הגמ' בברכות אומרת

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּאִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא, וּמַאי שְׁנָא אֲנַן דְּלָא מִתְרְחִישׁ לַן נִיסָּא? אִי מִשּׁוּם תַּנּוֹיֵי, בִּשְׁנֵי דְרַב יְהוּדָה כּוּלֵּי תַּנּוֹיֵי בִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן שִׁיתָּא סִדְרֵי. וְכִי...

בגמ' דף כב.
מעשה ברבי יהודה שראה קרי והיה מהלך על גב הנהר אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ ירד וטבל ושנה להם אמרו לו לא כך למדתנו רבינו שונה הוא בהלכות דרך ארץ אמר להם אע''פ שמיקל אני על אחרים מחמיר אני על עצמי:
ראיתי חוברת כתבי תלמידים מהערותיו של מרן רשכבה ג הגראי ל שטיינמן...

הגמ בברכות אומרת ובלכתך בדרך פרט לחתן (ברכות יא.)

וצ ב דהא איתא בפרקי דר א כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ואין דרך אין אלא דרך חתנים (סוף פרק יב)

האם כשיבא משיח במהרה בימנו נברך ''שעקר עבודה זרה מארצנו'' כמבואר במשנה?

ברכות ז.
יה''ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך

מדוע מידת רחמים לעולם משמשת בלשון רבים, בניגוד לשאר המידות, כגון אהבה, שנאה, כעס וכיו ב?

בברכות (לה, ב) מבואר דתרתי איכא, 'זן' ו'מזון'.  ומבואר שם שכל דבר חוץ ממלח ומים הוא 'זן' (ונפק מ לאומר קונם כל הזן עלי).  אבל רק חמשת מיני דגן הם 'מזון' (לכן רק עליהם מברך בורא מיני מזונות).
ואנוכי הקטן לא אבין ההבדל בין 'זן' ל'מזון', ואשמח לקבל את עזרת חו ר הפורום בזה.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב
דאמר רבי ינאי, אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית, שנאמר בערתי הקדש מן הבית. ופרש י: אין הטבל מתחייב במעשר - מן התורה, אבל אכילת קבע אסור לאכול מדרבנן .

1. יל ע אם יש דין טבל לפני שרואה פני הבית, ורק שאינו חייב עדין במעשר, כדמשמע קצת מלישנא דר י: אין הטבל...

הנה מסקנת הגמ' (לה.) דיסוד חיוב ברכה מסברא דאסור להנות מן העוה ז בלא ברכה, ולכאו' זה קאי בין על ברכה ראשונה ובין על ברכה אחרונה, דהרי קודם לכן דנו בגמ' שם מנלן מקור החיוב לברכה שלאחריה. אמנם ידוע לומר דנח' בזה רבוותא קמאי, דדעת הרשב א (לה.) בהדיא דסברת האיסור להנות מהעוה ז בלא ברכה מהניא לחייב אף...

הגמ' בפסחים כותבת שכוסמין הינו מין חטים ושיפון הינו מין שעורים (פסחים לה.)

וא כ האם הם משבעת המינים ?

בתוספתא ברכות כתוב במפורש שאינם משבעת המינים:

מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין פרוסה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של...

בגמ' דף יא. רב יוסף אמר עשה כדברי ב''ש לא עשה ולא כלום... רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה:

עיין מסילת ישרים סוף פרק כ:
 וז ל ומעשה דר' טרפון יוכיח (ברכות י:)  שהחמיר להטות כבית שמאי ואמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל, אע פ שמחמיר היה, וזה שענין מחלוקת בית שמאי...

הובאו דבריו בסוף פתיחת שער המחנה לשו ת מחנה חיים או ח ח ב וז ל: 

וראה בעיניך עומק המשל אשר הביא אביי מאיש צדיק חסיד בדורותיו הוא רב אדא בר אהבה משם נלמד ומשם נדע מעלות מסירות הנפש של קידוש השם, שראה אשה הולכת בחוץ בבגד אדום אשר בנות ישראל לא הורגלו ללבוש בגדי אדומים שלא יתנו רודפי זימה עיניהם בם...

ראיתי פעם ספר נחמד על מסכת ברכות שעל כל מימרא  בש''ס שאמר איזה תנא ביאור עפ''י נגלה ונסתר למה דייקא תנא אמר מימרא זה
כי ידוע מפי ספרים וסופרים שהכל הוא בסוד שורש נשמתם שדייקא הם אמרו מימרא זו.

היות ששכחתי שם הספר אבקש שמי שיודע שם הספר
או מי שיודע על מאמרים וכדומה המדברים מענין זה להודיע
יישר כח

אָמַר רַב יְהוּדָה : הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם״ (ברכות מג:)

ואולי א ל ע פ הגמ':

ר' יהושע אומר מנין שבניסן...

הגמ' בברכות 
תָּנוּ רַבָּנַן: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. וְכׇל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה מָעַל. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? — יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם.
יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם?! מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הָא עֲבַד לֵיהּ אִיסּוּרָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: יֵלֵךְ...

ר' יונה בברכות כותב .... ומזה הטעם אומר שנוהגין העולם להבדיל בביתם במוצאי שבת אע פ ששמעו הם ונשיהן ובני ביתם ההבדלה בבהכנ ס ואין הברכה לבטלה מפני שבשעה ששמעו אותה בבהכ נ היתה כוונתן שלא לצאת בה וכו' (דף יב:)

ואם אין כוונת השומעים לצאת מדוע האשה בכלל הלכה לבית הכנסת לשמוע ההבדלה ?!

וייתכן לומר...

ידוע מהחזו א שפעמים רבות היה שותה בלא ברכה והיה אומר שאינו יכול להתרכז בברכה האם מישהוא יכול לציין מקור המעשיה,
והאם הוא היה אנוס והיה חייב לשתות או שהיה אנוס רק על הברכה

הייתכן שישנו עם טלית בלבד ללא בגדים?

מסכת ברכות פרק ו' משנה א' (הדגשתי את החלק אליו אני רוצה להתייחס):
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת,...

הנה נפוץ מאד המנהג בעיקר אצל בחורי הישיבות שיחיו והרבה אצל האברכים לקרא קרי ש לפני סוף זמנה בלא ברכותיה ואח כ בתפילה לקוראה עם ברכותיה.

והנה ז ל הגמ' ברכות ל א'  אבוה דשמואל  ו לוי   ט כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי, וכי הוה מטי זמן ק ש קרו, כמאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך, מביאין...

ברכות ט. מעשה שבאו בניו וכו'. ועד השתא לא שמיע להו הא דרבן גמליאל? - הכי קאמרי ליה: רבנן פליגי עילווך - ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דלמא רבנן כוותך סבירא להו, והאי דקאמרי עד חצות - כדי להרחיק אדם מן העבירה? אמר להו: רבנן כוותי סבירא להו, וחייבין אתם. והאי דקאמרי עד חצות - כדי להרחיק אדם מן העבירה ,...

בעבר היה נהוג בתפילה לכרוע על הריצפה, כמו שאנו נוהגים בסדר העבודה של יוה כ.
מעניין לדעת שר' אברהם בן הרמב ם רצה בזמנו לחדש את המנהג הזה, לכרוע בשמו ע על הריצפה,
יעוי' בספר המספיק לעובדי השם.

האם אי מי יודע מתי בטל המנהג הנ ל, ומדוע, ועל ידי מי?
כלומר, ממתי התחילו לכרוע בשמונה עשרה כמו שאנו נוהגים?

האליה רבה באו ח סימן קצט כותב שמשמע מתוס' בברכות מו. שברכת הזימון היא מדאורייתא, אשמח למישהו שיסביר לי מאיפה בדיוק בתוס' משמע כן.

האליה רבה:
(ה) היא מן התורה וכו'. ודעת עולת תמיד שהיא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ואנדרוגינוס אינו חייב אלא רשות לזמן למינו. וכן משמע בתוס' ברכות דף מ ו ד ה עד וכו' , וכ...

ברכות לו. 'כוותיה דמר מסתברא דהרי צנון סופו להקשות ומברכים עליו בורא פרי האדמה ולא היא וכו'
האם צנון אכן סופו להתקשות?
מהו הצנון של חז ל? האם הוא פרי שמברכים עליו אדמה או כמש כ הר מ (דעות ד ט) שהוא פרי רע? (או שכפי הנראה אין בזה סתירה)
לא פסק מעל שולחנם של רבי ואנטונינוס צנון וחזרת כל ימות השנה...

המגיד תעלומה על הסוגיא ששנים ושבת מצטרפים כותב ששני תלמידי חכמים הם בבחינת שבת.

ואפשר להסבירו שאם נעשה חישוב של הגי' של שם ה' בתוספת כל המספרים עד מספר זה. 
(כלומר 26+25+24+23+22+21+20+19.........)
נגיע למספר 351

(אפשר לחשב זאת בזריזות כמו שמביא התוי ט ותפארת ישראל בהסבר תוס' במנחות יג-ב)...

מונח בזכרוני שיש איזה תוס' המסביר את ברכת בורא נפשות רבות, שה' ברא לא רק את המינימום ההכרחי כדי להתקיים אלא מגוון מעניין ומעורר תאבון.
מי יכול להפנות אותי?
 

האם יש אפשרות לקבל בקובץ את פירוש התשב ץ על מסכת ברכות וכן את פירוש ר' אברהם אשבילי על ברכות
במידה ואין אפשרות, אשמח לקבל את פירושם על דף יב ע ב
תודה רבה

הטור (או ח סי' רח) פסק שהכוסס דגן מברך בפה א, וכ' עלה הב י שמשמע מדבריו שאין חילוק בין כוסס חיטה לכוסס שעורה, דאתרוייהו מברך בפה א ואפי' כוסס שעורה, מדלא חילק בין מיני הדגן. והביא הב י בשם הכל בו דהר י פליג וס ל שמברך שהכל דאין הדרך לכסוס שעורה, ועוד הביא הב י שיטה שלישית בשם אבודרהם דאינו מברך ע ז...