תהלים ק ד י ג – י ח
 
מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ: מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד: יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה'...

ק ד ו'
רש י:
תהום כלבוש כסיתו. זה דוגמת האמור במקום אחר (איוב ל''ח) בשומי ענן לבושו וגו' : תהום. הוא הים : על הרים יעמדו. מי אוקיינוס גבוה מכל העולם עומד על ההרים , וכן הוא אומר (עמוס ה ט) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ אין שפיכה אלא מלמעלה למטה:
 
האם כוונתו בשעת בריאת העולם לפני שנקוו המים...

תהלים קי ד ב'
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:
פרש י:
היתה יהודה לקדשו. לקח יהודה לגורל חבלו וקדושתו ואף הם קדשו שמו בירידת הים כענין שנאמר (לעיל ס''ח) שרי יהודה רגמתם וכמו כן נדרש באגדה מקרא זה היתה יהודה לקדשו שקפץ נחשון לתוך הים ואמר אני ארד תחלה וזהו שאמר היתה יהודה...

תהלים ק א ב'
אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי:
רש י:
אשכילה. אתן לב על דרך התמים: מתי תבא אלי. הדרך הישרה להתהלך בה ואתהלך בתם לבבי אף בקרב ביתי בהצנע כמו בפרהסיא :
 
מה פי' 'מתי תבוא אלי הדרך הישרה'?
וכי הדרך אמורה לבוא אל...

תהלים ק א ח'
לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר ה' כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:
רש י:
לבקרים אצמית. מדי יום יום אכרית מעט מעט רשעי ישראל המחויבין מיתה :
 
למה 'מעט מעט'?
לא עדיף לכלותם כולם במהרה ?

הנה, הצורה המקובלת בעמ י - בתפילה מתוך ספר התהלים, צריכה אצלי בירור והבנה.

א. מה שנהוג שיש לאדם צרה מסויימת וקורא את כל ספר התהלים ובכללו פרקי הלל, פרקי הודאה, פרקי שבח, פרקי בקשה על דברים שאינם שייכים לבקשתו כלל.
ב. מה שנהוג לפעמים לקרוא פרק שלם שבאחד מפסוקיו מוזכר ענין צרת המתפלל, ולכאו' היה...

תהלים צ ג ג'
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם:
רש י:
נשאו נהרות ה'. לשון צעקה וקובלן הוא זה אהה ה' הנה האומות השוטפים כנהרות נשאו קולם יהמיון ואת דוך עמקי נבכיהם ישאו ויגביהו תמיד להתגאות נגדך , כל לשון דכא לשון עומק ושפלות :
 
 
צ ב לי הפשט במילים...

תהלים צ ו י א – י ב
 
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ:
יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר:
 
רש י:
ירעם הים. להרים קול בתחלה:  
כל עצי יער. כל שלטוני האומות:
 
 
א. מדוע נבחר הים להרים קול בתחילה?
והנה הים איננו...

תהלים וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו (ק ט י ח) ופ רש י וילבש קללה - הכניס עצמו בקללה ונוחה לו פריקת עול הקרבן וברכת כהנים וקללת האומות: וצ ב דקרא זה קאי על עשיו כדפרש י לעיל, וא כ מה הקשר שפרק ברכת כהנים להכא.
 

שמואל מת בחור מפני שלא הדריך בניו בדרך טובה
כן כתב רש י - בתהילים פ' צ ט פ ח.
מה מקור דברי רש י?
מצאתי בתענית ה: ששם קיצרו ימיו מפני שלא רצה ששאול ימות בחייו.

תהלים צ ו י'
אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
רש י:
ה' מלך. לעתיד לבא יהא שיר זה: ידין עמים במישרים. אותם שיהפוך להם שפה ברורה: במישרים. זכיות :
 
 
שמענו מדברי רש י, שלא כל העמים יהו נידונים במישרים, אלא רק אותם עמים שיהפוך להם...

תהלים צ' י א
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ:
רש י:
מי יודע עז אפך. בימים מועטים כאלה מי יקנה לו לב לדעת את עז אפך ליראה אותך . ואתה כיראתך עברתך . כשם שאתה יראוי כן עברתך קשה ונפרע מן החוטאים :
 
 
הפסוק הזה הוא המשך לפסוק הקודם שכתוב בו 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה כו'...

תהלים צ ה ו'
 
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ:
 
רש י:
נברכה. לשון ויברך את הגמלים.
 
 
מצו ד:
נשתחוה. הוא שטוח כל הגוף בארץ: ונכרעה. הוא כפיפת הראש וקצת הגוף: נברכה . הוא כריעת הברכיים על הארץ:
 
צ ב בסדר הדברים, שהרי הסדר אצלנו, הוא בסדר עולה,...

תהלים צ ב י ב – י ד
 
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:
שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בחצרות אלקינו יפריחו:
 
 
רש י:
בשורי. בעוייני כמו בשוררי: בקמים עלי מרעים. על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני...

תהלים צ' י ז
ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
 
רש י:
ויהי נעם ה' אלקינו . שכינתו ותנחומיו: ומעשה ידינו כוננה עלינו. לשון תחינה הוא, כוננה כמו שמרה שפטה: כוננהו. כונן אותו, ושני פעמים ומעשה ידינו כוננהו א' על מלאכת המשכן שבירכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה...

תהלים פ ט
ג. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם: 
ד. כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי: 
ה. עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה:
ו. וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל...

חפשתי ולא ראיתי לע ע מה שיתיישב על ליבי, ואשמח מאוד שיאירוני,

מה היה חסר אילו היה כתוב יוסף ה' עליכם ועל בניכם?

ומה היה חסר אילו היה כתוב השמים לה' והארץ נתן לבני אדם?

תהלים פ ח י א
הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה:
רש י:
הלמתים. הלרשעים שאף בחייהם קרוין מתים הלהם אתה עושה פלא ונסים: אם רפאים יקומו יודוך. שמא אלו האומות שריפו ידיהם מעבודתך ומתורתך יקומו ויודוך בתמיה :
 
 
הלשון האומות שריפו ידיהם מעבודתך ומתורתך צ ב,...

תהלים פ ו ב'
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אלקי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ:
רש י:
כי חסיד אני. שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד''א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר...

תהלים פ ה ב' – ד'
רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ (שבות) שְׁבִית יַעֲקֹב: נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה: אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ:
רש י:
רצית ה' ארצך וגו'. אם שבת שבות יעקב ונשאת את עונם וכסית חטאתם ואספת עברתך מהם והשיבות עצמך מחרון אפך אז...

תהלים פ ו ו'
הַאֲזִינָה ה' תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי:
 
 
מה פשר הביטוי 'תַּחֲנוּנוֹתָי'? למה לא נאמר בקיצור – כמו במקומות אחרים – תַּחֲנוּנָי?
מה בין תַּחֲנוּנָי ל תַּחֲנוּנוֹתָי?

השאלה האמיתית, בעצם היא הפוכה

היאך ייתכן שדוד המלך, שאמר לא לעשות מאומה לשמעי, ה' אמר לו קלל
וממנו לומדים הסבר על מצות איסור נקימה, שהכל מה' וכו' וכו'
ובכל אופן הוא מקלל ב'חרון אף' רשעים מסויימים אחרים
ולא מתקררת דעתו, עד שמקלל גם את משפחתם, שיסבלו לאחר מות הרשעים עצמם

מה ההסבר בזה?

תהלים פ ד ג'
נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל א-ל חי.

רש י:
נכספה. נחמדה : כלתה. נתאותה כמו (ש''ב י''ג) ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום : לחצרות ה'. כי חרבו ועל הגלות אמרה : לבי ובשרי ירננו. יתפללו על זאת :

יש להעיר, שמדובר על תפילה...

פ ד ו'
אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם:
רש י:
עוז לו בך. אשר שם אותך עוז מבטחו: מסלות בלבבם. מחשב בלבו מסלות דרכיו ליישר את דרכו :
 
צ ב מדוע הפסוק עובר מלשון יחיד 'אשרי אדם עוז לו בך', ללשון רבים – 'בלבבם'?
במפרשים על אתר לא ראיתי התייחסות לכך.
ורש י 'מתרגם' את...

תהלים פ ב ח'
 
קוּמָה אלקים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם:
 
רש י:
קומה אלקים. אסף התחיל להתפלל שיקום ויכרית אותם הדיינין המקולקלין מישראל : כי אתה. הוא הנוחל הגוים, והכל בידך לשפוט .
 
 
צריך לי ביאור:
וכי צריך למצוא דוגמה כדי להראות שביד השי ת לשפוט?!...

פ א י א
אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו
פרש י:
הרחב פיך. לשאול ממני כל תאות לבך : ואמלאהו. ככל אשר תשאל אמלא .

והנה בברכות נ' א': בשאלה נמי הכתיב  הרחב פיך ואמלאהו? ההוא בד''ת כתיב .

ויל ע, האם גם דברי רש י כאן בפירושו לפסוק יתפרשו על דברי תורה או שכיון שסתם דבריו,...

תהלים פ א ח'
בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה:
 
רש י:
אענך בסתר רעם. אתה קראתני בסתר ביני ובינך ואני עניתיך בקול רעם הודעתי גבורות ונוראות בפרהסיא . .
 
משמע שיש כאן איזו רבותא, שאף שקראתני בסתר ביני ובינך – אני עניתיך בקול רעם...

הנה בהיות הנפש מכירה בחסדי השי ת עמה, מתערערת מנוחתה, שכן היא באה לעולם הזה כדי לקנות הטוב בעמלה ושלא יהיה לה נהמא דכיסופא, ואם השי ת משפיע עליה חסדי חינם, הרי היא חוזרת למצב של 'נהמא דכיסופא'. וע ז אנו מהללים: שובי נפשי למנוחייכי – שובי למנוחת הנפש, כי ה' גמל עלייכי – גודל חסדו ית' הוא שנותן...

חברת שטראוס פרסמה לפני פסח על גבי מוצרי פרסומות שנפש יהודית סולדת מהם
משמים נקמו נקמתם בפרשת הסלמנדריה ובנוסף היום בשריפה שפרצה במפעל
צריך להיות עיוור לא לראות ולהבין