בס''ד         שבועות: האם מברכים על קריאת מגילת רות ושאר המגילות
 
פתיחה
 
בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות, ובטעם הדבר הביא האבודרהם שני טעמים. טעם ראשון, שחג השבועות חל בתחילת קציר השעורים, ובמגילת רות מסופר על קציר השעורים. טעם שני, שבמגילה מסופר על גיורה של רות, וגם עם ישראל בשבועות...

ממה שקוששתי מכאן ומשם
זמן קבלת התורה. בנועם שיח – שבועות מסופר: פעם אחת נתווכחו ביניהם כמה מחסידי האדמו ר בעל ה נתיבות שלום מתי הזמן של קבלת התורה ביום טוב שבועות, אחד אמר מיד בתחילת הלילה , והשני אמר בלילה בעת שאומרים תיקון ליל שבועות, והשלישי אמר כשקורין בתורה בתפילת שחרית. כששמע הרבי את הוויכוח...

האם מותר לכתחילה לומר היום עשתי עשר יום במקום אחד עשר, ועד ז בכל לשון האם מותר לספור כן מלכתחילה, והאם יש שינוי בין ספירה בלשון הק' לשאר לשון (היינו שעשתי עשר עדיף משאר לשון)?

מישהו יודע אם זה מנהג חדש של בודדים או שחזור של מנהג שנשכח?
והאם מצוי בזה בעיה של תולעים? 

(איך שיהיה ​​​זה מצא חן בעיני שעושים גם זכר לעמלו בתורה מתוך הדחק ולא רק לאור שבקע מהלימוד הזה, הרי בסוף זה המסר האמיתי שלנו מרשב י - לעמול בכל מצב)

מדוע מנחת העומר נקראת ע ש מידתה (דעומר הוא נפח כידוע) ולא כשאר הקרבנות?
וכמו כ כשאנו מברכים ספירת העומר במילים אחרות זה כמו שנאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו וכו' על ספירת חצי קילו קמח.....
מה המשמעות בזה

האם הברכות של הימים הראשונים (לפני ששכח יום אחד) התברר למפרע שהם ברכה לבטלה?

המשנה ברורה סימן תצד סקי ב כתב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו...

מתוך מכתב של הרב שטרן

לשון הכותב:
  שאלו אותי מה זה אומר שקבלנו (או שניתנה לנו) התורה בשבועות. כי לכאו' אם הכונה לתורה שבכתב ופירושה שבעל פה איפה מצאנו שזה ניתן בהר סיני בשבועות, הרי זה ניתן לאורך השנים שהיו במדבר עד סוף מ' שנה, (עי' גיטין ס. מחלוקת האם מגילה מגילה ניתנה או חתומה ניתנה). ואם הכונה...

הרי כל ילד יודע שביו כ בסה כ רק חזרו שוב למשהו של קבלת עול מעין מה שקיבלו כבר בשבועות. וכדמוכח מכל הידוע על הלוחות השניות. 
והרי מתן תורה והלוחות הראשונות זה עיקר קבלת עול תורה ומצוות, אז איך נהיה פשוט שדוקא יו כ הוא לבדו הזמן לשינוי וקבלת עול?

אני מבין אמנם שיו כ הוא הזמן של יהודי להיות בעל תשובה...

כידוע יש בכל חג ומועד שני חלקים.
1. חג ומועד = חגיגה ושמחה והתוועדות.
וענינו מה שכולם מתקבצים לעלות לרגל ומתוועדים יחד לפני ה' באוהל מועד, (ומלשון מחוג/מחוגה/עוגה/עיגול) ושמחים ואוכלים 'חגיגה' סביב מקום ההתוועדות שנאמר בו ונועדתי לך שם . 

2. איסור מלאכה , וי א שזהו הפירוש של מקרא קודש.
וכנראה מזה...

כולם יודעים שכל מי שהיה עיוור\חרש\אלם\חגר הבריא בהר סיני, אבל יש פרט אחד שלא מציינים משום מה, והוא דווקא נראה לי הכי חשוב מכולם והוא...

וכל העם רואים. מגיד שלא היה בהם סומין, ומנין שלא היו בהם אלמים שנאמר (י ט ח') ויענו כל העם, ומנין שלא היו בהם חרשין שנאבד (פ׳ משפטים) ויאמרו וגו' נעשה ונשמע,...

שאלה:
להנוהגין שאם לא ישן בליל שבועות אינו מברך ברכת התורה וכו' בעצמו, ויש אחד שגם היה ניעור בלילה אלא שנוהג כדעת רעק א שמי שישן ביום שלפני הלילה ג כ חייב בברכת התורה, וזה המברך רוצה להוציא את הציבור שלא ישנו גם ביום, כדי לצאת גם דעת הסוברים שאף הניעור בלילה (ואף ביום שלפניו לא ישן) חייב בברכות...

שאלו את הרבי מגור, בעל ה חידושי הרי ם זצ ל, מדוע אנו אומרים בקידוש ליל חג השבועות שהוא זכר ליציאת מצרים . הלוא ההיפך הוא הנכון: כל יציאת מצרים הייתה למען חג השבועות, עבור מתן התורה, כמו שנאמר: בהוציאך את העם ממצרים - תעבדון את האלוקים על ההר הזה . אם כן, יציאת מצרים הייתה טפלה לחג השבועות, ומדוע...

לאשכנזים יש ספר תיקון ליל שבועות , לספרדים יש ספר בשם קריאי מועד ,
יש הבדל מהותי ביניהם ?

מעניין שבהמכלול לא ציין בסדר הלימוד שום הבדל בין אשכנזים לספרדים, אולי רק קריאת הכתובה שאינה נהוגה אצל האשכנזים.מן הכתוב בזוהר עולה כי מנהג תיקון ליל שבועות היה קיים עוד בזמנו של רבי  שמעון בר יוחאי . בתחילה...

מאמר שקיבלתי על מעמד ה ס. הכוונה כנראה להדגיש פנים שהיו במעמד ה ס מלבד כמובן עצם קבלה ת.
ר ח סיון תשע ט.
 
מה היה במעמד הר סיני?
התורה כגורם מאחד
העם יוצא ממצרים, חסר מאחד אמיתי. תבוסת המצרים המשעבדים לא יכולה לבדה לשמש כ סיפור שלנו , ז א ודאי שהייתה להם זהות כלשהיא כגון בני אברהם יצחק ויעקב...

השנה הרבה בכ נ צריכים לחלק מנין ותיקין, אבל יש להם רק מגילת רות ונביא אחד. כדי שלא יצרך מנין אחד עד שיגמור השני, הציעו שמנין אחד יקרא רות אחר קריאת התורה. האם זה לכתחילה.
ואולי עדיף שמנין אחד ימעט בניגונים בהלל וקדושה, כדי שהם יגמרו קריאת רות לפני שמנין השני יגמור הלל.

מצ ב מגילת רות עם גשמי ברכה, באדיבות  אוצר הספרים היהודי השיתופי

בברכת התורה

מגילת רות עם גשמי ברכה.pdf

ר' משרשיא בשם ר' אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקב ה מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם: (ירושלמי ר ה כא.)

כותב הפני משה שם שבכל מוספי רגלים כתיב בשעיר חטא, שעיר חטאת אחד , ושעיר עזים אחד חטאת ורק בחג השבועות כתוב שעיר עזים אחד לכפר עליכם,...

הרי אני אמרתי אלהים אתם - נאמר על מתן תורה לפני שחטאו בעגל.
וכתוב גם שנעקר יצה ר מליבם ושנתקעו ד ת בליבם ולא היו משכחים וכו' וכו'. 
אני לא יודע מה מפריע לי, אבל משום מה קצת קשה לי להבין שזה כולל הכל מכל כל כפשוטו. 
אולי בגלל הסוף המר של הלוחות.
והאיומים על אהרן והרצח של חור.
והזריזות והמחולות לעגל...

מותר?

נתקשיתי, מדוע לא נאמר באחד שהסתפק החל מט ז אייר האם ספר ספירת העומר שחזקתו שספר כיון שכבר עברו ל' יום, ולמרות שהספירה אינה חלק מסדר התפילה, באם דרכו לספור כל יום אחר מעריב, מדוע לא נאמר ששיגרא דלישנא נקט.