בגמרא בסוכה יג: מבואר שאסור לסכך בפירות, כגון ענבים. ולכאורה יש לעיין, אולי כל זה דווקא בפירות שהוכשרו לקבל טומאה, אבל אם מדובר בפירות שלא באו משקין עליהם, אם כן הוו דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה, ואולי בזה יהיה כשר לסיכוך?!

מה שסוכות הוא ז' ימים, יל פ ע פ פשוטו בכדי שלא יהא יום בשבוע שאין בו חג. וביתר עומק, דשבע הוא שלימות, והטעם ע פ הפשט , דיש לעולם ד' כיוונים + למעלה ולמטה + הדבר עצמו הרי כאן שבע. . ושמיני עצרת הוא מעל הטבע, שהוא אהבה יוצאת מהנורמה והמקלקלת את השורה, כמו שאמרו אני ואתם נשמח ביחד.
ועפ ז יל ב ענין...

האם לא מוריד מקדושתו

מדוע יש רבים שמקפידים לקחת דווקא אתרוג תימני, אך הדסים תימניים אינם לוקחים ואומרים שזה מורכב או בחשש מורכב?

כתוב בגמרא: זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין (שבת קלג ב).

אכן זה המדובר במצוה ממש, כגון סוכה נאה שזה המצווה ממש, וכן שופר נאה וכו'.

אבל קופסת אתרוג, לא עשוי לצורך המצוה...

מכל ענייני הסוכה, מי הוא הגובר על כולנה, ומי כולל ביותר את כל חלקי החג.

אני מחפש מקורות הלכתיים מהפוסקים לא מגמרא ולא מסיפורים.

לגבי רבי יוסף כתוב שיצא מן הסוכה בגלל הגשם ואיך יתכן שצדיקים בדורות האחרונים חיבבו את הסוכה יותר ממנו?! האם אין ראיה מכך שאין ענין כמו הפשטות ומיקרי הדיוט?

כמה עלים צריכים להיות בהדסים לשיטת רש י?
ובאיזה אופן?
 

האם יש הידור בערבות הגדלות בפועל על נחל?
האם יש מקור ברור בראשונים להידור כזה?

אתרוגי לודמיר, זה זן מסויים? יש לזה יחוס?

אשמח למידע על ספרים העוסקים בענין הסוגים והזנים השונים של האתרוגים, וטהרתם שאינם מורכבים.

מעשה ברבי לוי יצחק מברדיצ'וב בצעירותו, שהתארח אצל חמיו בשמחת תורה וכיבדו אותו באמירת אתה הוראת ,
רבי לוי יצחק ניגש להיכל, נטל את טליתו בידיו וכשבא להתעטף בה הניחה בחזרה... ונסוג לאחור ולא חפץ בכיבוד.
אחר כך שאלו אותו - מה קרה?
והוא הסביר - כשלקחתי את הטלית כדי להתעטף בה ולומר אתה הוראת , ראיתי...

לכאו' יש לדון דכיון שמברכים ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש ומאחר שהחיוב ה לישב בסוכה בליל יו ט ראשון הוא ע י קביעות של כזית פת, (והוי ברכת המצוות לזה,) נמצא דיהיה אסור להפסיק בדיבור בין הקידוש להמוציא, שלא יהיה הפסק בין הברכה להמוציא שזה המצוה.

(לע ע לא מצאתי בפוסקים שכתבו בזה, ואשמח לשמוע אם חו ר...

האם מישהו יודע מקור על סגולה לבנים זכרים, או סגולה לזש ק בכלל, להעולה לתורה את עליית 'כל הנערים' בשמחת תורה?

יש למשהו מושג איפה אפשר לקנות אתרוג שלומאי בבני ברק או במודיעין עילית
 

כמדומני שכל הנוסחאות כולם אותו דבר, מעניין מאוד מאיפוא זה מגיע? מי חיבר אותם?

לשון הפיוט הנאמר בשמחת תורה: אין אדיר כה' אין ברוך כבן עמרם אין גדולה כתורה אין דורשיה כישראל. אין הדור כה' אין ותיק כבן עמרם אין זכייה כתורה אין חכמיה כישראל. אין טהור כה' אין ישר כבן עמרם אין כבוד כתורה אין לומדיה כישראל. אין מלך כה' אין נביא כבן עמרם אין סגולה כתורה אין עוסקיה כישראל. אין פודה...

בנחמיה ט מתוארת התענית והשקים וכל מה שעשו היום כ ד תשרי (מיד אחרי אסרו חג) וכן שהפרישו מהנשים הנכריות.
וביומא סט: מובא גם שלאחר תענית ג' ימים קיבלו לידיהם את יצרא דע ז והרגוהו, וגם ליצרא דעריות סימו את העיניים ואהני דלא איגרי איניש בקרובותיה ע ש ותמצא נחת.
(אגב, נס גלוי שקורה עד ימינו אנו, לכל מי...

הבוקר פתחתי מדרש רבה ועיינתי בהקדמות, ובהקדמת ידי משה (שכתבה ר' אברהם ב ר יעקב העלין) ראיתי, ששאל מהיכן אנו יודעים שאליעזר בגיע ביום שיצא?

ואמר שיצחק  נעקד ביום כיפור ולאחר ג' ימים מהלך שחזרו לביתם התבשר שששרה נפטרה ונולדה בת זוגו, ובמסכת סופרים כתוב שביום שהגיע אליעזר רבקה הייתה בת ג' שנים וג'...

המשנ ב כ' שבאמצע סעודתו אפי' אוכל פחות מכביצה חייב בסוכה, ולפ ז ה ה סעודה של פהב כ ואם אכל עוגה ולעס מעט בתוך הבית הרי זה מבטל עשה, והוא מלתא דשכיחא מאד.

הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט סוכה ולולב , שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי ן בפרטיו תמנה .

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו ד - 20...

מצינו (סוכה ב.) שסוכה למעלה מכ' אמה פסולה דבעי' עראי, ומאידך מצינו (פ' הישן) שכל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי, ולכאו' סותר.
ונר' שענין הסוכה הוא דירת עראי ואילו המגורים צריכים להית מגורים של קבע, והיינו שנתונים אנו תחת ידו של הקב ה, וזה ענין העראיות, ומאידך שם נמצא מהותינו כל השנה, ושם...

יש למישהו את טבלת הניגונים?

לא נמצא בפוסקים האם אומרים 'ותערב' בהושענא רבה.
מה שמצאתי הוא, שהגריש א הורה לומר (ישא יוסף סי' ל' ועו ס), וכן נהג הגרמ א פרינד (מרא שמעתא עמ' קסח).
ומאידך הגרח ק הורה שלא לומר (מחזור ' שער התפלה'  ע פ הוראותיו). וכן הורה הגר ש דבילצקי (הר י שוב בשמו הובא בעלון עומקא דפרשה סוכות תשע ד).
ובשלמי תודה...