האם בשנים כאלו,
אפשר לקרוא,
מאחרי חצות היום, של שבת פרשת האזינו?
או אחרי חצות היום, של שבת חול המועד סוכות?

בסוף פרשת וזאת הברכה (לד,א) כתוב ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו  וגו' 
האם משה רבינו כותב על עצמו שהוא עולה וכו' וכל מה שרואה שם וכו' ומה שה' דיבר אתו אז וגו'

מתי משה רבינו כותב זאת אחרי שעלה להר נבו ?
מי בא לקחת משם הס ת הרי אף אחד לא ידע איפה קבור ?

למה השאלה האם משה כתב בדמע או יהושע בן נון...

ראיתי מי שהעיר שבפרשת וזאת הברכה -פרק ל ג פסוק כה,
על הפסוק: בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ:
בתרגום אונקלוס בחומשים של עוז והדר והוצאת מיר (ואולי בהוצאות נוספות גם) כתוב כך: תקיף כברזלא וכנחשא וכיומי עולימותך תוקפך:
- תיבת מנעליך איננה מתורגמת.
אבל באמת חסירה תיבת מותבך -...

רש י מפרש את כל פרטי התבוננותו של משה רבינו בארץ ישראל, הנזכרים בפרשה כהתבוננות רוחנית בעתיד של ארץ ישראל. ובתוך הדברים מפרש רש י- 

ואת הככר - הראהו שלמה יוצק כלי בית המקדש שנאמר בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה:
ונפלאתי- מה המיוחד כל כך בעניין זה שהיה צריך להראותו למשה רבינו? 
אשמח להבין פשר דבר.

רש י בוזאת הברכה פרק לג פסוק יז כתב אלו חמשה שבטים זבולן גד דן וכו' לפי שחלשים שבכל השבטים הם .
ופסוק כ' כתב ברוך מרחיב גד כלביא שכן. נמשל כאריות שכל סמוכי ספר צריכים להיות גבורים , והרוגיהם היו ניכרים חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת . ויותר בפסוק כא' כתב הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו...

כך כותב רש״י ומהיכן ידע ???

וא״ל שרצוי בגי׳ 306

אשה - 306

שאלה: פ' וזאת הברכה ושפני טמוני חול (פל ג פי ט) ופרש י עמים הר יקראו על ידי פרקמטיא של זבולן, תגרי אומות העולם באים אל ארצו וכו', ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה, והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה, ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה וכו'...

בפרשת וזאת הברכה
ברש י לג, יג: אַתָּה מוֹצֵא בְכָל הַשְּׁבָטִים -  בִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵעֵין בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב .
וברש י (שם לג כח) . על הפסוק  וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד   עֵין יַעֲקֹב -  פירש י כעין הברכה שברכם יעקב:
יל ע למה במקום א' כתב רש י  מעין   ובמקום השני כתב  כעין...

יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר
מהי משמעות המילה 'מתיו'?

הנני להעתיק דבר נחמד שמצאתי כתוב אצלי

וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון, רש י פירש שהחלקה ספונה כדכתיב ולא ידע איש את קבורתו ולא שהמחוקק ספון (וכפה נ אין מקפידים על החלפת לשון זכר ונקבה בפסוקים שנכתבו בסגנון של שירה). ורש י פירש כן משום דאזיל בתר הטעמים שיש מרכא טפחא על חלקת מחוקק, אבל באונקלוס...