לכאורה בדור בו בני ברק היתה 'עיירה' שקטה ושלוה, אולי היה אפשר לנהל מערכת של אוצר בית דין בצורתו המקורית של הנגשת היבול לציבור בלבד, ללא מסחר ורווחים.

וכלשון התוספתא בָּרִאשׁוֹנָה, הָיוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹשְׁבִין עַל פִּתְחִי עֲיָרוֹת. כָּל מִי שֶׁמֵּבִיא פֵרוֹת בְּתוֹךְ יָדוֹ, נוֹטְלִין...

שמעתי בשיעור מהרב מרדכי אייכלר בשם הגרי ש אלישיב זצ ל,
שאם צינור המזגן מטפטף לתוך גינתו,
או אפילו אם מטפטף לגינת חברו, ומשקה אותה,
זה פסיק רישיה דניחא ליה, אם אוהב את חבירו ונהנה שזה משקה את גינתו.
ואסור משום זורע בשמיטה.

זה נוגע לי למעשה,
במקרה שלי, ההמזגן שלי מטפטף לגינת השכן בקומה מתחתי,
אני לא...

מבירור שערכתי מול משווק של אוצר בית דין התברר שמשלמים להם גם על ההשקיה שהם היו צריכים לעשות ממילא בשביל שהעצים לא יבלו האם יש למישהו הסבר להיתר כזה
בנוסף אשמח לשמוע הסבר על המחיר הגבוה של אוצר בי ד בהנחה והחקלאים והסיטונאים לא עושים לנו טובה כל השנים ומוכרים לנו במחיר הקרן המציאות היא שהמחיר זול...

דעתם שאין חיוב לאבד את הפירות אלא להפקיר ונאסרים באכילה אם לא קיימו את דינם. וקשה לפי זה מה שאמרו בתו כ שהביא הר ש בשביעית פ ט מ א:

 וכי תאמרו עתידין אתם אומרים מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו א ר עקיבא אם אינן זורעין מה אוספין מכאן לספיחין שאסורים וחכ א אין ספיחין מן התורה...

בקניית ירקות חו ל ישנה בעייה שאסור לקנות במידה במשקל ובמניין,
וזו גזירה מדרבנן אטו פירות א י, וכ פ הרמב ם.
(ואילו בפירות נכרי גם להחזו א אין בעיה, עיי ש).
ואמנם מה שניכר שהוא מחו ל (גם אם ניכר רק למומחה- חזו א) מהני, אבל רוב הדברים אינם ניכרים.
וצ ע על מה סמכו העולם שקונים ירקות חו ל ללא חשש.
 

היות ובסופר יש חסד התחילו להביא תפוחי אדמה מהערבה הדרומית הנני שואל
מה הם השיטות בענין הערבה לפי העד ח תלמידי החזו א ושי' ר' חיים זצ ל 
והאם יש נפק מ להלכה בין הדרומית לצפונית

מה למעיישה...

האם יש מחלבה שמוכרת חלב שאין במאכל הפרות שום חשש ספיחין?

למיטב זכרוני בשמיטה הקודמת, היתה מחלבה בשם ארגמן שמכרה במחירים יקרים,
והיא קיבלה אז את כשרות העדה ח.

כהיום לא מצאתי מוצרים כאלו.

אם יש למישהו מושג על מחלבה אחרת, אשמח לקבל מידע.

בית שאן לא נכבשה על ידי עולי בבל (ראה חולין ו:)
מדובר על שטח של כ - 200 קמ ר שאין בהם איסור ספיחין
מצורפת מפה משוערת של בית שאן כפי שהעלה הרב האדמת קודש
image.png

המפה והתשובה בתוך הגליון של המכון:

37.pdf

ניתן להצטרף ב לחיצה כאן

מבית המדרש להלכה  קניית פרחים בשמיטה

רבים שואלים האם ניתן לקנות פרחי נוי בשביעית. 
במאמר זה נרחיב בענין, אך נקדים בקצרה שקניית פרחי נוי בחנויות שאינן תחת השגחה עלולה להיות כרוכה באיסורים רבים: נעבד, לפני עיור לא תתן מכשול, סיוע לעוברי עבירה. וי א שפעמים גם איסור סחורה, דמי שביעית, שמור,...

אני לא אתחיל לבאר מחלוקת הר״ש הרמב״ם והר׳ ניסים גאון והנדון כאן הוא רק לדעת הר״ש שאין איסור בספיחי שישית שנכנסו לשביעית אפילו הוסיפו (לבד מתבואה דבעי הבאת שליש) וכתב דעלי הלוף שוטה שצמחו בשביעית מעיקר שנזרע וצמח בשישית מותרים באכילה, וביאר היתר כרוב משום דבעי׳ כעין תבואה הנקצרת כולה ע״מ לאסור, ודנו...

הלום שמעתי אומרים כי בשמיטה אין חיבוט הקבר 
האם ידוע למישהו בענין 
אם אפשר מקורות !!
תודה

אתכבד להציע בפני הלומדים את אשר נכתב כאן
‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏גליון תוספת שביעית 30.pdf

ע ז סב :

דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים ופרעו להו בשמינית, אתו אמרו ליה לרבי יוחנן, אמר להו: יאות הן עבדין; וכנגדן באתנן - מותר, 

הנה הנו דאתו קמיה דרבי יוחנן סברו שפירות הפירעון  נתפסות בקדושת שביעית, וכיון דהוא אחר הביעור ממילא נתחייבו הפירות בביעור ועניים שלא ביערום שלא כדין עבדי ....

הנה החיי אדם בשערי צדק (יז, יז) כתב שמי שאוכל פירות שביעית צריך ליטול ידיו קודם.
האם דבריו מוסכמים להלכה?

אשמח לשמוע חו ד חו ר הפורום
אי איכא שום חשש בזה
החשש היחיד שעלה בדעתי שמקור ירקות אלו מישראל שעבד בשביעית
ואי נימא דרוב ירקות אלו שבשוק מקורם בנכרי לא תהא בעיה
 

אבקש את עזרת החברים דפה

קראתי שהרב נויבירט הוציא בעבר חוברת על שמיטה וכתב על היתר מכירה בנוסח מסויים
והגרשז א הורה לו לשנות הנוסח

לא מצאתי את החוברת באוצר החכמה

האם יש למישהו בקהל ויודיעני דבר

האם מותר לכסות עץ ברשת לשמירה מפני מזיקים?