לגבי כלי ברה ר האם הוא יכול להיחשב כרמלית

בס ק טז כתב שאין כרמלית בכלים
בסעיף י כתוב שקוצים וצואה ברה ר נחשבים כרמלית

מה ההבדל בין כלי לצואה  ומה הדין סתם חפצים

מישהו טען לי שכלי הכוונה תוך הכלי אבל כלי הפוך יהיה כרמלית 

אודה מאוד לעזרה

לכאורה דבר פשוט שמה שהולכים עם מסכה סתם כדי להינצל מהקנס - זה לא מספיק להיחשב כבגד. 
אולי זה עשוי להגן על הכיס...  אבל לא על הגוף , ואין היתר הוצאה אלא בבגד העשוי להגן על הגוף או בתכשיט הנטפל לגוף. 

וכי יש היתר לעבור על איסור הוצאה ברה ר משום הפסד מרובה... 

ראיתי בספר הליכות אבן ישראל שבת ח ב,
שיצא לאחרונה,
מהרב ישראל יעקב פישר זצ ל ובניו עברו על כל הספר.

מובא שם שהוא התנגד לעירוב שכונתי, ויש מגדולי הפוסקים שתמכו בעירוב השכונתי.
וצ ב מה יענו על טענותיו.

העתקתי את תמצית דבריו שם.
מובא שם מה שכתב באריכות שו ת אבן ישראל חלק ח' סימן לז.
עירוב שכונתי...

בעיר שיש בה עירוב 'צורת הפתח' אשר עשוי טוב ומושגח היטב, 
וישנו אדם שמחמיר שלא לסמוך עליו מטעם המחלוקת הידועה בעניין הגדרת רה ר דאורייתא, 
האם יכול לכתחילה לסמוך על העירוב לעניין הוצאה שלא כדרכה, כגון לזרוק את הזבל (שאינו צריך לדבר המיטלטל אלא מחשב להיפטר ממנו) או לסחוב חפץ על הראש מתחת לכובע וכיוצ...

מישהו יודע על שיטות בפוסקים המתירות לטלטל בחצר מפאת שאין לנו רשות הרבים?

מצאתי שכך כתב רבי יוסף משאש במים חיים ב קי (הוא דן שם לגבי יהודים המצויים במלון שיש בו גוים דלא מהני עירוב כדי לטלטל שטח המלון), אך לא מצאתי לו חברים (למרות שדבריו מסתברים, דמאי שנא מתכשיטים?)

ידוע לי שרבי רפאל ברוך טולידאנו...

כיון שרגלי בהמה כרגלי בעלים, וכן לענין כל מטלטלין, א כ אדם שיש לו שכן שנסע מחוץ לעיר לשבת, אסור להזיז שום חפץ מחפציו בשבת.
וזכורני שראיתי בס' תשובות והנהגות שדן בזה, אך לא מצא היתר ברור לכך.
ומצוי מאד בחבר חדר בישיבה שנסע לשבת, כיצד ניתן לטלטל את חפציו אם הוא נמצא מחוץ לתחום??

במה מערבים לאנשים שרגישים לגלוטן?
ואם צריך לערב בשבולת שועל, האם הרבנויות עושים כך למעשה?
האם כשלא עושים להם עירוב, הם לא מפסידים לכל העיר את העירוב?

בשו ע או ח סי' שא ס מ הביא דעת ר ח בפי' הג מ בשבת ד' קלח ב ז ל הג מ ואמר רב ששת בריה דרב אידי האי סיאנא (כובע לבד) שרי והאיתמר סיאנא אסור ל ק הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח אלא מעתה שרביב בגלימא טפח ה נ דמחייב אלא ל ק הא דמיהדק הא דלא מיהדק עכ ל ובשו ע הנ ל פסק להלכה כמסקנת הג מ דאסור ללכת בכובע...

הלא הדירה היא בית, והבנין הוא כחצר, והרחוב כמבוי, וכי תימא שעושים עירוב על כל העיר, מי עושה ואיפוא?, ועוד אם העירוב של צורת הפתח לא מועיל דהיינו אם יש לנו רה''ר גמורה, א''כ צריך כל בנין לעשות לגופו, והאם יש על מה לסמוך להוציא בלא שעשו עירוב בבנין?

כוונתי ל-ד אמות בדיוק

כמובן שיותר מ-ד אסור ופחות מ-ד מותר

כוונתי כאמור ל ד א בצמצום

יש בזה לשונות סותרים לכאורה 
מחד אסור להוציא ד אמות
ומאידך לכל אדם יש ד אמות שזה רשותו שמותר לטלטל

האם מישהו יודע רמת כשרות העירוב ברכסים. שמעתי ממישהו שזה מהודר ביותר, ואפילו גברים שאינם מטלטים בשאר מקומות מטלטים שם. האם זה נכון?

בחג השבועות מצוי שאנשים הולכים ללמוד מחוץ לשכונת מגוריהם, או להתפלל בכותל המערבי וכדומה, ויש אופנים בהם יש חשש איסור תחומין. מצו ב עלון שהתפרסם כמה פעמים בשנים אחרונות, מעודכן לשנת תש פ.
הערות מעשיות בדיני תחומין בחג השבועות