כתוב במשנה בשבת פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצֵאת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים (ה-ד) ובירושלמי כתוב - 

א ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א ר אידי דחוטריה אשתו הייתה . ומנין שאשתו קרוי עגלה. ( שופטים יד ) לולא חרשתם בעגלתי לא...

איך להכניס מתיקות במסכת זו שקצת קשה מבחינת המושגים החדשים שיש בה במסגרת הדף היומי,
כגון הקדמות טובות, ספרי עזר.
עצות איך להחזיק מעמד בקביעות היומית בשביל לא להפסיד את רצף לימוד הדף היומי, ובפרט שחלקו של המסכת יוצא בזמנים קצת קשים של בין הזמנים וחגי תשרי הבעל ט.
וכל דבר אחר שמועיל לטובת הכלל יתקבל...

בגמ' מובא שמותר להרוג כינה בשבת כיון שיה לא נוצרת ע י פריה ורביה ואמנם בדור המדע גילו שהמציאות איננה כך.
ומשכך נולדו שתי קושיות האחת מה באמת יהיה הדין היום בהורג כינה בשבת?
2. האם שייך לומר שחז ל טעו בדבריהם?!

הגמ' בשבת כותבת

אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: אִיסְפְּלָנִיתָא דְּכוּלְּהוֹן כִּיבֵי — שַׁב מָאנֵי תַּרְבָּא, וַחֲדָא קִירָא. רָבָא אָמַר: קִירָא וְקַלְבָּא. דַּרְשַׁהּ רָבָא בְּמָחוֹזָא, קַרְעִינְהוּ בְּנֵי מִנְיוֹמֵי אָסְיָא לְמָנַיְיהוּ. אֲמַר לְהוּ: שְׁבַקִי לְכוּ חֲדָא. דַּאֲמַר שְׁמוּאֵל:...

בגמ' שבת קל''ה וקל''ו מבואר שנפל מילתו אינה דוחה שבת, ורש''י פי' בקל''ה שהוא כמת ואין מילתו מצווה, ולכאו' הביאור שהוא פטור, וצל''ה הטעם ואטו טריפה פטור מן המצוות, ובתורי''ד קל''ו כ' שהוא פטור ממצוות היות וגרע מטריפה כיון דאינו חי אלא עד ל' יום, אמנם הביא שם שיטה שבאמת גם בטריפה כן הוא, ואשמח אם יש...

הגמ' בשבת כותבת מִדְבַּר פָּארָן — שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו (שבת פט)

וכותב שם רש י שפרו ורבו - דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם ולא ידענא היכא רמיזא

 

ויומם ה' חסדו  בס ד ניתן לומר היכן רמיזא.

הפסוק המדובר הוא לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאָהֳלֵיכֶֽם (דברים...

במתני' (דף קו:) זה הכלל מחוסר צידה פטור, שאינו מחוסר צידה חייב:
ובשו ע (או ח שטו, א) איתא הצד צפור דרור למגדל שהוא נצוד בו ושאר צפרים וצבי לבית או לביבר שהם נצודים בו חייב, ואם אינו נצוד בו פטור אבל אסור :

הרי שגם אם סגרו לתוך מקום גדול ורחב שעדיין קשה לתופסו ועדיין מחוסר צדה הוא, מ מ אסור...

שבת סב. ברש י ד ה גזברית. ששולחת חותמות תמיד לממונין תחתיה לאמר: תנו כך וכך מעות לפלוני.
ומשמע שיש לאשה מעלה בהיררכיה מעל הממונים תחתיה.

זכור לי שיש איסור למנות אשה לתפקיד של שררה, ויש לברר הגדרים ההלכתיים בזה.

בגמרא שם מובא שבביהמ ק היו משתמשים רק בדבר הטהור.
וא כ איך השתמשו בשמיר שהיא תולעת/שרץ (תלוי מי המפרש)?
אשמח לתשובות עם מקורות.
תודה רבה מראש.

הנה פעמים רבות עוברים ברחוב ורואים פרסומת עם אותיות קידוש לבנה בהנף עין וכן שמות חנויות וגם כותרות תחת תמונות בעיתון ובכל אלו אולי יש לחשוש לקריאת שטרי הדיוטות.
ונראה שאפשר להוכיח משבת יא. שמותר.
באמת אמרו החזן רואה היכן תינוקות קוראין אבל הוא לא יקרא .
ברש י פי' רואה היכן יתחילו למחר.
ובר' פרחיה...

בשבת י א. מבואר שרבי יוחנן לא היתה תורתו אומנותו.

שבת י':
מתן שכרה לא עביד לאגלויי, ולפי הקרא לדעת כי אני ה' מקדשכם, ופירש י שאני רוצה לקדשם,  משמע שמתן שכרה של שבת היא קדושה מסוימת יותר משאר מצוות.
אשמח אם יש מקור לענין, שהקדושה שמקבלים מכח השבת היא שונה משאר מצוות. 

מוזכר במשנה

הָיָה רֹאשׁ תּוֹר חִטִּים נִכְנָס בְּתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרִים, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסוֹף שָׂדֵהוּ (כלאיים ב-ז)

ומסביר הברטנורא

תור. הוא שם תכשיט של אשה שצורתו משולשת כלומר בעל שלש זויות, לשון תורי זהב נעשה לך (ש״ה א) ועל שמו קורין קרן זוית המחודדת ראש תור. ואם קרן זוית...

יש לחקור היאך הדין בעמד לכתף ונמלך ונשאר לעמוד לפוש אי חייב בכה ג או לא, דבאמת עתה החפץ מונח כיון שעומד לפוש אך איהו לא קעביד מעשה הנחה דגופו עומד מכבר ול א בכה ג הנחת גופו כהנחת חפץ דהיינו מעשה הנחה דוקא. וצ ע.

נחלקו בגמ' רב ושמואל המסתת באבן משום מה חייב: רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש וביאר רש י את דעת שמואל שבסיתות האבן ישנה מלאכת מכה בפטיש משום שבמקום שחורץ לא יצטרך לחרוץ שוב ע כ.
ולכאורה דברי רש י אינם מובנים לכא' מכה בפטיש היא פעולה מסוימת שאיתה מסיימים את המלאכה וכך גם פירש רש י בעצמו...

בהלכות הוצאה רואים בגמרא 3 דברים שלכאורה אין ביניהם קשר וכולם מותרים משום דרך מלבוש .
1. בגד
2. תכשיט
3. קמיע מומחה

וצריך ביאור מה המכנה המשותף שלהם ?

ונראה לי, ש'מלבוש' זה שם כולל לדבר שהוא טפל לגוף, כי הוא נצרך אליו. וזה ההיפך ממשאוי שאין לו  שייכות לגוף והוא לא נצרך, אלא הוא סתם משאוי.

הבגד...

למ ד אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, איך מותר ליתן מזונות לבהמתו, ואין לומר דדוקא כלי אסרו ולא אוכל דמאי חילוק איכא

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא/ב
אמר רבי ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה
אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה ולא קיבלה
כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן וקיבלה
אמר אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא
והא גמרה
נפקא מינה לגירסא דינקותא
שאלתי: מה שואל הגמ'...

שבת כא: אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה , וצ ב, מה עוזר שמדליק נר אחרת - שמש בנרות חנוכה? הרי אורו בטל ברוב נרות שאסור להנות מהם, ואחרי רבים להטות.

1. מצינו שבשבת נאסר עשיית מלאכה, ויל ע במהותה של המלאכה. מהי מלאכה?
2. והנה, מצינו שלומדים מהמשכן, ורק מלאכות שהיו במשכן אסורות. ויל ע אם לומדים משם שרק מה שהיה במשכן נקרא מלאכה , או שיש עוד מעשים שנקראים מלאכה , אבל אינם אסורים?
3. לצד ב2 שיש עוד מלאכות , אלא שהם מותרות, כיון שלא היו במשכן. מה הם...

שבת כז:

שיטת רש י (וכן הכריע המהר ם להלכה) שצמר גפן וקנבוס הם בכלל יוצא מן העץ ואסור להדליק בהם,
ושיטת תוס' (ורוב הפוסקים) שאין זה מוגדר כעץ וממילא אינם נחשבים ליוצא מן העץ.

שאלתי היא שגם אם הולכים במהלך של רש י לכאורה רק קנבוס הוא יוצא מן העץ כמו פשתן, אבל צמר גפן הוא יוצא מן הפרי, ו יוצא מן...

בגמ' בשבת עד: מבואר שאין בישול בהקשיית מתכות אלא בריכוכם.
מישהו יודע מה המקור והסברא?

הגאון הגדול הדיין במקנס רבי משה אדהאן אומר בפיוט מבורך שבת (המושר בבקשות לפרשת וישב - מנהג יהודי מרוקו) את המילים הבאות

קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּתַקָּנַת עֶזְרָא יַעֲלוּ שִׁבְעָה לְסֵפֶר תּוֹרָה
וּמַפְטִיר יַשְׁלִים הַהַפְטָרָה וְיִתְפַּלְּלוּ מוּסָף כְּהִלְכָתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ...

אמר רב זוטרא: האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא - קעבר משום בל תשחית הינו שגורם לשמן לדלוק סתם ללא צורך עובר משום בל תשחית 
האם לפי זה יש להקפיד לרכוש בדווקא נורות לד ולא פלרסנט -משום בל תשחית על החשמל  

אני מחפש שאלות אקטואליות בנושא 'חטא כדי שיזכה חברך'
גם אם הם לא מעשיות כל כך
העיקר צ'יקאווע