כתב המשנ ב (תקנ ז סק א)

מסתימת המחבר משמע דדעתו שיאמרו בכל התפילות. וכן הוא המנהג בירושלים . אבל במדינותינו המנהג כמו שכתב הרמ א.

מישהו שמע פרטים על המנהג הזה ? או יודע על מקום שנוהגים כן ?

האם יש היתר לנשים להימנע מקריעה בראיית מקום המקדש?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צט עמוד א
כיצד הן (הכרובין) עומדין, רבי יוחנן ור' אלעזר חד אמר פניהם איש אל אחיו, וחד אמר פניהם לבית, ולמ ד פניהם איש אל אחיו, הא כתיב ופניהם לבית (דברי הימים-ב ג, יג). לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום.

לפי האמור בזמן...

הגר מ זמבא עם הגרי ז מבריסק
שמעתי ממקור די מוסמך שהגרי''ז היה שם בתשעה באב (כנראה בקרעניץ) והציבור זרקו באבקע'ס בתפילה. והדבר חרה לגרי''ז וצעק בקול על בנו שיפסיק. ושמעו הציבור ונבהלו מפניו והפסיקו.
לאחר מכן במנחה נכנס הג''ר מנחם זעמבא וחבט מגבת בראשו של מאן דהו כשהוא אומר פארט 'קרא עלי מועד' ...

בעצם יש הרבה נקודות ופרטים שמובאים באיכה ובקינות. 
אלא שאני כרגע שמתי לב רק לשלשה אלו שחוזרים על עצמן הרבה, ​​​​ומסופקני מהו העיקר והמרכז של חובת התענית הבכיה והאבלות, ומה רק משני ונלווה אליו. 
​​​​​  

כל צורב יודע שיש 'תוירת עבוידה' ומחשבה וספרים וקונטרסים ושיחות ומאמרים וכו' וכו' על עניינן של תלתא דפורענותא שמסתיימים בתשעה באב.
והנה ראה זה פלא, שלעומתן שבעא דנחמתא (יותר מכפול זמן) אין להם לא דורש ולא מבקש לא כיוון ולא מהלך לא דובים ולא יער. 
רק מה?
פעם בשבוע לדקות בודדות ישנה איזו קריאה בהפטרה...

הקדמה

בדרך כלל חולה שהותר לו לאכול בתשעה באב מותר לאכול לגמרי ולא צריך לשיעורים

אבל בריא שאוכל שלא יחלה כגון בזמן מגיפה  או מניקה שאוכלת בשביל שתוכל להניק
כתבו הפוסקים שתאכל שיעורים   (כך ראיתי בשערי נחמה וכן הורה הרב גנס)

שאלתי היא בכמה משערים שיעורים אלו
הנה ביום כיפור איסור אכילה שונה מכל...

ידועים דברי תרומת הדשן שדייק מדברי הרמב ם שכתב שנהגו לא ליכנס 'למרחץ' בשבוע שחל בו - דהיינו רק במים חמים אבל בקרים אין איסור.
וכך נקטו כמה מחכמי הספרדים עפ י הדיוק הנ ל ברמב ם.
ולכאורה הדיוק צ ע, דלפי הידוע לנו בתי המרחץ הרומיים בארץ ישראל בזמן חז ל היה בהם גם מים קרים וגם חמים. וכן ה'חמאם' שהיה...

בס ד
האם אפשר לשמוע שירים מחר לנוהגים לא לאכול בשר ויין

הנה מבואר בשולחן ערוך שכל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בו סימן ברכה, והיינו גם לאחר חצות כמו שכתב במשנה ברורה, אם הוא עושה את המלאכה בקביעות באופן שמסיח דעתו מן האבילות.

עוד מבואר במשנה ברורה שמותר לבשל ולהכין צרכי סעודה בתשעה באב לאחר חצות עבור סעודת מצוה שחלה במוצאי הצום.

והסתפקתי האם מותר...

במ ב תקנ ח סק ג איתא דאם חל ת ב ביום ה' מותר בכל זה לכבוד שבת
מהלילה או מהבוקר

הרגשה שנתעוררתי אליה בעקבות מספר דיונים בפורום אך איננה קשורה באופן ישיר אליהם וע כ אציג אותה כאן.
אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, ומתפללים לבניינו,
אך צריך לבדוק האם בניין בית המקדש הוא הפתרון המוחלט,
הרי גם כשהיה בית המקדש קיים נרצחו רבים מכלל ישראל ואף בידי יהודים,
והיו חטאים רבים ע ז ג ע ועוד,...

הנה פשוט מצד ההגיון ומצד ההרגש כשבן מזלזל ופוגע באביו ראוי הוא לעונש עד כדי סילוקו מלפני אביו.
אך כששני ילדים רבים מהו ההגיון לסלקם מעל פני אביהם?

בבית ראשון עברו על ג' עבירות חמורות וזוהי התרסה ופגיעה כלפי השי ת אך בבית שני היתה שנאת חינם היינו מריבה בין הבנים וא כ מדוע זה נענשנו כך.

השאלה איננה...

האם יש ענין להקדים מנחה לסעודה מפסקת ? או שיכול לאכול סעודה מפסקת קודם ?

היום בקריאת המגילה שמתי לב לדבר עקרוני מאוד שחסר לי בכל הגישה ליום הגדול הזה

ולמרות שזר לי לכתוב בליל תשעה באב, אולם לגודל הענין חשבתי לנכון לשתף את הציבור

אנחנו רגילים בחיי הדת שלנו, לחשוב תמיד על עצמנו מול הקב ה ישירות , אולם לאורך כל המגילה, ובעצם כל ענין היום, זהו שיש עוד משהו שחסר ש אמור...

מה הדין כיבוס במוצאי תשעה באב, בשנה זו שיום עשירי מותר מפני כבוד השבת, מה הדין לעניין ליל יום שישי ???

נושא א: כהנים גדולים שמתו כל שנה.
יומא ט. אמר רבב''ח אריו''ח מאי דכתיב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה יראת ה' תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י''ח כהנים גדולים ושנות רשעים תקצרנה זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים צא מהם מ' שנה...

הראו לי עכשיו חידוש עצום, שנותן אור חדש על עבודת יום תשעה באב.

שו ת הלכות קטנות חלק ב סימן קלט
ולדעתי שאם אדם ישים עצמו לקרוא שיר השירים אם יקראהו בכונת הלב יצטער ויבכה יותר משעה שהוא קורא ס' קינות כי בלומדו המעלה והרוממות והדבקות והחשק שהיה לשי ת עם ישראל ועתה בעוונותינו שרבו, צווחינן צווחינן...

מישהו כאן מכיר מקור למנהג לשנות קצת את המנגינה בפרק השלישי של מגילת איכה?
ואולי יש למישהו הקלטה של הנוסח המדויק?

יישר כח

ראיתי בעבר שיש עניין שלא להתפלל מנחה גדולה בתשעה באב כי צריך לומר נחם ועדיין איננו זמן נחמה,לא מצאתי את זה במקורות (ראיתי את זה בהלכות המודפסות בקינות,חשבתי שהביאו את זה בשם קרא עלי מועד ולא מצאתיו שם,ועכשיו אינו תחת ידי ואולי הביאו את זה מספר אחר עם שם דומה,ואחד הת ח ששאלתיו היום אמר לי בשם הגאון...

אשמח אם יתנן החכמם את דעתם על הנקודה דלהלן ויוסיפו בזה כהנה וכהנה.
בקינה ג' נאמר בכי חנם בכו ונקבע לדורות יען כי היתה סיבה מעם ה', ומכוון למה שאמרו חז''ל והוא בכ''ד בש''ס עה''פ ויבכו כל העם בלילה ההוא דאמר הקב''ה אתם בכיתם בכי של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות, ולפום ריהטא משמע שהפורענות של היום הזה...

איך מקיימים את דברי האריז ל שהובאו במ ב שבכל ימי בין המצרים אחר חצות היום יבכה כמו חצי שעה?

הרי אף יתום לא בוכה על אבא שמעולם לא ראה ולא הכיר?!

ואל תשיבוני שזה לא נוהג בזמן הזה כי אנחנו לא בדרגה וכו'.
את זה כבר אני כתבתי...

השאלה היא שבהכרח אמור להיות איזה בסיס כלשהו שכו-לם מזדהים איתו בלי...