נסתפקתי בדין ואחלה פני החכמים להמציא לי דעתם
בקריאת מגילת רות מלבד הבעל קורא רוב העם מובטחים שיירדמו במהלך הקריאה. ואם כן האם מי שיודע שקרוב לודאי שירדם במהלך הקריאה האם יש בזה חשש ברכה לבטלה במה שיצא מן בעל הקורא בברכתה? (ואיני זוכר כרגע אך יש איזה מקום שבו כתב המשנ ב לכוין שאם אינו צריך הברכה...

אם כל דרך יציאת עמ י ממ ט שערי טומאה למ ט שערי קדושה הייתה בדרך ניסית
מדוע היו אלו דווקא 49 יום ולא שעות, שבועות, חדשים...

אחרי כמה וכמה אשכולות שמדברים על שמיעת כלי שיר ברצוני לעלות סקר על ענין זה

כתב הרמב ן (שמות כ ג ט ז) :

והאַחֵר תשמור, שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך וכו', והנה כולם על מעשיו מן השדה, לתת בהם הודאה לא-להים, שהוא שומר חקות שמים ומוציא לחם מן הארץ, להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב וזה טעם  אל פני האדון ה' , שהוא האדון המפרנס עבדיו, ובנטלם פרס מלפניו יבאו אליו לראות מה יצום ....

שואל הרב שבח המצוות :

יש להבין, הרי אין אומרים הלל אלא על נס, ומה שאומרים בראש חודש זה בגלל מנהג, אבל מה שאומרים בשבועות זה מעיקר הדין ואולי גם מדאורייתא.

יש להבין איזה נס היה בשבועות שאומרים על זה הלל?

כמדומה שקושיה זו הובאה כבר בכמה ספרים.

נראה לומר כמה תירוצים :

א] ישראל הצילו את כל העולם...

הר סיני באמת נהיה גבוה? קרי, יש מקור למדרש גננות זה?
.

בליל שבועות ראיתי בבית המדרש שני ספרדים שעסקו במנהג אכילת מאכלי חלב בחג. הם הזכירו מדברי הרב אופיר מלכא שליט א, שיש נפקא מינה בין הטעמים למנהג האם יוצא ידי חובה כשאוכל מאכלי חלב ללא מאפה וכו'. העירותי שלכאורה למנהג הספרדים אם טעם הגבינה איכותי הרי שיצא ידי חובה, משום שמנהג אכילת מאכלי חלב איננו...

רציתי לשאול אם משהו יודע את הסיבה האמיתית מדוע יש הרבה כהנים הנכנסים בציון הרשבי אף שבציוני צדיקים אחרים אינם נכנסים ולא עוד אלא שגובר שאף שגם ר א ברשבי קבור שם נכנסים ורואים שאין זה משום שרשבי פסק כן וכמו שהרבה אומרים שהרי יש שם עוד צדיק אשמח אם משהו יעשה לי סדר בנושא. בתודה מראש

יש לשים לב שדוד ע ה נוצר ע י האישה שהיא תבעה ולא כדרך העולם
א, בנות לוט שיזמו הם את המעשה ולא כדרך העולם שהפוך ויצאו עמון ומואב ב. יהודה ותמר שישבה על אם הדרך והיא שיזמה ותבעה ג. רות ובועז שבאה וישבה למרגלותיו ושוב יזמה היא
מה הביאור בזה?
אשמח לתשובות.

מפורסם כן בשם הרב אליישיב זצ ל. האם זה נכון? והאם יש מקור קדום לזה?

לכבוד הלומדים היקרים והחשובים הע י,
לכבוד חג השבועות, חג מתן תורתינו, שכולם מתחזקים בלימוד התורה.
ידועים דברי האבני נזר בהקדמה לספרו אגלי טל, שכותב ש עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו .
וז ל האגלי טל בהקדמה ומדי דברי זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין...

בזמן מתן תורה וקדשתם היום ומחר הי' ד' וה' סיון, ולמ ד שמרע ה הוסיף יום א' מדעתו זה ו' סיון, וזמן מתן תורתינו הי' ז' סיון, אבל לדידן שעושים את חג השבועות בו' סיון, אין טעם להקדים את ימי ההגבלה לג' סיון שאין זה בסגולת היום שנקבע בסדר השנה.

אשמח למקורות ברורים במעלת הלימוד בג' ימי ההגבלה.
.

האבנים - והשבועות
תמיהות וחידושים של בעל הכוה ק. בסידורו עיון תפילה.

ושני לוחות אבנים הוריד בידו - מה חשוב הקנקן ? חשוב מה שיש בו !

. .והנה בסידור הנל האריך להקשות מדוע לא כתוב בתפילת ישמח משה: לוחות הברית או לוחות העדות כפי שנתכנו בתורה ? וכי החומר ממנו הוא עשוי זוהי חשיבותו ומעלתו ? וגם מדוע...

סי' תצד וצריכין להביא עמהם שתי לחם על השלחן שהוא במקום המזבח ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיו מקריבין ביום הביכורים.
ובמשנ ב יז זכרון לשתי הלחם. ואם כן יהיו של חיטים דגמת שתי הלחם.

מתוך החק יעקב, תצ ד סק ט

 וכת' הכל בו סימן נ ב וז ל גם נהגו לאכול דבש וחלב בחג השבועות מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב כמו שנאמר דבש וחלב תחת לשונך ונהגו בכל ישראל לשום בעוגה זפר ן והטעם לפי שמשמח הלב גם נהגו הנשים לעשות בשבועות לחם ארוך ולו ארבע ראשים ונראה לומר כי נמצא המנהג זכר לשתי לחם הקרב...

וכבר כתב הרמב ם:

וכמו כן זיכרו מעמד הר סיני, שציונו הקב ה לזוכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו. הוא מה שנאמר (דברים ד' ט'): רק השמר לך ושמר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת...

בחסד השי ת ב' סיון פ ב
 
משלי כ ב י ט:
להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה.
ז ל פירוש הגר א:
להיות בה' מבטחך. כמו שנאמר ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם. למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם. וישימו באלקים כסלם ולא ישכחו מעללי א-ל ומצותיו...