מבואר במעשרות פרק א' ובמפרשי המשנה שם, שמדאוריתא, מירוח לא קובע למעשרות, רק כשיראה פני הבית, שנאמר ביערתי הקדש מן הבית ורק מדרבנן גמר מלאכה קובעת, 
וקשה אם כן, אם יפריש מהכרי על מה שנכנס לבית יקרא מן הפטור על החיוב,
וזה לא מצאתי בשום מקום.
אודה מאד למי שיסביר לי או ישלח מראה מקום

אינני בקי גדול בנושא אבל מצאתי במ א סי' נד שמייחס את הפירוש הזה לרמב ם (וכך גם מביא שם מהבאר שבע בסוטה מט,א).
מצד שני במשניות היום נדפס שהפירוש הזה שייך לרש י.
אודה מאד אם מישהו יוכל להחכים אותי על הידוע בנושא זה.
 

במשנה באבות פרק ג משנה טז:
החנות פתוחה, והחנוני מקיף וכו', והגבאים מחזירים תדיר בכל יום וכו'.
מבאר המחזור ויטרי (סי' תכו) ' מלאכי המות הם הגבאין שמשתלחים בחמתו של הקב ה להפרע על עסק עבירות שהקיפוהו והמתינו לו שמא יעשה תשובה' וכו'.
מה הכוונה ב' מלאכי המות', הרי ידוע שיש ' מלאך המות'?
אולי זה בכלל...

בפירוש הברטנורא על משנת הוי עז כנמר כתב וז ל:

'עז כנמר - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר והחזיר שומע קולה ורובעה ונמר יוצא מבין שניהם ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים אע פ שאין בו גבורה כ כ. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה...

במשנה במס' כלים פרק יז, משנה ו' איתא: כביצה שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים, וחולק את המים. אמר רבי יוסי: וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה, אלא הכל לפי דעתו של רואה.

א. חשבתי לבאר שהמחלוקת בין ר' יהודה לר' יוסי הוא,...