יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ. וְתַרְגּוּמוֹ 'וִיחַדֵּי יָת אִתְּתֵהּ'. וְהַמְתַרְגֵּם 'וְיִחְדֵּי עִם אִתְּתֵהּ' טוֹעֶה הוּא, שֶׁאֵין זֶה תַּרְגּוּם שֶׁל 'וְשִׂמַּח' אֶלָּא שֶׁל 'וְשָׂמַח'.

.
תמהני, כיצד יפרנס את הלשון 'וְשִׂמַּח' אדוננו הרמב ם, שכתב בספר המצות:

מִצְוָה ריד הִיא, שֶׁצִּוָּנוּ...

לכאו' מאחר שאנסה היאך שייך ציווי לשאת אותה הרי חוטא נשכר ונכון שהיא יכולה למאן מ מ עיקר ציווי זה צ ת
באמתחתי יש ב' ביאורים ואולי משלימים זא ז, אך אשמח לשמוע קודם את החכמים שליט א מה הבנתם בענין

השם 'כנף' במשנה תורה נרדף הוא לשם 'ערוה' שבתורה. ו'לא יגלה כנף אביו' היינו ערות אביו, במקביל לאזהרה שבתורה: 'ערות אביך לא תגלה'.
כמו כן 'ארור שוכב עם אשת אביו, כי גלה כנף אביו' מקביל לאמור בפרשת קדושים תהיו: 'איש אשר ישכב את אשת אביו, ערות אביו גלה'.
.
ובכך נבין שותא דרבנן בריש פרק נושאין על...

כתוב בפרשת זכור.
והי'ה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה.
תמחה את זכר עמלק מתחת השמים!

אז מדוע שלמה המלך לא מחה את עמלק בחכמתו?
כמו שהוא סובב בחכמתו להרוג את שמעי בן גרא?
ואז הי'ה נחסך מאיתנו את המן האגגי?!

השאלה היא - אדם שמדליק נרות חנוכה 5 דקות לפני 'עלות השחר', האם הוא צריך להניח שמן בכוסיות של הנרות שידלק 'חצי שעה' כפי שמבואר בראשונים ובפוסקים דהשיעור של 'עד שתכלה רגל מן השוק' - זה חצי שעה או יותר, או כיון שממילא אין זמן הדלקת נרות חנוכה רק 5 דקות עד העלות השחר, ואחר כך אין בזה מצוה  אז מספיק...

לשיטת רש י בחומש שפוסק כמאן דאמר שלא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה (ע ז נט.) אם כן במקרה של אדרוגנוס אין מביא לידי תועבה שמטרתו היא להתלבש ולא כדי להתערבב בין האנשים, לצורך זנות. אמנם רבי אליעזר בן יעקב חולק על זה.
בהלכה יש בזה שיטות חלוקות, ולמשל ההיתר להתחפש לאשה בפורים לכאורה מבוסס על שיטה...

'זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים'
בלא סיוע חז ל די קשה להבין מה צריך לזכור.
רש י כותב וזה לשונו: אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת, אל תספר לשון הרע. וכך הוא בכל המפרשים.
אפילו ה'אבן עזרא' הפשטן כותב, הנה ראיה על דרש אל תקרי מצורע אלא מוציא שם רע. לאמר: כוונת הכתוב היא להזהיר מלהוציא...

סנהדרין עא.

כמאן אזלא הא דתניא בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר כמאן כרבי יהודה איבעית אימא ר' שמעון היא

ברש י בפרשתנו - כי תצא

ולקחת לך לאשה   לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקב ה מתירה ישאנה באיסור אבל אם נשאה סופו להיות שונאה שנאמר אחריו כי תהיין לאיש...

בפרשיות האחרונות לא תוכל לאכול בשעריך בשעריך תאכלנו והלוי אשר בשעריכם
ואילו בפרשת השבוע כתוב זקני עירו ואל שער מקומו .

רש י :  
כי תצא למלחמה - במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו, שהרי כבר נאמר (לעיל כ טז) לא תחיה כל נשמה:
וקשה לי הרי כל הסיבה שהתורה התירה אשת יפת תואר זה מפני שאם לא ישאנה בהיתר ישאנה באיסור כמו שכתב שרש י 
'לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה...

וז ל הרמב ם במנין המצוות בפתיחה למלכים ומלחמות (יח) להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה .
וצ ב היכן מצינו שמצוה היא לשמוח בכך שנה, הרי החיוב לשמוח שנה הוא אך באירס אשה וכפי שמפורש שם בקרא להדיא, ומהיכן הוציא הרמב ם דאף בבנה בית חדש או בנוטע כרם חייבים...

כתוב:   

 לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך

 אחד מטעמי הרחקת מואבי הוא ששכר (לא ששכרו כי העמוני לא שיתף פעולה בזה) בלעם כנגד ישראל. באוֹר זה לא הבנתי דברי...

מה הדין דבר המפורש בתורה לאיסור, אך השתנה המציאות, האם יהיה מותר, כגון אם רוב הגברים ילכו בשמלת אשה, לא יהיה איסור לא ילבש בזה.

ביבמות ע ו: אמרי' מואבי ולא מואבית משום דהטעם שלא קידמו אתכם ל ש עליהם כי דרכו של איש וכו' וכל כבודה בת מלך פנימה,

בדרש משה מקשה הרי בנות מואב היו אלו שהכישלו בנ י והרי היו פרוצות?

ותי' דבעצם היו צנועות רק בבעל פעור יצרן התגבר עליהן, אבל לגבי לקדם בלחם ומים לא היו להם יצה ר ונשארו בצניעותן...

שיטת הרמב ם שעיקר התר שהתירה תורה באשת יפת תואר הוא שמותר לבא עליה ביאה ראשונה מיד. אבל ביאה שניה לא הותר גם לאחר שלושים יום ועשיית כל המעשים הכתובים בפרשה. אלא כשמתגיירת מרצונה. 

מאידך שיטת הרמב ן על התורה כאן שההתר של אשת יפת תואר הוא שלאחר שלושים יום נושאה אפילו שלא התגיירה מרצונה אלא בעל כרחה...

כתב בעל הטורים (כא, י) שבמלחמות ישראל - לא היו מניחים שני שונאים להילחם זה לצד זה שמא יהרגו זה לזה במלחמה .
וצריך ביאור, הלא נתבאר בסוטה מד, א שרק צדיקים באים להילחם בשדה הקרב (עד כדי כך שאף מי ששח בין תפילה וכו'). 
וא כ הכיצד שייך אדם ששונא את חבירו במלחמה, ועובר על לא תשנא את אחיך?

איתא בספר 'סערת אליהו' מעשה שהיה בימי הגר א כי איש אחד לקח אשה וישנאה ויגרשה וכו' ויקח תיכף אשה אחרת והנה עוד לא כלו שבעה ירחים ותלד האשה השניה לו בן ואח ז נודע כי בעוד ימים לא כבירים ילדה גם האשה הראשונה הגרושה ג כ בן זכר כי נמלאו לה שתעה ירחים ואחר זמן רב נפלה מחלוקת בין משפחת הגרושה ובין האיש...

מה פירוש המילה? בפרשת כי תצא מתפרש דעבוט הוא משכון, ואילו בפרשת ראה מתפרש דהעבטה היינו הלואה.

לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וג' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (דברים/כג/ד-ה).
לדעת הרמב ן הפסוק מחולק לשנים: העמונים לא קדמו בלחם ומים, אבל המואבים קדמו גם קדמו, שהרי בפרשת דברים (ב/כח-כט) כתיב אוכל בכסף תשבירני וג' כאשר עשו לי המואבים היושבים בער.

ויש להקשות לפי מה שהביא רש י בפרשת חוקת...

בפרשת השבוע (פרק כ א פסוק כ ב) וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ

ובסנהדרין דף מה: כל הנסקלין נתלין דברי רבי אליעזר וחכ''א אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע''ז. וקיי ל כחכמים שאינו נתלה אלא המגדף ועובד ע ז.

וקשה בגמ' סנהדרין דף מג. בערב הפסח תלאוהו ליש ו והכרוז יוצא מלפניו מ' יום קודם...

בדין התורה של בן סורר ומורה
מצאנו חידוש עצום שאין כמוהו (כמעט) בכל התורה כולה
היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה אביו אינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצים (משנה סנהדרין פ ח מד)
ולכאור' באם כתבה התורה עליו ובערת הרע מקרבך וסופו לעמוד בפרשת דרכים וללסתם וכו'
מדוע הוריו יכולים...

לא תתעב אדמי לא תתעב מצרים
עיין רש״י
לא תתעב אדמי לגמרי כו׳
לא תתעב מצרי מכל וכל כו׳

מדוע שינה בלשונו, ומה החילוק בין ״לגמרי״ ל״מכל וכל״

כי תבנה בית חדש כו׳

פירש״י אם קיימת מצות שלוח הקן סוף כו׳ שמצוה גוררת מצוה ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים כו׳

וצ״ע מדוע לא פירש רש״י שיזכה גם לשוורים וחמורים כמבואר בפסוק יו״ד ״לא תחרוש בשור ובחמר יחדו״

ועיינתי בתנחומא, ושם איתא שיזכה לשור וחמור. וצ״ע כנ״ל.

גמרא סנהדרין עא.

איבעית אימא ר' שמעון היא דתניא אמר רבי שמעון וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו, אלא לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר

לכאורה דברי ר ש תמוהים ולא מיישבים כלל, אם תמיהתו איך חמור מעשהו כל כך שעל זה תחייבהו התורה סקילה....

לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו.
פירש רש י: בעדות בנים. ואם תאמר בעוון בנים, והלא כבר נאמר איש בחטאו יומתו. אבל מי שאינו איש מת בעון אביו, והקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים.

הנה לכאורה לדברי רש י, גם אמצע הפסוק בנים לא יומתו על אבות , אין הכוונה בעונש אבות , אלא בעדות...

מהפסוק כאן משמע שבתר יצירה אזלינן, מה הדין למעשה? מי נחשב הבכור לנחלה זה שנולד ראשון או זה שנוצר ראשון?