מדוע היה אצל כלל ישראל מקצוע של שואב מים, הרי היה להם 'ברז' שעובד ברציפות - באר מרים?

מחוטב עציך עד שואב מימיך (כט י).
הרש ר הירש בפר' לך לך פי' דהוי כמו מחוט ועד שרוך נעל, ויש להוסיף שזהו כמו מהודו ועד כוש למ ד שהיו סמוכות, ועדיין הלשון צ ב דמאי עד .

בספה ק דרשו אתם ניצבים היום דא ר ה, ומבוסס על דברי הזוה ק (פר' בא לב:) דהיכא דנאמר היום הוא ראש השנה.
וצ ע דנסתר ממה שכ' רש י שהיה יום מותו והרי נפטר בז' אדר.

לא בשמים היא וכו' ולא מעבר הים היא.... כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו

ישנה אימרה חסידית בתוכן עבודת ה' של אברהם אבינו לעומת העבודה של שם ועבר, שהרי שם ועבר היו צדיקים גדוולים וענקים, מ מ בחר הקב ה באברהם אבינו ע ה והוציאו מאור כשדים וכו'
והענין הוא, כי העבודה של שם ועבר היתה עבודה של אנשים...

וילכו ויעבדו אלוהים אחרים וישתחוו להם, אלוהים אשר לא ידעום ולא חלק להם . (דברים כט, כה)
וברש י (שם): לא ידעום, לא ידעו בהם גבורת אלהות, ולא חלק להם, לא נתנם לחלקם וכו', ולשון לא חלק אותו אלוה שבחרו להם, לא חלק להם שום נחלה ושום חלק .

נתבונן באותו אדם שלקח לעצמו אלוה לעובדו ולהשתחוות לפניו,...

עי' רש י עה פ (דברים ל, יט) העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ
העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ. שהם קיימים לעולם, וכאשר תקרה אתכם הרעה, יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת. דבר אחר העידותי בכם היום את השמים וגו', אמר להם הקב ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שנו את מדתם, שמא לא עלה גלגל...

בפרשה נאמר והתברך בלבבו לאמר וגו' , הוקשה לי בשבת מה הלשון 'והתברך'?
אולי יותר מתאים לכתוב 'ויחשוב בלבבו' או 'ויאמר בלבבו' וכדו'
והתברך - לשון ברכה, ומה שייך ברכה על מי שחושב רעה .
וראיתי בתרגומים פי' שונים
התרגום אונקלוס אומר 'ויחשב בליביה' וכו'
התרגום יונתן אומר ויתייאש בליביה' וכו'
התרגום...