. 

אז למה שלא...

נראה כי כל עניין הברית הוא על קיום שמיטה ויובל, בהם מתבטא כי לה' הארץ. ובעוד פרט שהובא בסוף לא תעשו לכם אלילים שמובן עניינו שה' אלהי הארץ ויש מקום מיוחד לעובדו ואינך יכול לעובדו בכ מ וזה עניין ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה, אפילו לשמים
וכלל את עניין שמיטה ויובל באומרו את שבתותי תשמורו,...

האם יש העדפת קניה משומר תורה ומצוות

האם מועיל תנאי במכירת שדות
או שזה מתנה על מה שכתוב בתורה

בסוף פרשת בהר מודפס בחומשים מספר הפסוקים 
נ ז פסוקים חטי ל סימן לאחוז ה סימן
כלומר הגימטריה של חטיל היא 57  וכמו כן הגימטריה של לאחוזה היא 57 (שני רמזים)

ראשית נאתגר את חברי הפורום: מה הרמז במילה חטיל ??

בפרשת השבוע - בהר, באופן מיוחד יש נושא אחד שעובר לאורך כל הפרשה
והוא ענין הגאולה והיובל וכו' בקרקעות ובעבדים לפרטיהם.
הצורה שבה נכתבו הדברים היא על סדר ומך אחיך .
בתחילה מכר את אחוזתו לאחמ''כ מטה ידו ולבסוף נמכר לעבד לך או לגר ותושב וכו'.
ויש לבאר מדוע נכתבו כך הדברים ונכנס דין ריבית (של מטה ידו)...

האם יש מישהו שמחבר בין הלויים לגאולה בדרך רמז או דרש?

בפרשת בהר כה – ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ

איתא ברמב ם (שמיטה ויובל פ ה הי ג): פֵּרוֹת שְׁבִיעִית כו' וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לֹא לְעַכּוּ''ם וְלֹא לְשָׂכִיר, כו'.

וצ ע דבפירוש רש י הכא לְתוֹשָׁבְךָ...

א. דין שמור בשביעית .

נזירך. שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרתם: לא תבצר. אותם אינך בוצר, אלא מן המופקר :

עי' רמב ן שכתב דמדברי רש י מבואר דהשומר פירותיו בשביעת אין פירותיו נאסרים, וציין דרש י לשטתו יבמות קכב. סוכה לט:, ודעת ר ת בתוס' בסוכה שם וביבמות שם דפירות שמורים נאסרים. והרמב ן האריך...

ידוע ששמיטה משמטת בסופה, ובפרשת בהר (כה, כח) רש י מביא שיובל משמט בתחילתו.

מה טעם החילוק?