לכאורה קשה אם חזקיהו היה לו אמנה חזקה כל כך בתפילה למה הוא לא התפלל שיהיה לו ילדים טובים?

אני לא מתכוין לומר שזה כל  הענין, ממש לא.
אבל אולי יש משהו במה שחשבתי היום על דרך הפשט הכי שטחי כנראה.
מוזמנים להוסיף הסברים יותר טובים. 

הרעיון הפשוט הלזה הוא בסה כ ששבח הארץ הוא במה שהיא נותנת את צרכי האדם העיקריים.
וגם דירוג חשיבותם בתורה ובדיני קדימה היא לפי הסדר של התועלת וההנאה הנצרכים לו....

ברכות כד.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.

מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר...

ברכות דף מג: 
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב ה אומנתו בפניו:
ופירש י  פה לו אומנתו  -  ואפי' בורסי נאה לו אומנתו בעיניו:
היינו שכל אדם אוהב את האומנות שהוא מתעסק בה.

והנה בגמ' סוטה מז. איתא  אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן, חן...

בעבר היה נהוג בתפילה לכרוע על הריצפה, כמו שאנו נוהגים בסדר העבודה של יוה כ.
מעניין לדעת שר' אברהם בן הרמב ם רצה בזמנו לחדש את המנהג הזה, לכרוע בשמו ע על הריצפה,
יעוי' בספר המספיק לעובדי השם.

האם אי מי יודע מתי בטל המנהג הנ ל, ומדוע, ועל ידי מי?
כלומר, ממתי התחילו לכרוע בשמונה עשרה כמו שאנו נוהגים?

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא
ורמינהו
בא וראה בגדי או בטלה כיון שהוא רואה את הבאר הוא חוזר לאחוריו לפי שאין יצר הרע בבהמה

אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא  - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה והן כמהין ופטריות ולרב היו חביבין גוזלות ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו:

נראה לי לפרש את מקור השם ארדיליא, שהרי בלשונות רבים, המילה ארץ דומה מאוד (יש כמדומני דיון בנושא ההבדל שבין ארץ לאדמה, כעת בפורום).
עברית - ארץ
ארמית...

הסיכום המבוקש ביותר ע י בחורי הישיבות, סיכום הדף , מופיע עכשיו גם על הדף היומי.
סיכום הדף הינו סיכום גפ ת מסודר בסדר נפלא שטרם נראה כמותו, מוצג בסגנון קל ושוטף שנמצא מועיל לזיכרון.
הסיכום מחולק לקטעים קלים וקצרים, בעימוד חדשני ומקורי שתופס את העין, ונותן תמונה תמציתית ובהירה על כל ענייני הדף....

ופירש י 
אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא  - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה והן כמהין ופטריות ולרב היו חביבין גוזלות ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו:

מה הפשט היה קורא לרב אבא לכבודו. כמדומני שבשם הגדולים מציין שאבא הוא שם העצם של רב. האם רש י לומד שאבא הוא רק כינוי בדרך כבוד (כמו שראיתי...

בערוך הגי' משום דדיירי בבית אפל

וזה מובן ע פ מה שראיתי שבמקומות בעולם שאין הרבה אור שמש ישנם יותר ג'ינג'ים, לדוגמא בסקוטלנד 13% מהאוכלוסיה ג'ינג'ים לעומת ארה ב ששם 2%-6% אדמוניים (מקור - עיתון משפחה ילדים תשע א)

(הערה שרשמתי בעמוד במסכת ברכות בביתי)

אם החזן מברך על ספירת העומר הוא מתכוון בזה להוציא אחרים יד ח (כיוון שיש כאלו ששכחו יום אחד) וכיוון שכך, צריכים כולם לצאת יד ח בברכתו ולא לשוב ולברך משני טעמים 
א - כך רואים מהגמ' ברכות נג: וזה לשונה
    א ל רב לחייא בריה ברי  י חטוף ובריך וכן אמר רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך למימרא דמברך עדיף ממאן...

בגמ' דף ה: תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי, על תפלתי שתהא לפני מטתי וכו', מאי לפני מטתי ... לא תימא לפני מטתי, אילימא... אלא אימא סמוך למטתי.
ופירש י  סמוך למטתי . כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק''ש ואתפלל :
ובתוס' ד ה  אלא  אימא סמוך...

בברכות איתא: ואמר רבה בר רב חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך טרקסמון   כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים  מכניסים פירותיהן דרך גגות דרך חצירות (דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר (ברכות לה:)

ומכנגד בירושלמי...

ששה דברים גנאי הוא לת ח כו'.
אל יצא יחידי בלילה משום חשדא.
יל ע למה הוא רק גנאי, הלא לכאו' איסור נמי יש בזה שהרי נאמר והייתם נקיים,
עוד קשה למה דווקא בת ח הוא כן.

נא' בגמ' ברכות - תניא אמרו להם ב ה לב ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב ש לב ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב ה ואכליה אריא...

ברכות יב, ב
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנאמר: למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך - הימים, כל ימי חייך - הלילות; וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה, כל - להביא לימות המשיח.

וברש...

כתב רש י בברכות ל בד ה בכל עצב יהיה מותר , כשאדם מראה את עצמו עצב , יהיה לו שכר . צ ב מדוע יהיה לו שכר על מה שמראה את עצמו עצב , הא אדרבה מצוה להיות שמח .

ידוע מהחזו א שפעמים רבות היה שותה בלא ברכה והיה אומר שאינו יכול להתרכז בברכה האם מישהוא יכול לציין מקור המעשיה,
והאם הוא היה אנוס והיה חייב לשתות או שהיה אנוס רק על הברכה

שנינו בברכות דף יב: מזכירין יצ מ בלילות אמר ראב ע הרי אני כבן ע' ולא זכיתי שתאמר יצי מ בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העה ז ימי חייך להביא לימות המשיח 
והנה יש  לעיין מדוע חכמים שינו בלשונם שלשון...

מובא בברכות מג דאמרי אנשי תלא ליה קורא לד א והוא לדידיה אזיל

והנה מסתמא אנשי הרחוב שאמרו פתגם זה לא אמרו את הנוסח עם המילה - לד א - 

והנה נראה להציע ע פ הערוך שכותב בערך בית גליא שחזיר אומרים ביוונית כריא

וא כ נוסח הפתגם היה תלא ליה קורא לכריא והוא לדידיה אזיל

כלומר תביא אפי' את הקורא שהוא...

הייתכן שישנו עם טלית בלבד ללא בגדים?

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנלן מתמר שנאמר {בראשית לח-כה} היא מוצאת וגו':
וברש י  היא מוצאת והיא שלחה וגו'. ואילו בהדיא לא אמרה אלו הסימנים...

שאלה: ברכות סב. רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך . וצ ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער...

תהיתי על זה שלא תקנו חז ל ברכת המצוה על ק ש כשאר מצוות ואין לומר דהוה מצוה שאן צבו מעשה שאין מברכין כמו ברמב ן שהרי כמה וכמה ממצוות שבדיבור כספירת העור ות ת תקנו ברכה

זכורני שיש תוספות בברכות המדבר על הנושא הזה האם לוב זה מצרים. התעוררתי לזה לאחרונה מכח המדרש שמדבר על שמונים חמורים לוביים שיצאו עם כל אחד ואחד מבני ישראל. האם מישהו יודע את מיקומו של התוספות?

כתב בטור על פי דברי הירושלמי שהביא הרא ש דאם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן. וביאר במג א וז ל: דהוא רואה אלו ואלו וה ל כמקצתן רואין זה את זה עכ ל. ועיין היטב בשער הציון סק ו דמשמע דלא מהני אלא אם הוא המברך אבל אדם אחר לא מהני. וכן הוא לשון הטור ושו ע.

אלא שצריך עיון דלכאורה דין זה פשוט הוא...

אמר רבי אמי: שנים ושבת מצטרפין. אמר ליה רב נחמן: ושבת גברא הוא? - אלא אמר רבי אמי: שני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין. מחוי רב חסדא: כגון אנא ורב ששת. מחוי רב ששת: כגון אנא ורב חסדא.

א.
רב נחמן לא שאל על תשובתו של רב אמי 'וחידוד גברא הוא' כמו ששאלו 'ושבת גברא הוא', משמע אכן חידוד...

אשמח לשמוע מהלומדים.
פעם שמעתי אין ראיה זו כראיה זו אך זה לא מסתדר לי...

אשמח לשמוע בעיקר הסברים עם מקורות.
תודה!