בפרשת נשא פירש רש י:

בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה. רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הָיָה, בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה הַפָּרָה, בִּשְׁלִישִׁי הִזּוּ הַזָּיָה רִאשׁוֹנָה, וּבַשְּׁבִיעִי גִּלְּחוּ.
וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אוֹתוֹ הַיּוֹם נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת: רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן...

יש לעיין מדוע התלוננו: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: במדבר פרק יא פסוק ה
הרי כל הטעמים היה במן?

בפרשה (בהעלותך ח ה-כב) יש שלוש תנופות וצריך להבין מדוע היה צריך שלוש 
רש י פירש שפעם אחת לקהת פעם לגרשון ופעם למררי 
על דרך הפשט קשה להתיישב בפירוש זה שהרי נזכרו הלויים בסתמא
ובאמת ברשב ם נראה שהיו כמה תנופות
אשמח לדעת אם יש ביד אי מי לתת ביאור בדרך הפשט לזה 
נ.ב. יש לשים לב שנראה שיש איזשהו מהלך...

כתב רש י בפרשת בהעלותך (ט, י) פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו עכ ל.
ובאבי עזרי (ח ג הל' קרבן פסח פ י הט ו) כתב וז ל

ברור שהכונה לא שיש איסור בשעת אכילת הפסח שיאכל גם חמץ אלא להיפך, ואין איסור חמץ כלל אלא עמו באכילתו מותר , דמנ ל לחדש איסור לאכול חמץ ביחד...

בס ד
האם יש מקור שאלדד ומידד היו אחי משה ואהרן לא מאותה אמא?
 

הנה גבי האנשים שהיו טמאים לנפש אדם פלוגתא בגמ' אי נושאי ארונו של יוסף היו או אליצפן ועוזיאל או טמאי מת מצווה 

ולכאו' הרי ודאי שרוב ישראל קודם מתן תורה נטמאו במתים
ולמה הוזקקו התנאים דווקא למקרים מסויימים אלו לצייר טמאים

ויש ליתן טעם מ ט לא הוצרכו כל ישראל לטהרה מחמת טומאה דקודם מתן תורה
אם...

רש י במסכת גיטין (נד: ד ה שורת) ביאר שהכוונה הדין נותן, ונראה בכוונתו שביאר המילה שורת כמו תשורת והכוונה שהדין עצמו נותן שכך יהיה דינו.
והנה ברש י פרשת בהעלותך (במדבר ח יז) כ' כי לי כל בכור - שלי היו הבכורות בקו הדין וכו' ולכאו' קו הדין הכוונה לשורת הדין, ולכאו' כאן מבואר שמתרגם הלשון שורת מלשון...

אוסף גליונות בהעלותך.pdf

נאמר גבי אהרן ומרים ויחר אף ה' בם וילך

והנה בגמ' זבחים קב אי' שכל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם

ויש לעיין מהו הרושם האמור כאן לגבי אהרן שלא נצטרע 
ואולי נזיפת וילך היא הרושם וצ ע

ג ע הרי נאסר גם לפני מ ת והוא מז' מצוות. א כ איזה איסורי עריות נוספו במ ת?

כשיל מופיע בכתובים תהלים פרק עד
(ו) ועת וְ֭עַתָּה פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵֽילַפֹּ֗ת יַהֲלֹמֽוּן:

ופירש הרד ק ומקורו מת י-
כשיל, הוא קרדום , ותרגום וּבְקַרְדֻּמּוֹת באו לה (ירמיה מו, כב), וּכְמָה דְּעָלִין בְּכַשִּׁילִין .

מה היא המשמעות שעושים פסח שני בט ו אייר ומה יש בתאריך זה דווקא?

ברש ש יומא עד: מפרש את הכתוב בלתי אל המן עינינו
לפי מה שאומרת הגמרא המאכילך מן במדבר למען ענותך , לחד מ ד העינוי הוא כי אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא א ר זירא מאי קרא טוב מראה עינים...

- ותדבר מרים ואהרן וגו' האם נצטרע אהרן הכהן, ומדוע לא הזכירה התורה את זה?

רש י כתב בתחילת פ' בהעלותך
רש י במדבר פרק ח פסוק ד:
עד ירכה עד פרחה - ירכה היא השידה שעל הרגלים, חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים:

מהו מקורו של רש י שהירך הייתה חלולה? הרי לכאורה כל המנורה מקשה זהב, ומסתבר שגם הירך מלאה ואינה חלולה?

רש י בהעלותך משנאיך - אלו שונאי ישראל , שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם ( י ', ל ה ). וצ ב דהא ישמעלים שונאי ישראל הם , ובכ ז עובדים לה '.

מה שכתבתי לעצמי, זכיתי לשמוע מבעל הדרכי שמואל זיע א במוצ ש פר' בהעלותך.
מבואר בחז ל שפרשת ויהי בנסוע הארון נכתבה שלא במקומה כדי להפסיק בין פורענות לפורענות.
ונחלקו רש י והרמב ן מהי פורענות הראשונה, ולשון הגמרא בשבת קטז.  פורענות ראשונה {במדבר י-לג} ויסעו מהר ה' וא''ר חמא בר' חנינא שסרו מאחרי ה' ולא...

מספר אהל יצחק (להרה ג יצחק חסון, תרצ ט]
image.png

לעומת זו, זכורני שראיתי פעם באחד מהאחרונים שביאר ודקדק בלשון הרמב ם בהל' דעות, שלהמון העם הדרך הישרה היא הדרך הממוצעת, אבל לחסידים ויראי השם הדרך היא הקיצונית שלצד הטוב, ולפ ז ליתא.
אשמח למי שיאיר עיני היכן דברי המפרשים הנ ל.

הנה ענין זה הוא נושא שיש להאריך בו טובא, ולא הבאתי כאן אלא מה שקשור לפרשתנו.
המהר ל בגור אריה לחומש בראשית (פרק מו פסוק י) כתב להקשות בפרשתנו מפני מה היו בוכים על עסקי משפחותיהם דהא כיון שקבלו את התורה נעשו כגרים וגר שנתגייר כקטן שנולד, וז ל “ואין להקשות דאם כן יהיו יוצאי מצרים מותרים בקרוביהם דהא...

עה פ שש מאות אלף רגלי העם הזה כ' רש י וז ל לא חש למנות את הפרט ג' אלפים היתרים, ורבי משה הדרשן פי' שלא בכו אלא אותן שיצאו ממצרים עכ ל,
והדברים תמוהים,הלא אותם אלו שלא יצאו ממצרים היינו התינוקות שנולדו לאחמ כ היו לכל היותר בני שנה וכמה חודשים, ומניין בנ י של שש מאות אלף וג' אלפים חמש מאות וחמישים...

חוברת - בהעלותך תשעט.doc

קובץ גליונות לפרשת בהעלתך תשעט.pdf

התקשיתי,
מי אמר להם לפנ כ שהם לא יכולים לעשות קרבן פסח? הדין הזה כתוב רק אח כ בפרשה, כלומר אחרי שהם שאלו,
הגמרא בפסחים סב. אומרת:
מאי אינו נוהג בכל הזבחים - דאילו בכל הזבחים ערל וטמא משלחין קרבנותיהן, ואילו בפסח ערל וטמא אין משלחין פסחיהן, ע כ.
אבל לכאורה הדין הזה שטמא לא יכול לשלוח נאמר להם רק אח...

מצ ב מאמר קולח ובהיר

אשמח להערות

יש להאריך בדין זה וציינתי מה שקשור באופו ישיר לענין הפרשת שבוע והחידושים התלויים בו.
א. על הפסוק המובא בפרשתנו (במדבר פרק י פסוק י) “וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם”, מובא בספרי (פיסקא עז) “וביום שמחתכם אלו...

א. אם יש חיוב זכירה בפה - כתב הרמב ם (פרק טז מטו צ ה י) “ועל עניין זה מזהיר בתורה ואומר השמר בנגע הצרעת זכור את אשר עשה י י אלהיך למרים בדרך הרי הוא אומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסכנה בעצמה להצילו מן הים והיא לא דברה בגנותו אלא טעתה שהשותו...