...דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם — אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה״ (ברכות לז:)

וכותב רש י

אומר ברוך שהחיינו – אם לא הביא מנחות זה ימים רבים

ומה מתכוון רש י ב ימים רבים ? ניתן להעמיס בדבריו שמצאנו שימים רבים נקראים 180...

ברכות סג
פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בכבוד אכסניא ודרש ( שמואל ב ו, יא ) ויברך ה' את עובד אדום (הגתי) בעבור ארון האלהים והלא דברים ק ו ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו עאכ ו מאי היא ברכה שברכו אמר  רב יהודה בר זבידא  זו חמות...

הגמ' בברכות דף ג' ע א מביאה המעשה עם ר י שהתפלל בחורבה
וכשיצא פגשו אליהו וכ ו
ואמר לו כשעונים איש ר. הקב ה ממנענע בראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך
מה לו לאב שהגלה את בניו. ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.
ולכאורה תמוה: דבשלמא מה שאומר הקב ה אשרי המלך וכ ו מובן.
אלא מה שאומר מה לו...

הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי זֶרְעוֹנִים. אָ‍ֽפְייָן וּבִשְּׁלָן אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֲרָיו לְבָרֵךְ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. בַּר מְרִינָה בְּרִיךְ קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא...

וּמַעֲשֶׂה בֵּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מוּטֶּה וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה זָקוּף. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, הִטָּה רִבִּי אֶלְעָזָר וְזָקַף רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ רִבִּי...

הגמ' בברכות מספרת ששבור מלכא שאל את שמואל מה יראה בחלומו ואמר לו שמואל שיראה שישבו אותו הרומים ויתנו לו לטחון גרעיני תמרים (ברכות נו.)
במכלול מביאים נתונים מעניינים אודות שבור מלכא:

....בנו של ארדשיר,  שבור הראשון  ( 241 - 272 ), המשיך להרחיב את האימפריה, וכבש את  באקטריה  ואת החלק המערבי של ...

למדתי היום עין יעקב, ונהנהתי מטוהר לשונו שכותב בין אשה לאישה ולא בין איש לאשתו ורציתי לרשום הערה זו על המהרש א במסכת ברכות, להפתעתי המדפיסים של דפוס מעץ' שהעבירו את פירוש האגדה של המהרש א בעין יעקב בצמוד לפירושו על העמוד (כפי שאכן חפץ) לא הבינו את הלשון ושינו וכתבו בין איש לאשה

Untitled.png

אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב (נחמיה ט, ח) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמר רבי אחא והפסיד אלא שם וכרות עמו הברית והחסד וגומר. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו. מאי טעמא (תהלים, קט) ולבי חלל בקרבי (ירושלמי שלהי ברכות)

למדתי את הירושלמי הזה שבוע שעבר, ויצא לי דיוק נפלא שהלימוד שדוד המלך...

בריטב א בברכות לה. לומד שלומדים מכאן שרק בשעת הניסוך וכותב שגם לומדים מכאן שכוס של ברכה הוא עם יין.
איך לומד את הדין השני?

דָּרַשׁ רַב נַחְמָן מִשּׁוּם רַבֵּינוּ, וּמַנּוּ — שְׁמוּאֵל: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וַחֲבֵרֵינוּ הַיּוֹרְדִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַנּוּ — עוּלָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ (ברכות לח:)...

במשנה ברכות ט: - הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה:
וברש י דף י: בד ה  הקורא מכאן ואילך לא הפסיד  - שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה, ואע פ שלא יצא ידי ק ש, יש לו קבול שכר כעוסק בתורה:
שאלני נכדי היקר שיחי' - מאי קמשמע לן שמקבל שכר כקורא בתורה, הרי קורא פסוקים של תורה?
עלה בדעתי...

ברכות ל א:

ונתתה לאמתך זרע אנשים מאי זרע אנשים אמר רב גברא בגוברין ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו ורבנן אמרי זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים כי אתא רב דימי אמר לא ארוך ולא גוץ...

הָרוֹאֶה אַוּוֹז בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לְחׇכְמָה שֶׁנֶּאֱמַר: ״חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה״ (ברכות נז.)

וצ ב שהרי סייג לחכמה שתיקה והרי האווז אין כמוהו בצווחותיו  (וכגמ' בכתובות)

לא ברור לי העניין ואשמח להסבר.

כידוע ר' עקיבא במעשה (בברכות דף ס ב') בכל דבר שקרה אמר שהכל לטובה, ובסוף רואים שבזכות הכל הוא ניצל משבי
ומזה ראיה שהכל לטובה. 

וכאן אני שואל: הרי לא כל מסכת יסורים בעולם נגמרת בכך שהדברים הובילו להצלה/לחיים דווקא, יש כאלה שנגמרים באסון/במוות וכדומה

אז מה בעצם בא...

אמר עולא מחלוקת בשברכותיהן שוות אדרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף אבל בבשאין ברכותיהן שוות ד ה מברך על זה וחוזר ומברך על זה

הרשב א ביאר שמאחר שלהקדים הוא מילתא זוטרתי, אין קפידא גם לדעת ר י שמברך על מין שבעה להקדים את מין שבעה, ולכן מקדים את החביב כמו לדעת רבנן בברכותיהם...

המגיד תעלומה על הסוגיא ששנים ושבת מצטרפים כותב ששני תלמידי חכמים הם בבחינת שבת.

ואפשר להסבירו שאם נעשה חישוב של הגי' של שם ה' בתוספת כל המספרים עד מספר זה. 
(כלומר 26+25+24+23+22+21+20+19.........)
נגיע למספר 351

(אפשר לחשב זאת בזריזות כמו שמביא התוי ט ותפארת ישראל בהסבר תוס' במנחות יג-ב)...

ראיתי היום בסידור התימני תיכלל שמביא בפירוש העץ יוסף שאת ברכות ההפטרה חיבר אונקלוס הגר , ומכיוון שהיה בן אחותו של טיטוס לכן ר ת ברכות ההפטרה הם בן רשע (ברוך, נאמן, רחם, שמחנו, על תורה) 

ומעניין האם תוס' בברכות כתב את מה שכתב לאפוקי מהדעה הזו

והטוב והמטיב - וא ת ואמאי פותחת בברוך והלא סמוכה לחברתה...

הגמ' בברכות (ג: וכן בסנדרין ט ו) כותבת שכל יום בחצות הכינור מעל מיטתו של דוד היה משמיע קול מחמת הרוח הצפונית, והוא היה קם וכו'. 
מתארת שם הגמ' שהוא היה לומד עד עלות השחר ואז היו ניגשים אלו חכמי ישראל ודנים אתו על פרנסת העם עי ש והוא אומר להם בסופו של יום לצאת להילחם.
השאלה שלי היא זה היה קורה כל...

אָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אַמְרִיתָא אֲנָא, וְאִיתַּמְרָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא כְּווֹתִי: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, אֶחָד מַפְסִיק לַשְּׁנַיִם, וְאֵין שְׁנַיִם מַפְסִיקִין לָאֶחָד. וְהָא רַב פָּפָּא אַפְסֵיק לֵיהּ לְאַבָּא מָר בְּרֵיהּ אִיהוּ וְחַד! שָׁאנֵי רַב פָּפָּא, דְּלִפְנִים...

מתני' כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך בשלשה והוא אומר ברכו בעשרה אומר נברך אלהינו בעשרה והוא אומר ברכו אחד עשרה ואחד עשרה רבוא במאה הוא אומר נברך ה' אלהינו במאה והוא אומר ברכו ובאלף הוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר ברכו ברבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על...

דחוף פשט בדברי הגמ' דלהלן, ברכות לב.:

אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל חד דכתיב ואשר הרעותי וחד דכתיב הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר רב פפא אמר מהכא ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי...

ברכות ל א.

אמרו עליו על ר ל שמימיו לא מלא שחוק פיו בעוה ז מכי שמעה מר' יוחנן רביה.

ימיו של ר ל התחילו רק מתי ששמע זאת מר' יוחנן, ויש בזה עומק רב, לכאו'.
או שמא לא הבנתי הכוונה.

ברכות כ ח ב':

וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין...

ברכות כ ז ב':

אמר ר' זירא אמר רבי אסי אמר ר' אלעזר א ר חנינא אמר רב בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת כי אתא עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה.

זה לא היה באותו...