על מצות פדיית הבכורות העודפים בחמשה שקלים, כתב האבן עזרא:
יש מכחישים, אמרו מזה נלמד, כי פדיון כל בכור חמשת שקלים. ואינה ראיה, כי זאת מצוה בפני עצמה, והאמת דברי קבלה.

יש מישהו שיודע מיהם אותם אלו שכתבו כך?
ולמה נראה מדברי האבן עזרא שדבריהם מכחישים את הקבלה ויש בהם משום מינות?

נשאלה השאלה:
האם הערב רב נכללו במנין ישראל ובאיזה מהשבטים?

 

בענין קריאת מנין השבטים וקרבנות הנשיאים
מכבר שהרגשתי קושי מסוים מידי שנה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום של מנין כל שבט ושבט בפרשת מדבר, ואחר כך שוב מנינם לדגליהם, מאי נ מ לי, מה אני לומד כאן? .
כמובן שידענו שבכל תיבה ובכל תג מהתורה הקדושה יש קדושה אין סופית ותלי תלים של סודות וכו', אך במבט השטחי...

אשמח אם מישהו יסביר לי דברי הרא ש.

רא ש במדבר (פרשת במדבר) פרק ג פסוק מז
(מז) ולקחת חמשת שקלים וכן לדורות וא ת ולמה אין פודים הלויים בכוריהם הנולדים מכאן ולהבא כמו בכורות ישראל שפודים בכוריהם וי ל דכל הלוים הנולדים הם מאלו שפדו כבר הבכורות אבל בכורות ישראל אינם נולדים מן הבכורות שנפדו אלא מכל...

בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת. אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ, קוֹרֵא. וְאִם לֹא, קוֹרֵא בְאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד...

א.
לחם הפנים או שולחן הפנים

מדוע בפרשת במדבר כתוב שולחן הפנים ולא לחם הפנים כפי שמופיע בתנך 6 פעמים ,שלושה פעמים בשמות . ושלושה פעמים בנך.

אגב בשמות נכתב על עשיית השולחן. ואילו פרטי ודרכי הכנת הלחם מפורטים רק בויקרא באמור.
ושם המילה הפנים כלל אינה מופיעה !
..וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ...

בבקשה מכבוד חברי הפורום
לכל מי שיש מידע על חלוקת המחנות בפרשה אשמח לקבלו 
מהותה של כל קבוצה? צירופם של הקבוצות? ועוד פרטים בסוגיא זו
למשל מדוע יהודה עם ישככר וזבולון (בני לאה)ראובן עם שמעון וגד(בני לאה ושפחת לאה) אפרים עם מנשה ובנימין(בני רחל) דן עם אשר ונפתלי(בני השפחות)

פדיון בכורות - במדבר ולדורות

פדיון הבכורות במדבר
הנה בכמה מקומות בתורה נזכרו מצות פדיון הבן ומצות פדיון פטר חמור בפרשת בא (יג, ב; יג, יב) , משפטים (כב, כח) , כי תשא (לד, כ) ובפרשת קרח (יח טו-טז) , והנה מבואר בפרשתנו דבמדבר נכנסו הלויים תחת הבכורות, וכן בהמות הלויים נכנסה תחת בהמות בני ישראל....

במדבר פרק א
(כ) וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא:
(כא) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף...

התעורר לי ספק בגדר עבודת הלווים בשיר על הקרבן.

דלכאורה גדר השיר הוא כעין נסכים, שמבואר בגמ' שעניינם הוא שתייה הבאה עם האכילה, 
ולכאו' כעין זה הוא גם עניין השירה, כמו שאמרו על דוד המלך ע ה שריווה לקב ה בשירות ותשבחות, ונמצא שהשירה היא ממש חלק מהקרבת הקרבנות.

אמנם, לכאו' יש סתירה לזה, שהרי הלווים...

בפרשה מוזכר מנין השבטים ויש פער במנין של פרשת פנחס ששם המנין אחרי קרח והמדינים,
אבל בשבט שמעון ומנשה יש פער מאוד גדול.
בבמדבר שבט שמעון = 59300.
שבט מנשה = 32200.
ובפרשת פנחס אחרי קרח ומגיפת המדינים - 
שבט שמעון = 22200.
שבט מנשה = 52700.
הלא דבר הוא.

בפרשת במדבר ובפרשת בהעלותך חוזר על עצמו בווריאציה שונה, מצב דומה.
בפרשת במדבר פדו 22,000 לווים את 22,000 הבכורים שהיו נגדם. 273 בכורים יתרים נאלצו לשלם חמישה שקלים לגולגולת לכהנים.
אמרו חז ל במס' סנהדרין יז., והביאם רש י:
אמר (-משה): כיצד אעשה? בכור שאומר לו תן חמשת שקלים, יאמר לי אני מפדויי...

הנה לגבי טומאת נבלה במגע מטמא רק עצמו ןבמשא מטמא בגדים ורואים שמשא יותר מטמא משא כ כאן לגבי כלי המשכן כתוב שבני קהת נושאים ולגעת אסור להם ואולי החילוק הוא שלגבי לטמאות יותר חמור מגע ולגבי להיטמא יותר חמור נושא

במדבר פרק ד
(יא) וְעַ֣ל׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו:
(יב) וְלָקְחוּ֩ אֶת־כָּל־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אוֹתָ֔ם בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר...

ראיתי בהיכל ברכה ש ה העמרמי הוא בפתח. יש לחו ר עוד מראי מקומות? (גם לא הבנתי הראשי תיבות שהוא מביא)

קובץ דרישה וחקירה גליון קד במדבר-שבועות תשפ''א.pdf

גליון פלאי התורה,פר' במדבר,חג השבועות תשפ''א,גליון כ''ח,ק.pdf

בתורה במדבר א' לז' כתוב מנין שבט בנימין 35400. שזה הכי קצת מכל השבטים. שבט מנשה הוא 32200, אבל זה חצי משבט יוסף. א כ למה שבט בנימין כ כ קטן בכמות. אולי שהיה הכי קטן שנולד אחרון, אז אולי לכך צאצאיו באופן יחסי מועטים. אולי.
גם שבט אשר אחריו במספר 41500. ואחריו שבט גד 45650. מישהו יודע הסיבה או משהו...

האם ידוע למישהוא היכן נמצא שאהרן נענש על זה שקרא את שמות בניו ע ש אביו וחמיו והקדים חמיו עמי נדב לאביו אביהו

פרק ב, לב:
אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
וכתב ראב ע:
אלה פקודי בני ישראל, וכן נסעו כאשר היו ביום שהתפקדו. והנה בעשרים יום לא מת אחד מהם וזה דבר פלא:

נראה שהוקשה לראב ע למה...

חוזר הכתוב לפרט מנינם כסדר הדגלים אף שכבר כתב מנינם מלפנים.
ואני מחפש טעם מרווח בזה.

פירט ה' למשה באחד לחודש השני את שמות הנשיאים,
וצריך ביאור,  הרי הנשיאים כבר הקריבו באחד לחודש הראשון את קרבנות הנשיאים, ומכאן ששמם היה ידוע למשה ולכל העם, ולמה הוצרך משה שיאמר לו הקב ה את שמותם.

ערכתי בס ד טבלה המסכמת את מנין בני ישראל לשבטיהם בשני המנינים שנמנו במדבר, האחד בריש פרשתן, והשני בפרשת פינחס, עם סידורם לפי גודל, והשוואת שני המנינים. מצו ב כקובץ תמונה וכקובץ PDF.
מנייני בני ישראל במדבר.png
מנייני בני ישראל במדבר.pdf

יעויין בטעמים שקב ה אומר למשה שמות הנשיאים, ושם בטעמים יש זקף גדול ויש פשטא וזקף קטן. ושם יש דבר מעניין ששלושה יש להם זקף גדול ואז הרביעי פשטא זקף קטן, ושוב ג' זקף גדול והרביעי פשטא זקף קטן וכן הלאה. מישהו יודע מה פשר הדבר?

ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר:
עיין בבעל הטורים וז ל:
אהרן הבכר נדב. יש פסיק בין הבכור לנדב, לומר שאינו חוזר על נדב,  כי נדב מת בלא בנים ואין נפקותא בבכורה שלו, אלא חוזר על אהרן שהוא הבכור למשה:

ונשאל הגרח ק שליט א דגבי אהרן תקשי נמי הכי, מאי נ מ בזה שאהרן הי' הבכור לגבי משה,...

כתיב (במד' ד ט-י) ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם. ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט .
היכן נתנו מוט בשביל להחזיק המנורה, ואיך יחזיק מוט אחד המנורה.
ואפילו תימצי לומר שהיו היו ב' מטות, איך ישאו המנורה שלא תישמט....

ברש י (ד, יג): ודשנו את המזבח, מזבח הנחשת, וכו' ופרשו עליו בגד ארגמן, ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות ואינה שופרתו, שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת.
משמע מרש י שמזבח הנחשת היה לו גג (עצי שטים מצופה נחושת - כמו כל המזבח), ועליו האש שירדה מן השמים, והשאלה איך לא שרפה האש את בגד...