כתוב בפרשת השבוע (כח, נג-נז):
(נג) וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ: (נד) הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר: (נה)...

לא מצאתי מובא בהל' ט ב ובהל' אבילות בין הדברים שמותר ללמוד -פרשת התוכחה בפ' בחוקתי ובפ' כי תבא. וצ ע למה לא מצינו בזה ודוחק לומר דפשיטא יותר משאר דברים הרעים.
[נתעוררתי בזה כעת שראיתי בפנינים מהג ר אברהם גנוחובסקי דהביא שאלה למה לא היה היתר לטלטל דוד המלך ע ה ביום פטירתו מחמת הספר תורה שבידו דהיה...

לפרשת כי תבא.jpg

כתוב בפסוק והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם  
והוא תימה וכי ה' שש להשמיד את עמ י ורש י כתב שישיש מלשון ישיש את הגוים ואשמח אם מישהו ראה פשט שיותר מסתדר עם לשון הפסוק

בפ' כי תבא (כח,סו) בפסוקי התוכחה כתוב וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.
ודריש בגמ' (מנחות קג:) אמר רבי חנין והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ופחדת לילה ויומם זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת, ואל תאמן בחייך זה הסומך...

וענית ואמרת...בערתי הקדש מן הבית וכו'
רש י - וענית - הרמת קול.
למה ?
מה העניין לצעוק ?
וי ל - שהתורה רוצה שיעשה את דרך האמצע 
וענית - הרמת קול 
ואמרת - קול שקט...
אז משהו באמצע...שהכהן ישמע. 

וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב
רש י מבאר בשבעים לשון. 

לכאורה מבואר מדבריו וכן הוא ברמבן שכל התורה כולה נכתבה על האבנים. 
 ולכאורה אם ככה למה מבואר בג' במגילה שהזדעזעה ארץ ישראל כשתירגמו את התורה. ועוד שיש מחלוקת אם הותרה רק לכתובה יונית?
אמנם ראיתי מחלוקת מה נכתבו על האבנים אבל...

צ ב מדוע יש לכאו' הרבה יותר קללות מברכות והרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות

הערות שונות על הפרשה, לקיים אחד מקניני התורה - דיבוק חברים.
כל מי שיש לו ג כ הערות על הפרשה, מוזמן להצטרף כאן.

א. תחילת הפרשה. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. פירש י אין לך אלא כהן שהוא בימיך, כמו שהוא . ולכאורה צריך ביאור, אטו ס ד שלא ילך לכהן שבימיך? ובשלמא לגבי החיוב לשמוע לבי ד ושופט בימיך,...

חדוותא כי תבא תש''פ להדפסה.pdf

בברכות הקדים פרי בטנך ל טנאך ומשארתך , אבל בארורים : ארור טנאך ומשארתך ואח כ ארור פרי בטנך (כח, יז – יח), וטעמא בעי.

כז/יב-יג: שמעון לוי יהודה יששכר יוסף ובנימן על הברכה
ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי על הקללה

1. האם יש בזה חלוקה? כלומר 'עדיף' לעמוד בצד הברכה?
2. לפי מה נתחלקו השבטים?
3. למה יוסף נחשב כשבט אחד ובכל התורה הוא אפרים ומנשה?

ליישב:
1. נניח שכן כדי ליישב קו' 2.
2. א' בני אמהות מול שפחות. אבל...

רש י כותב (דברים כו, י): והנחתו - מגיד שנוטלו אחר הנפת הכהן, ואוחזו בידו כשהוא קורא וחוזר ומניף.
העירוני בזה, האם מהחג ואילך שהדין הוא שמביא ואינו קורא, וכמבואר ברש י בפסוק הבא, אין הבעלים צריך להניף בפעם השניה, שהלא לכאו' ההנפה השניה הינה רק כשהוא קורא.
ויעוין בזה בתוס' בסוכה (מז: סוד ה הביכורים),...

ידוע לי שיש בזה מח' רמב ן ואברבאנל.
מי יודע היכן? יש עוד דעות?
חייב דחוף

ישנה טעות נפוצה של אנשים: לומר ממנו בחולם, כגון תיקח ממנו את החפץ.

ובפרשת השבוע כי תבוא נאמר לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וגו'

ואומר רש י בסוטה לה. אין הפרש קריה בין ממנו הנאמר על יחיד שנדברים עליו, לממנו של רבים שאומרין על עצמן. עכ ל 

ממתי צריך אניות כדי להגיע למצרים? משמע שיש איזה מטרה מכוונת בדווקא וצ ב.

השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה .
צ ב, הלוא תפילה זו היתה נערכת בעיצומו של יו ט האחרון של פסח, והיאך הותר לבקש על פרנסה?
ולכאו' מכאן משמע דכל האיסור לבקש בקשות ותחנות הוא רק בשבת ולא ביו ט, וכדמשמע במשנ ב סי' ק ל סק ד, או דעכ פ ביו ט קל יותר.
אמנם האחרונים לא חילקו בזה,...

ידוע שאין והיה אלא לשון שמחה(ב ר פרשה מב).
וצ ב בשתי מקומות בפרשה, שלכאורה מדובר במקומות עצובים, וכתוב והיה .

א. פרק כח פסוק טו. והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך: {טז} ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה .

ב. שם פסוק סג....