מצאתי ידיעה מעניינת בויקפדיה האנגלית, בערך רבי שלום בוזגלו - 

שכאשר הופיעו החסיונים על ידי המדען אדוארד ג'נר, התגלעו חילוקי דעות בין גדולי התורה האם ליטול את החיסון, כאשר רבי שלום בוזגלו הורה ליטלן. אשמח אם מי מהלועזים יביאו את דבר הויכוח ואת צדדיו.

ובאגב, בעל תפארת ישראל (אבות ג יד), בן זמנו של...

מכיוון שישנם הבדלים בין גירסת וילנא המקובלת כיום לבין גירסת הרמב ם למשנה, אשמח שיפרטו כאן את ההבדלים בצורה הזו:
מילה בגירסת וילנא.     מילה בגירסת הרמב ם.    מקום בש ס.

תודה רבה מראש.

במשנה שם כתוב:

שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין

ומפרש הרמב ם:

ומפרישין אותו מאשתו שמא תמצא נדה

ואני שואל:
והרי יש וסתות לנידה וא כ אז למה צריך להפריש משום נידה?

אשמח לתשובות עם מקורות

נער הייתי וגם זקנתי ולא ידעתי שבחלוקת המשניות במסכת אבות יש הבדל בין ה'סידור' לבין המשניות. מענין איך נהיה שינוי זה?

עד היום ידעתי שבין המשנות בגמ' למשניות יש הבדלים, אבל מנין נהי' הבדלים בסידור התפלה.

חתן שנולד בו נגע נותנין לו ז' ימי המשתה שא צ להראות בהן הנגע לכהן

שאלתי בזאת, האם ידוע מה הדין בכלה שנראה בה נגע? אשמח למקורות בנידון
 

אודה מאוד למי שיעזור לי בציטוט או הפניה.

כותבת המשנה:

יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל, וּבְשֵׁן שׁוּעָל, וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב, מִשּׁוּם רְפוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי:

ומפרש הרמב ם:

  חרגול מין ארבה את החרגול למינהו (ויקרא יא כב) וזה יועיל לחולשת עצבי...

כותבת המשנה במעשרות פרק ג משנה א כך:
המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלים ופטורין הפועלים שעמו בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו

ואני שואל: ואם יש עליו מזונות והם אכלו, האם הם מותרים לאכל בלי לעשר או שמחוייבין לעשר?

משנה:

משנה א
מעשר שני אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו ולא שוקלין כנגדו ולא יאמר אדם לחברו בירושלם הילך יין ותן לי שמן וכן שאר כל הפירות אבל נותנין זה לזה מתנת חנם: 
משנה ב
 מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו האשה הבכור מוכרין אותו תמים חי...

למה הרמב ם באף מקום  בפירושו למשנה לא פוסק הלכה כבית הלל/בית שמאי?

צילום מסך - משנה מעשרות פרק א משנה ב.png

מי היה החכם הזה? {ואם אפשר להעלות את הערוך בערך זה עצמו}

המשנה במסכת תרומות פרק י משנה ח כותבת:
 דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים ורבי יוסי אומר אחד מששה עשר בו: 

ואני שואל למה לא נוקטים לשון אחידה? {רק זוז או רק סלעים}

הרמב ם במסכת עדויות פרק ג משנה ה אומר:
הקלע הוא כלי שזורקים בו האבנים והוא לשון המקרא יקלענה בתוך כף הקלע וממנו נגזר קולע באבן וצורתו ידוע ומפורסם ובשתי קצותיו ב' יתרין ארוכין אחד מהן בקצתו לול תכנס בו האצבע והוא הנקרא בית אצבע והקצה האחר הוא שאוחזין ביד כשזורקין האבן וכשמסבב הקלע באויר ורוצה...

מבואר במעשרות פרק א' ובמפרשי המשנה שם, שמדאוריתא, מירוח לא קובע למעשרות, רק כשיראה פני הבית, שנאמר ביערתי הקדש מן הבית ורק מדרבנן גמר מלאכה קובעת, 
וקשה אם כן, אם יפריש מהכרי על מה שנכנס לבית יקרא מן הפטור על החיוב,
וזה לא מצאתי בשום מקום.
אודה מאד למי שיסביר לי או ישלח מראה מקום

אינני בקי גדול בנושא אבל מצאתי במ א סי' נד שמייחס את הפירוש הזה לרמב ם (וכך גם מביא שם מהבאר שבע בסוטה מט,א).
מצד שני במשניות היום נדפס שהפירוש הזה שייך לרש י.
אודה מאד אם מישהו יוכל להחכים אותי על הידוע בנושא זה.
 

במשנה באבות פרק ג משנה טז:
החנות פתוחה, והחנוני מקיף וכו', והגבאים מחזירים תדיר בכל יום וכו'.
מבאר המחזור ויטרי (סי' תכו) ' מלאכי המות הם הגבאין שמשתלחים בחמתו של הקב ה להפרע על עסק עבירות שהקיפוהו והמתינו לו שמא יעשה תשובה' וכו'.
מה הכוונה ב' מלאכי המות', הרי ידוע שיש ' מלאך המות'?
אולי זה בכלל...

בפירוש הברטנורא על משנת הוי עז כנמר כתב וז ל:

'עז כנמר - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר והחזיר שומע קולה ורובעה ונמר יוצא מבין שניהם ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים אע פ שאין בו גבורה כ כ. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה...

במשנה במס' כלים פרק יז, משנה ו' איתא: כביצה שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים, וחולק את המים. אמר רבי יוסי: וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה, אלא הכל לפי דעתו של רואה.

א. חשבתי לבאר שהמחלוקת בין ר' יהודה לר' יוסי הוא,...

מובא במסכת תרומות י-ג  הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יֵין תְּרוּמָה -רַבִּי מֵאִיר - אוֹסֵר; וְרַבִּי יְהוּדָה - מַתִּיר. רַבִּי יוֹסֵי - מַתִּיר בְּשֶׁל חִטִּים, וְאוֹסֵר - בְּשֶׁל שְֹעוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְֹּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת.

ומסביר התפארת ישראל שר' יוסי מתיר בשל...