וז ל אור החיים פרשת ראה פרק יג' פסוק ד'

{ד} כי מנסה וגו'. ואם תאמר מעתה כי לנסותינו בא ה' נביא זה למה יומת אם דבר ה' בפיהו לנסות, ונראה כי מאמר כי מנסה לא בא לומר כי ה' אמר לנביא לו' כדברים האלה אלא בא לתת טעם למופתים שנתן ה' ואמר כי מנסה וגו', ו כפי זה ה' נתן מופת זה לנסות:
או אפשר כי לעולם מופת...

בהפטרת השבוע מובא הפסוק הוי כל צמא לכו למים ודרשו ע כ חז ל (ב ק י ז)שאין מים אלא תורה וצ ב היכן רואים שזה תורה 
ןפעם שמעתי דזה פשוט שמי שצמא ישתה מים ולא צריך נביא בשביל כך
אשמח לשמוע ביאורים נוספים

כתוב בפסוק (לענין מסית דברים יג ט) לא תאבה לו ולא תשמע אליו ופירש י בהתחננו על נפשו למחול לו לפי שנאמר עזוב תעזוב עמו לזה לא תעזוב. והכוונה שלא יוותרו לו על עונש הסקילה. ויל ע מאי ס ד שיוותר לו הא כל מי שעובר עבירה שיש בה עונש לא מהני חרטתו אחר שעבר את העבירה?

התקשיתי בלשון הפסוק, ונתת הכסף בכל אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך.
שלכאורה היה צריך להיות כתוב תשאל נפשך, ולא מצאתי ביאור בזה
ונראה לי לבאר שהפסוק מרמז שהאדם עצמו דהינו השכל והנשמה הרוחנית, אין לו תאווה כלל לבקר וצאן יין ושכר, אלא רק לדברים רוחניים, והנפש הבהמית היא מתאווה...

האם יש חיוב הענקה גם כאשר האדון עני - בכתוב משמע שצריך לתת ממה שיש לו וכעין מעשרות - הלא כן ?

דברים טז ג
למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך.  והטעם שצויתי להתמיד ההשגחה עד שיהיו שנות הלבנה מכוונות עם שנות החמה ע''י העבורים כדי שיהיה ניסן חדש אביב ולא צויתי למנות לחדשי חמה שהם בלתי צריכין לעבור הוא כדי שתזכור יציאת מצרי' כל ימי חייך שבכל עבור חדש ועבור שנה שתעשה בשביל שיהיה ניסן...

??
ואין לומר שזה אצל אלוני מרה
כי אם התורה רוצה להסביר לי בדיוק איפה זה למה לא כתוב שכם.??

לו יצויר שיהיה מועמד לראשות ממשלה גוי אוהב ישראל והתורה ולומדיה, האם יהיה מותר להצביע עבורו בבחירות, או לחברי הכנסת להרכיב עבורו קואליציה, או שעוברים בלאו הנ ל כמו כן האם אין איסור זה גם ביהודי ש לא אחיך הוא שיצא מכלל אחיך.

בפרשת ראה על הפסוק אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן מפרש רש י: וּבוֹ תִדְבָּקוּן - הדבק בדרכיו גמול חסדים קבור מתים בקר חולים כמו שעשה הקב ה .

ונתקשיתי בזה בתרתי: חדא, לכאורה יש כאן סתירה לפירושו...

הערות על פרשת ראה.
א. פרק טז פי ג. חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך . דין זה של שמחה נוהג בכל המועדים כידוע, ומטעם זה מצוה לאכול ביו ט בשר ויין.
וצ ב, א כ מאי טעמא נאמרה מצוה זו של שמחה דוקא בחג הסוכות?
וכאשר התבוננתי, ראיתי שגם בשבועות נאמר ושמחת לפני ה' אלהיך , אך בפסח לא נאמר כלל ענין זה, וצ ב...

תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה (ספרי) .
שֶׁכָּל 'הִשָּׁמֶר' לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל 'הִשָּׁמֶר' שֶׁל עֲשֵׂה.

.
א. כמו כן הביא הרב ענין זה בפרשת משפטים:

וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ....

קובץ דרישה וחקירה גליון קטז ראה תשפ''א.pdf
תוכן הענינים
'תשובות מרן שר התורה' (עמ' 2) : עניני ראש חודש ושבת מברכין.
'מתיקות התורה' (עמ' 3) : עניני בין אדם לחבירו ◪ כשילדי השכנים משחקים מתחת לבית של חולה ◪ יולדת מבקשת משכנה שיפסיק את הבניה עד שתתאושש ◪ חלק מהתושבים רוצה שאוטובוס יכנס לשכונתם...

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת (יג, ב)

התורה כאן דיברה על מופת הבא כביכול להוכיח שצריך לעבור על דברי תורה ח ו, שבזה ודאי ח ו לשמוע בקולו אפי' יעמיד חמה כיהושע בן נון, אך יש לברר מה הדין במקום שיש איזה מחלוקת או ספק בהלכה או בהנהגה, ויש איזה 'מופת'...

רש י בפרשת ראה (דברים יב טו) כ' דהותר ע י הקרבת אימורין, ויל ע אמאי לא כ' דבעי' גם זריקת הדם שגם הוא מתיר הבשר וכמבו' ברש י בקדושין נב: ד ה משולחן גבוה

כתוב  (דברים יב ה-ז) כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלוקֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשֹוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם  לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה . וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְֹרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם...

בפירוש הרשב ם על המילים כי יסיתך כתב:  יסיתך - כל עצה שסופה פורענות קורא הסתה, ותסיתני לבלעו חנם, אשר הסתה אותו איזבל אשתו, ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד:
ולכאורה יש להעיר על דבריו ממה שכתוב בשופטים פרק א:
(יב) וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ...

דברים יב ד לא תעשון כן לד' אלוקיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום שמום וכו' והבאתם שמה עלתייכם וזבחיכם. וכו' לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. 

והנה המקרא כולו עוסק באיסור במות. והנה הלשון כי אם אל המקום אשר יבחר ד'...

במשנה זבחים כה. שנו, נשפך הדם על הרצפה (פי', קודם שנתקבל הדם בכלי) ואספו פסול. והטעם מבואר בגמ' שם מדרשת הכתוב ולקח הכהן המשיח מדם הפר שדורשים דם מהפר יקבלנו , והקבלה שאינה מהפר אלא מהרצפה אליה נשפך הדם פסולה.
ובפשטות לא אמרו אלא שקבלת הדם אינה מועילה אלא מצואר הבהמה ולא מהרצפה, וכיון שלא נתקבל...

אם תשמעו. פרש י על מנת אשר תשמעו.
נר' שפי' הדברים דע מ כאומר מעכשיו, ובא לומר שמה שניתן באופן בסיסי לאדם זה שכר בכדי שיוכל לעבוד את בוראו, כמו שאמרו חז ל בקידושין שכמו שלבהמות אין צורך בעבודה בכדי להתפרנס כך היה מן הדין לאדם, , ורק מעשי האדם הם שמקלקלים, ועל כן אמר שהברכה היא ע מ כאומר מעכשיו עוד...

איפה הקריבו קרבנות לפני שכבשו את ירושלים? בדברים (פרק 12) התורה דורשת שנקריב כל הקרבנות שלנו במקום ''אשר יבחר י. א. בו לשכן שמו שם''. על פי מה שכתוב ביהושע (פרק 18), חז''ל אמרו שבימי יהושע ה' בחר בשלה (זבחים יד, ו) ומאז עד נפילת שלה בידי הפלשתים בימי שמואל היו צריכים להביא כל הקרבנות לשלה. אולם,...