האם יש למישהו סרטון \ציור
על איך נראה גט מקושר

מסכת ב מ ד ל ע א-ב'

מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:
מנהני מילי? דת''ר: והתעלמת (דברים כ ב, ד')
-פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם
הא כיצד? היה כהן והיא בבית הקברות
או שהיה זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו
לכך נאמר והתעלמת מהם למאי איצטריך קרא?...

– א –
שנינו בפרק איזהו מקומן: הַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם .
לא אתפרש בשום דוכתא מנלן דאשת כהן ועבדיו אוכלים בתרומת הקדשים.

מדוע בכל הש ס מצינו נידון זה של ספרים שמטמאים את הידיים, והרי אחד  מגזירת י ח דבר הוא שספר עצמו מטמא את הידיים, וא כ למה שלא נדון ישירות על גזירה זו בלי קשר לכך שמטמא את הידיים?

איזה ספרים מלקטים פירושים, וורטים, ופרפראות לאגדות הש ס? 

(מלבד עין יעקב ומפרשיו שעל אתר ומלבד מפרשי האוצר של אוצר החכמה ומלבד ההערות של שוטנשטיין והערות ומדורי מתיבתא) 

ידוע החקירה האם הגדר של כל דאלים זה פסק ב ד. או הסתלקות. אשמח לפרטים בענין. כמו ראיות לכאן ולכאן. ומי סובר מה. שכויעח

הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?
מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?

הגמ' מתרצת דמתני' מיירי כהראשון קידשה קידושי טעות ולכך שיכא שהם אוננים לו.
ותימה והרי מיירי הכא בע כ כשנישאת לו (דהא איכא ילד מראשון) והרי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ולא שיכא למימר טעות הוא??

שמועה שמעתי בשם החזו א שלא שייך חזקה על זמן אודה מאד למי אשר ימצא המקור

ידוע אין עונשין אלא א כ מזהירין.
כלל זה אמור במיתת ב ד.
במלקות, לא מצאתי גמ' מפורשות בענין זה. 
האם יש מי שיכול לעזור בענין זה?

אשמח למקורות
 

תוס' יו ט פאה ח ט:
וכן דיין שדן דין אמת לאמתו - ובגמרא וכו' וכן אם דן דין של שיקול הדעת כגון דפליגי תרי תנאי או תרי אמוראי וסוגיא דעלמא כחד אזלא והדיין פסק כך אין זה שפסק דין לאמתו דהא לא ידע שהאמת הוא כך רק סוגיא דעלמא כך הוא ולא נקרא דיין שדן דין אמת לאמתו שזה לא הוי רק כאשר פסק דין אמת ברור.

מה...

שלום וברכה.
האם מישהוא יכול להפנות אותי למאמר בענין סופיות הדיון בהלכה.
תודה.

מחפש מקורות האם אפשר להקשות מרש י במסכת זו על מסכת אחרת

מה שעושים המון בשיעורים..

יען הראו לי מהרש א קידושין מד. שאין להקשות כן

בסיום מסכת נוהגים לומר בין השאר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי,
כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם ___________,
כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם
האם בסיום הש ס גם נכון לומר כן
או שכיון שאין עוד מסכתות שיוכל לסיים
לומר רק לְהַתְחִיל סְפָרִים אֲחֵרִים...

כשכתוב הלשון 'מן התורה', האם זה מחייב שמדרבנן הדין שונה, ואם לא מה בא ללמדנו הלשון

זה תמוה, וכי לא היה סגור עם עצמו מי אמר זאת.

אבקש ממי שיכול לעזור לי בשאלתי עבור אדם הנזקק לזה.

האם יש פירוש וביאור כמו שוטנשטיין על תוספות בש ס באנגלית?

יש כ מראש לכל העונים.

נפק מ לעניין שאני עסוק  כרגע

שמעתי אומרים כי כל מסכת שנסדרו בה אגדות הש ס - היא מתאימה להם.
שבת, מתן תורה
גיטין, חורבן הבית
כתובות, ארץ ישראל.
וכן על זה הדרך.
אשמח למקורות. 

שאלה שאני טרוד בה לאחרונה
מי שלומד בהספקים קבועים לסיים למשל  תנ ך בשנה או ש ס משניות בשנה או
ש ס בבלי או משנ ב ועוד
הלימוד הוא בהספקים קבועים ופחות השקעה בחזרות ומבחנים 
לאחר זמן אתה רואה שאתה לא זוכר
אתה פותח דברים שלמדת ולא זוכר כלל שלמדת אותם 
האם זה עצת היצר לומר להוריד בהספקים ולהתחיל לחזור...

במה שמועיל שומע כעונה הוא רק ככל והאומר מחוייב בדבר.

אבל איני מבין, - דאם שומע כעונה הוא מגדר ערבות - מה הביאור בערבות כאשר השומע אינו מחוייב, כגון גדול האומר והאשה שומעת, שאינה מחוייבת (וע ד משל, דוכי יש ערב בלא חוב)?

ועוד, דככל ושייך כנ ל כשהשומע אינו מחוייב בדבר, האם בכה ג שייך כשאף העונה...

היום מנהלי הפורום סגרו פה אשכול שקצת הגזים בתגובתיו (בעיקר ע י מי שפתחו) אך ברצוני לדעת באמת מהי הסיבה שלא מצינו נוהגים ללמוד מסכת כלה ואף להשלמת הש ס לא מצינו שלומדים זאת

סיום מסכת תפילין בחסד השי ת ערב פסח פ ב לע נ הגרח ק זצ ל
 
ז ל הלכה כ ז המסיימת את מסכת תפילין :
חביבין ישראל שהן מקיימין כל המצוות שבתורה, הא כיצד, תפילין על ידיהן ותפילין על ראשיהם ומזוזה על פתחיהם וארבע ציציות על בגדיהם, עליהם אומר דוד מלך ישראל שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך .
משלו משל...