רשב''י.docx ראיתי כעת מאמר יפה בעניין רשב י ורציתי לזכות בו חכמי אתרא הדין

משום מה נפוצה השמועה שלשיר זה אין מקור בזוהר, והיו שאמרו שזה מהאוה ח שכתבו בארמית ועוד.

 וכאן:

אך עתה מצאתי לזה מקור מפורש בזוה ק.
פרשת תרומה דף קנ א ע ב.
וז ל:
  פתח רבי חייא ואמר לפרש מש כ עת לעשות ליהו ה הפרו תורתך, האי קרא אתמר פסוק זה כבר נאמר פירושו במס' ברכות דף נד ע א, וגם ואוקמוה...

אדם שהיה במדינה שהגיע לילה וברך ספירת העומר ולאחר מכן טס למדינה אחרת ששם עדיין יום האתמול ממדינה שממנה הגיע מה יהיה הדין לגבי ספירת העומר? .

מעניין אותי לגבי כמות האנשים שנוהגים כמקצת מקומות בחו ל שנוהגים מר ח עד ג ימי הגבלה

היכן נקברו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא? והאם נקברו זוגות זוגות?

ידועה שיטת הרמב ם ועוד ראשונים שספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא. וכבר הקשה הגר ח בסטנסיל, כיצד פסק הרמב ם נגד דברי אמימר שהספירה אינה אלא זכר למקדש. ותירץ דמשום דס ל לרמב ם מקריבין אף על פי שאין בית, ממילא גם היום יש חיוב להקריב קרבן העומר, וכפי שברור שבזמן שביהמ ק היה קיים, אם לא היו מקריבין מאיזו...

רמב ם תמידין ומוספין סוף פ ז  הכ ה:
וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּכָל לַיְלָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר קֹדֶם שֶׁיִּסְפֹּר. מָנָה וְלֹא בֵּרֵךְ יָצָא וְאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ:
 
יל ע במה שסיים: מָנָה וְלֹא בֵּרֵךְ...

כמדומה שדעת רוב הפוסקים וכן הכרעת המ ב לומר לעומר וכן נראה מצד הסברא שהרי אנחנו סופרים לעומר שכבר קרב, ובכל אופן כמדומה שרוב הליטאים אומרים בעומר ,
הנושא מענין אותי בעיקר מפני שראיתי ושמעתי מנהג צדיקים לספור פעמיים, אע ג שזה וודאי אינו מעכב אלא רק ליפוי הלשון.

שו ע סימן תפט, סעיף ז:
שכח ולא בירך כל הלילה, יספור ביום בלא ברכה. 

ובמשנה ברורה ס ק ל ג: יספור ביום - כדעת הרבה פוסקים דבדיעבד ספירת יום עולה לספירה: 

ובשעה צ מג בתו ד: .

דברי השעה צ צע ג, למה הביא ממרחק לחמו, שהביא מדברי הרמב ם בקצירה, והקיש ספירה לקצירה, ואף דחה הדברים, שיש לחלק ביניהם, והלא...

סיכום הלכות ספירת העומר להורדה ללא עלות
להורדה לחצו

הקשו קמיה מרן רי ז הלוי היאך סופרים בתחילת הלילה, הא עדיין אינו יום שלם, וענה ע פ ההלכה דמקצת היום ככולו.

האם מישהו מכיר כזו מימרא?
האם אי ז סתירה לדין תמימות?
מה קורה לענין שבועי, שם לא נאמרה ההלכה של מקצת שבוע....?

יגדיל תורה ויאדיר. 

מצורף קישור להלכות ומנהגי ספירת העומר מסידור בית עובד לרבי יהודה שמואל אשכנזי בעל הבתים

מי שיודע מתולדותיו נשמח שישתף?

תפארת ישראל - יכין מסכת אבות פרק א משנה יג
משנה יג
מז) הוא היה אומר. כאן מזהיר בענווה במעשה, והזכיר ד' מיני מעשה שחוטא בהן המתגאה, וענשן בצדן, ולכן אמר כן בלשון ארמית כלשון עמו, כדי להזהיר מאוד מהן לכל אדם:
מח) נגד שמא אבד שמיה. [מלת נגד ר ל ממושך, כמו גוד אסיק דר ל משוך והעלה, רק דאם פ' הפעול היא...

מועד לכל חי סימן ו אות יב

מנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש דראוי לומר עליו שהחיינו בין פסח לל ג לעומר, (ומצאת כי תדרשנו בספר פחד יצחק, ובספר עיקרי הד ט סוף סימן כ א, ועיין בספר אורחות יושר פרק י א). 

האם יש מקור לכך שרשבי נפטר בלג בעומר

מישהו מכיר עוד טעם מדוע אין אומרים ברכת שהחיינו על ספירת העומר (חוץ משני הטעמים של בעל המאור בפרק בתרא דפסחים)

בתי שאלתני היום, האם היום ארבעה ימים , עכ ל.

מיד אמרתי לה שיש כאן שאלה האם תוכל לספור בברכה. או שיש לחוש שכבר יצאה ידי המצוה ולא תוכל לברך.

בדקתי בשו ע ובמ ב, ולכאורה היה נראה שלא תוכל לברך, שהרי כתב השו ע (סי' תפט ס ד) מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו 'אתמול היה...

כמדומני שמדברים בזה הפוסקים
כמובן הכוונה בברכה

מה דין ספירה כזו?

סדר היום סדר ספיה ע: צריך שיכוין האדם בספירה זו לטהר עצמו ומחשבותיו להיות מוכן ומעותד ליום החמשים שניתן בו התורה הקדושה, וכן עשו ביציאתן ממצרים מתוך כור הברזל מוטבעים באותה טומאה רצוצה וכמעט היו נשקעים בחמשים שערי טומאה שגם את זה לעומת זה עשה האלהים ורמז שיש חמשים שערי טהרה וזכה משה כמעט לכולם, כן...

ניתן להשיג בבני ברק בישיבת פוניבז' (בשערי אשר) ובירושלים בבית מרן זצוק ל רחוב מא ש 19. המחיר 2 שקל. (ניתן גם ליצור קשר בטלפון 0548497743. וכן כל מי שיש לו חומר ממרן רה י נא להעביר להנ ל).

בס''ד         שבועות: האם מברכים על קריאת מגילת רות ושאר המגילות
 
פתיחה
 
בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות, ובטעם הדבר הביא האבודרהם שני טעמים. טעם ראשון, שחג השבועות חל בתחילת קציר השעורים, ובמגילת רות מסופר על קציר השעורים. טעם שני, שבמגילה מסופר על גיורה של רות, וגם עם ישראל בשבועות...

ממה שקוששתי מכאן ומשם
זמן קבלת התורה. בנועם שיח – שבועות מסופר: פעם אחת נתווכחו ביניהם כמה מחסידי האדמו ר בעל ה נתיבות שלום מתי הזמן של קבלת התורה ביום טוב שבועות, אחד אמר מיד בתחילת הלילה , והשני אמר בלילה בעת שאומרים תיקון ליל שבועות, והשלישי אמר כשקורין בתורה בתפילת שחרית. כששמע הרבי את הוויכוח...

האם מותר לכתחילה לומר היום עשתי עשר יום במקום אחד עשר, ועד ז בכל לשון האם מותר לספור כן מלכתחילה, והאם יש שינוי בין ספירה בלשון הק' לשאר לשון (היינו שעשתי עשר עדיף משאר לשון)?

מישהו יודע אם זה מנהג חדש של בודדים או שחזור של מנהג שנשכח?
והאם מצוי בזה בעיה של תולעים? 

(איך שיהיה ​​​זה מצא חן בעיני שעושים גם זכר לעמלו בתורה מתוך הדחק ולא רק לאור שבקע מהלימוד הזה, הרי בסוף זה המסר האמיתי שלנו מרשב י - לעמול בכל מצב)

מדוע מנחת העומר נקראת ע ש מידתה (דעומר הוא נפח כידוע) ולא כשאר הקרבנות?
וכמו כ כשאנו מברכים ספירת העומר במילים אחרות זה כמו שנאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו וכו' על ספירת חצי קילו קמח.....
מה המשמעות בזה