בחתם סופר פר' חקת (ד ה והזה הטהור) כתב בלשון 'והנה ידוע', שיום א' בשבוע הוא בבחינת מחשבה, והמחשבים בו בעבודת השם יצליחו , וכן יום ב' הוא בחי' דבור בדברי תורה, ויום ג' בחי' מעשי צדקה וגמ ח וכד', ונ מ להצלחה מיחדת בהם לפי בחינת כל יום, ע ש.
 
היכן המקור לזה?
ומה עם שאר ימי השבוע?

מה אפשר לציין כמקור לכך שכדי להשיג השפעה כלשהי צריך הכנה?

נפשי בשאלתי לחברי הפורום הי ו
האם אפשר להשתמש במכבש ליין (פרעס) הנקנה מאדם אינו שותו מ?
וזו התמונה:
פרס.jpg
לכאורה יש כאן חלקים מעץ הבולעים יין! ויינו נסך!
ואולי בשעת הסחיטה אינו עדיין יין אלא 'מיץ ענבים'.

האם שרי לכתחילה להפריש תרו מ מקליפות תפוז (על תפוז) וכן מקליפת אבטיח (על אבטיח) מחלקו הלבן שראוי קצת לאוכלו.

זקוק אני למקומות שהרב הוטנר זצ ל מדבר על ענין זה של פאר או יופי
                                                                                         תודה רבה 

בחסד השי ת ח' תמוז תש פ
 
התעוררתי לעיין, הנה אין אדם מקנה למי שלא בא לעולם. ויל ע האם גם בהקנאת זכויות רוחניות הוא כן, כגון האומר תעמוד זכות מצוה זו לנכדי הראשון, .
והנה הרי אנו מתפללים על זרענו וזרע זרענו אף שעדיין לא באו לעולם, ויל ע כיצד זה פועל. האם הפי' שהשי ת לוקח את התפילה ושומר אותה...

השיטה מקובצת זבחים סו, א, אות כה כתב: דלא אמרינן דין זריקה שלא במקומו כמקומו, אלא בזבחים, אבל בעוף לא, דקרא דמייתי לעיל גבי זבחים כתיב ואני נתתי לכם על המזבח לכפר.
פירוש: יש דין 'זריקה שלא במקומה' דהיינו אם נזרק הדם לדוגמה על הכבש (שאינו מקום זריקה) בכל זאת יצא יד ח הקרבן, ולומדים זאת מפסוק 'על...

יש זמנים שאדם מתארח אצל חבירו והמארח רוצה להגיש לו מידי שאסור לאורח לאכול. איני מדבר על חומרא אלא בדברים שלדעת רבו אסור כמו שיש דעות לגבי תולעים בדגים מסוימים (באופנים מסוימים) או יבול נכרי שעבר עליו הביעור שלמי שאוסר הרי שזה אסור באכילה ועוד כהנה רבות. יש גישה אצל רבים שבשביל שלא להעליב, על האורח...

בית הבחירה למאירי מסכת אבות פרק ג
רבי אלעזר בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה כו' הוא שזה החכם כיוון להדריך האדם בלימודו כמו שעשו קצת חכמים שחברו פרקים למתלמד שיתחיל בחכמה פלונית ובספר פלוני ממנה וכן ע ס החכמות ורמז דרך קצרה שאין ראוי לו להכנס בחכמות הטבעיות והאלקיות עד שימלא כריסו בשר ויין ר ל חכמת...

הקדמה לבית הבחירה למאירי
ועל זה הדרך אמר הפלוסוף פרי הימים לילות כלומר שראוי לאדם שכל מה שטרח ביום יעשה לכונה שיוציא כל פריו קדש הלולים להתעסק בתורה בעת המיוחד יחוד אמתי והוא הלילה להפנות או מכל טרדה והוא אמרם יומם יצוה וכו' מה טעם יומם יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירו עמי וכן אמרו כל בית שדברי תורה...

ידוע שהחלוקה של המשניות בתוך הגמרא אינן מעיקר התלמוד,
אבל לכאורה בפשטות הפיסקאות שהגמרא מעתיקה ומפרשת בפשטות הם כן
היכן אני מוצא מידע על כך?
בתודה מראש

בספר פלא יועץ, ערך ריצה כתב בזה ל:
אמנם ענין הריצה צריכה מדה, שלא יהא באופן שקוראים לו לשם שבו, חסיד שוטה, אלא יפסיע פסיעה גסה במהירות בדרך כבוד לפי כבודו .
לא הבנתי מה הוא שקוראים לו לשם שבו , ומה עניינו לאבני החושן לשם שבו ואחלמה.

יש אימרה ש'מסתובב' בין כותלי ביהמ ד המצטטת בשם האר י הק', שתכלית מצות ואהבת לרעך כמוך מתקיימת בין איש לאשתו - משהו בסגנון הזה.

אני מחפש כבר הרבה זמן מקור המאמר, ולא מצאתי.

האם ידוע למישהו על המאמר הזה.

נ.ב. אני יודע שהרה צ ר' אלימלך בידרמן שליט א אמרה שבוע שעבר בין השיחות, ונדפס בחוברתו. שם...

מחפש מאמרים מהראשונים והאחרונים עצות ורעיונות להתמדה בלימוד 
את זה אני אני מכיר:
מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם! אלא: יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. (נדה דף ע ע ב)

כל שרואה בטבעו שתלמודו קשה עליו ירבה...

רציתי לפתוח אשכול בנושא זה, הנוגע מאד למעשה
אפתח בשאלה: האם בדרבנן הלך אחר המקל הוא לכתחילה?

מהו המקור  להנהגת  גדולי ישראל 'לראות' את מקום המקדש מרחוק?

יל ע האם מקדיש חפץ של אחר בהסכמתו צריך ליטול ממנו שליחות או דמהני אף בלא דין שליחות, ונפ מ אם הבעלים נקרא המקדיש לענין להוסיף חומש, דקיי ל מקדיש מוסיף חומש.

אם יש למישהו מקורות א' גר שהיה בע ח ומת האם נשאר השיעבוד  
ב'  האם הגדרת ירושת גר זה שכולם יורשיו או שזה הפקר [ברש י כתוב המילים הפקר אבל בגמ' הלשון גר שמת ובזבזו   ישראל  נכסיו]
ונפק מ אם גוי יכול לזכות בירושת גר

מה הדרכים שבהם רח ל יהודי יוצא מכלל עמיתך? האם רק אפיקורס?

מקור לכך ש גדלות ו התגדלות וכו' שורשה בתכונות מסוימות 
ולדוג' הח ח גם אם היה גדל בעולם מחוץ לעולמה של תורה, היה נהיה ל גדול גנרל גדול או מנהיג וכיו ב
ולהבדיל אא ה אם מישהו מ גדולי ומנהיגי העולם היה גדל בביהמ ד סביר שבתכונותיו היה נהיה גדול .

יש כ 

דרך השם (ח ד פ ב):
בכלל ההשפעות הנמשכות ממנו יתברך לצורך בריותיו, יש השפעה אחת עליונה מכל ההשפעות, שענינה הוא היותר יקר ומעולה מכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות מעין המציאות האמיתית שלו יתברך, ויקר ומעלה מעין אמיתת מעלתו יתברך, והוא מה שמחלק האדון יתברך שמו...

כידוע הרבה אברכים ולומדי תורה
עושים את המבחנים של עיון ההלכה,
וראיתי שיש תועלת רבה לעשות את המבחנים כשהם ערוכים בדף A4
בצורה שניתן לכתוב את התשובות על גבי דף השאלות.
הרבה נבחנים שראו את זה,
מאוד התלהבו מהצורה הזאת מפני שזה מיקל את עריכת המבחן,
כמובן שכל הזכויות פתוחות, וניתן להפיץ ולפרסם, וגם להכין...

יש באוצר החכמה, וכמובן אין לי. ובאתר המקוון צריך לשלם.
האם מישהו יכול להעלות. ויבורך מפי עליון.

בעיקר חלק א, סימן קצ מסעיף כב עד סוף הסימן.