לכאורה כל הפרשה אינה מדברת על הייעודים של עולם הנשמות אלא על העולם הזה.
האם הכוונה לגן עדן גשמי בעולם הזה כדוגמת אדם הראשון קודם החטא?

נשאלתי בשבת :
מדוע צריך את ברכת 'והשיג לכם דיש את בציר' שמשמעו שיהיה שפע עצום של תבואה אם יש מיד אח כ את ברכת 'ואכלתם לחמכם לשובע' שאוכל קמעה ומתברך במעיו'
ואולי יש ליישב שהברכה של אוכל קמעה ומתברך במיעיו זה רק היהודים יודעים אבל כשיש שפע גם אומות העולם יודעים ומכירים בברכת ה' לעמו ישראל

מצאתי שהמפרשים דנו בעניין הוא ו. לכאורה ההסבר הוא פשוט לפי לשון המקרא - להוראת עתיד.

אבל אבן עזרא כתב:

וי״ו ונתתי – כמו: והארץ היתה תהו ( בראשית א׳:ב׳ ). ולעולם כאשר היא מלרע – המלה עם וי״ו היא לעתיד. ואם מלעיל – היא עבר, חוץ ממתי מעט.

נראה מדבריו שהוא גרס את המילה במלעיל - שלא כפי המופיע בתנ...

ויקרא פרק כו פסוק מג
וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֹנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם:

תרגום אונקלוס:
וארעא תתרטיש מנהון ותרעי ית שמטהא בדצדיאת מנהון ואנון ירעון ית חוביהון...

הוא גם במצב של פיקו נ?
כך נראה מרש י בפרשה.

ספרא בחוקותי פרשה א פרק א

(ד) ועץ השדה יתן פריו, לא כדרך שהוא עושה עכשיו אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון, ומנין שהעץ עתיד להיות נטוע ועושה פירות בן יומה ת ל זכר עשה לנפלאותיו, ואומר עץ פרי עושה פרי למינו מלמד שבו ביום שהוא נטוע בו ביום עושה פירות. (ה) מנין שהעץ עתיד להיות נאכל ת ל עץ פרי, אם ללמד...

הכי: קצר,הרבה,מהר, מורכב,מדולג,  סיכום קצר לחומש ויקרא.

א,
החומש הכי קצר רק  859  פסוקים, לעומת בראשית שיש בו מעל 1500 פסוקים.

ב,
הכי הרבה  - מצוות בחומש ויקרא, 247  (רמח פחות אחד), שהם מעל 40 % 
של התריג מצוות. בבראשית רק  3 מצוות.

ג
הכי מהר , החומש כולו נלמד  ב 8  ימים , מכג אדר ועד א ניסן...

פרשת בחקותי מה הקשר של שמירת מצוות לגודל האדם ? מה הקשר לחטאים של האדם לגודלו ? מה הכוונה קרי ומה בחמת קרי ? מה השינוי אחרי מתן תורה לגבי שער חמישים של טומאה ? 
כתוב בויקרא פרק כו
 
(ג) אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:   והתוצאה ויקרא פרק כו   (יג)...

וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.   ו  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. 
  ז  וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.   ח  וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם...

בס ד
 פרשת בהר למה כאשר סופרים את עם ישראל מגיע נגף ? מה עוזר ספירה של עם ישראל על ידי מחצית השקל אם בסופו של דבר ידוע המספר המדויק של עם ישראל  ? האם ניתן לספור על ידי דבר אחר כמו טלאים וחרס כמו  שעשה שאול ? מה מועיל ספירה על ידי דבר אחר ? מה ההבדל בן דין של יחיד לדין של כלל עם ישראל ? מה הקשר...

ב''ב פ''ח ע''ב - ואמר רבי לוי בוא וראה שלא כמדת הקב ה מדת בשר ודם הקב ה ברך ישראל בעשרים ושתים וקללן בשמנה ברכן בעשרים ושתים ( ויקרא כו, ג ) מאם בחקותי עד קוממיות וקללן בשמונה ( ויקרא כו, טו ) מואם בחקותי תמאסו עד ואת חקותי געלה נפשם ואילו משה רבינו ברכן בשמונה וקללן בעשרים ושתים
וברשב''ם- שלא כמדת...

מה המקור הראשוני לכך שיש מ ט קללות בפ' בחוקותי?

(כעת מצאתי רק בחזקוני כאן)
כמו כ אם מישהו יודע לסדר את הסכום המדויק שלהם בתוך הפסוקים, אודה לו מאוד.

מד ר בחקתי פל ה אות ח':
 
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם , אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שְׁלשָׁה נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, הַתּוֹרָה וְהַמְּאוֹרוֹת וְהַגְּשָׁמִים. הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר : וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. הַמְאוֹרוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר : וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים....

(פרק כו מא) כתב רש י  והבאתי אתם - אני בעצמי אביאם, זו מדה טובה לישראל, שלא יהיו אומרים, הואיל וגלינו בין האומות נעשה כמעשיהם, אני איני מניחם, אלא מעמיד אני את נביאי ומחזירן לתחת כנפי, שנאמר (יחזקאל כ לב - לג) והעולה על רוחכם היו לא תהיה וגו' חי אני וגו' אם לא ביד חזקה וגו':

והנה: במהדורת 'רש י...

על הפסוק והרביתי אתכם בקומה זקופה והא קיימא לן כמובא בברכות ואל יהלך בקומה זקופה, דאמר מר כל ההולך בקומה זקופה אפי' ד' אמות כאילו דוחק רגלי השכינה

האם יש לרבותינו תלמידי חכמים בפורום זה מגדולי ישראל שאמרו שכבר עברנו עיקר הצרות המבוארים במקראות של התוכחה וכדו' בנוגע ימי הגלות?  

ידועים דברי הנועם אלימלך אך רציתי למצא מגדולי זמנינו בענין זה

ואתחיל במה שכבר ראיתי

בספר אורחות רבינו (ח א עמוד רפ ז) בפורים תש ל אמר לי מו ר זצוק ל שאנו קרובים מאד...

או אז יכנע לבבם הערל כמו או נודע כי שור נגח הוא ( שמות כא לו ) לשון אחר אולי שמא אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם יכפרו על עונם ביסוריהם לשון רש י והנכון בעיני שיאמר והבאתי אותם בארץ אויביהם או עד זמן יכנע לבבם הערל או עד זמן ירצו את עונם באורך הגלות  
והדבר טעון ביאור 

במ ב הפירושים לאם בחוקותי תלכו, בדרך הל ד, כותב האוה ח: שבהלכות ספר תורה כותב הב י, שס ת שיש נגיעה בין האותיות יתקן, ובהלכות תפילין כותב שפסול, ומפורש בב י שבס ת ניתן לתקן אותיות הנוגעות ובתפילין אסור, עכ ד. 
והתימה עצומה, אין שום פוסק שהעלה זאת בדעתו לחלק בין ס ת לתפילין בתיקון נגיעה, וכל הפוסקים...

כ' השל ה: וזכרתי את בריתי יעקב כו' (ויקרא כו, מב). קשה זה הפסוק הוא של נחמה, ועדיין לא גמר הקללות ואיך הפסיק בפסוק של נחמה בתוך הקללות. וקבלתי כי אף זה הפסוק הוא מתוכחת מוסר, כי אינו דומה רשע בן רשע החוטא לרשע בן צדיק, כי הרשע בן צדיק עונשו מרובה, שראה אביו מתנהג בחסידות והוא אין מנהג אבותיו בידיו....

כתב האור החיים הקדוש בפירוש הראשון: עוד רמז באומרו חקתי לשון רבים על דרך אומרו (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילה, שצריך לקבוע עתים בתורה ביום ובלילה, ו המסורת לשון יחיד כי ב' העתים הם ביום אחד .
אולי יש להוסיף שטעם המסורת בלשון יחיד, כידוע ממה שכתבו הספרים והובא במשנה ברורה (סי' א' סק ב) שצריך...

יש לעיין מדוע הקללה שעם ישראל ינוס בלא שום סיבה חוזרת ע ע ג' פעמים, ונסתם ואין רודף אתכם (כ ו,יז), ונסו מנוסת חרב ואין רודף(פסוק ל ו),  וכן וכשלו איש באחיו וכו' ורודף אין(פסוק ל ז) 
ואולי יש בזה מידה כנגד מידה מיוחדת?