שמתי לב השנה שאונקלוס מתרגם כי שם ה' אקרא-הרי בשמא דה' אנא מצלי, לשון תפילה, וזה אינו כב' הביאורים הידועים לי מחז ל , ואיני יודע מה ביאור המשך הפסוק לפי התרגום.

*התחדש בשב״ק*

כתיב בתורה:
״הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא״

פרש״י:
אל אמונה - לשלם לצדיקים צדקתם לעוה ב ואע פ שמאחר את תגמולם סופו לאמן את דבריו
ואין עול - אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעוה ז

ולכאורה יש לדקדק שני דברי מרש״י:
א....

וידבר ..בעצם היום הזה פל ב מח
ופירש רש י לפי שהיו ישראל אומרים אין אנו מניחין אותו לכך אמר הקב ה אני מכניסו באמצע היום.

ותמוה וכי יכולים למנוע ממנו מלמות, וכנראה הפשט שכיון שנקבע שמותו של משה יהיה בהר העברים, הרי שאת זה סברו ישראל שיכולים למנוע, וכבר ראינו בסוף סוכה על אותם תרי  כושאי שנקבע מותם...

רש י מביא (על הפסוק כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף) שהקב ה הגיע ליתן את התורה מד' רוחות, דכתיב ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פראן ואתא מרבבות קודש, ורוח רביעית לומדים ממה שכתוב אלוק מתימן יבא.
וכבר כמה שנים שאני מתקשה למה הרוח הרביעית אינה כתובה באותו הפסוק עם שאר ג' הרוחות.
והשנה התעוררתי...

 
 
  אם זה 67 ניצחת , אם זה 70 הפסדת !
 
מחזיר ומחבר אותנו: לכתר שכבר דובר עליו בעבר -  ולפרשת האזינו  ,איך ?
 
וויכוח מר ונוקב ובעל השלכות רבות  התפתח בין החוקרים וגם בין הרבנים האם מה שכתב הרמבם :
 
רמב ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ח' הלכה ד ':
 
,,, וספר שסמכנו עליו...

בס ד
כתוב בשירת האזינו כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם: אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם (ל ב מ'-מ א)
ופירש י (סוף פסוק מג) אם שנותי ברק חרבי - הרבה 'אם' יש שאינם תלויין, כשאשנן ברק חרבי ותאחז...

שמנת עבית כשית (לב טו).
משמע ששמן הוא לשון גנאי, ובגמ' ב מ (פד.) משמע ששמן הוא יפה, .

.

רבינו בחיי כותב בפרשה:

אמרתי אפאיהם. אפזרם לכל פאה. וכתב הרמב ן ז ל, אמרתי, היה הרצון לפני שיהיו ככה לעולם מפוזרים בכל פאה שיהיה זכרם נשכח מאנוש, לולא כעס האיוב. וירמוז זה לגלות עשרת השבטים שגלו לנהר גוזן, הוא שהחכמים קורין אותו נהר סבטיון, ונקרא גוזן מלשון (במדבר י״א:ל״א) ויגז שלוים , (תהילים...

על גוזליו ירחף (לב יא).
ז ל רש י אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע, אף הקדוש ברוך הוא כשבא ליתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות, עכ ל. 
ואינו מובן כלל מדוע התגלות מד' רוחות דומה לנוגע ואינו נוגע.

בפרשה נאמר הפסוק כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו , מבואר בחז ל וכן הובא ברש י על החומש
כי פסוק זה פי' שכשאחד קורא השני עונה לו, לדוגמא בזימון בברכת המזון אחד אומר רבותי נברך - כי שם ה' אקרא אז עונים לו יהי שם ה' מבורך - הבו גודל
וכן על משה רבינו שקרא בשם ה' ענו לו ברוך שם כבוד מלכותו כמובא ברש י...