מנהגינו להפעיל חשמל בשבת ע י שעון מע ש.
וצ ע אמאי אי ז כלול בגזירות חז ל על פירות הנושרין ומשקין שזבו, ותוכן הגזירה היא שנאסר להנות ממלאכה שנתהוותה בשבת, מגזירה שמא יבוא לעשות המלאכה בשבת בעצמו.

האם יש כאן  צורבא מדרבנן שלומדים 'בישול' ורנ ג?
אשמח שיתייגו את עצמם, ואח ככ אציע דבריי.

שיטת רש י בכ מ שאין בנין וסתירה בכלים כלל, אלא בבנין, צ ב משבת קז. המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה – חייב , ופרש י משום בונה, וכ כ בכתובות ו: וכן צ ב מדף צה. גודלת ופוקסת - משום בונה. - וכי דרך בנין בכך? - אין, כדדרש רבי שמעון בן מנסיא: ויבן ה' אלהים את הצלע , וקשה דאף אי נאמר דאיכא פסוק ויבן הרי...

שבת קמו. חותלות של גרוגרות ושל תמרים - מתיר ומפקיע וחותך. וצ ב אמאי נכפל דין זה ג כ בביצה לא: חותמות שבקרקע - מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך. שבכלים - מתיר, ומפקיע, וחותך . עי' מ ב שיד ס ק ל ט.

בשבת דף יד. מבואר בדברי התוס' דלכאורה הוי גזירה קדמונית, למרות שמתוך הסוגיא משמע דהוי מיח' דבר,
ואך הקשו דא כ יש יותר מי ח דבר. 
אך רש י בשבת דף קטו. (או קטז.) כותב דהוי בפשטות דהוי מגזירת י ח דבר.
מה ידוע לציבור בענין זה.

בגמרא יח ב מבואר כי ב ה מתירים לתת צמר ליורה ולא חששו שמא יבוא להגיס, מפני שהם עסקו ביורה טוחה. 
והנה בכל בו סימן לא כתב דבר חידוש:

וצריכות להזהר שלא לתת אותן המים בעוד הקדרה על האש לפי שהן מערבות ומגיסות בקדרה כדי לערב יפה וקיימא לן דמגיס חייב משום מבשל אפילו בקדרה מבושלת כל זמן שהיא על האש אבל...

  שהרי י''ב קרשים היו לעגלה אחת שמ''ח קרשים היו כ' קרשים לצפון ועשרים לדרום ושש למערב ושנים למקצועות

ומה עם עמודי החצר?
ואם הם גבוהין ט ו אמה, איך הם היו על העגלות, הרי אין ברוחב הדרך יותר מט ז אמה, ויש בה שתי עגלות?

שמעתי מחבר שלומד שבת, במהרש א בשבת קה. הקשה על הא דאיתא שם אמר ר ש בן פזי א ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר ( תהלים נו, ט ) נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך והקשה המהרש א איך חזינן בפסוק שהולך על דמעה על אדם כשר שמת. 

ותירץ המהרש...

כמה אבות מלאכות יש?
לכאורה התשובה היא פשוטה. משנה מפורשת היא במסכת שבת, דף עג. אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.
ועל זה אומרת הגמ' שם עג: שבמנין הזה יש גם נ מ להלכה, שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת , אבל מלאכות אחרות שהם בגדרי תת-מלאכה - תולדה של מלאכות אלו, אם עשאן ביחד עם אב שלהם, אינן...

שבת דף נז - ריש פרק במה אשה יוצאת

במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה וכו' ולא בטוטפת
ובגמ' שם ע ב יוצאה אשה בסבכה המוזהבת ובטוטפת ובסרביטין הקבועין בה:

המילה טוטפת הוא ממש כמו מה שכתוב אצל מצות תפילין והיו לטטפות בין עיניך
יש לשאול מי נתלה במי? האם טוטפת של תפילין הוא כמו טוטפת דשבת או...

קיי ל דינוקא דאישתפוך חמימיה דקודם מילה,אסור לחמם לו מים בשביל לרחצו, משום דהוי מכשירי מילה שאפשר לעשותם מע ש .

אמנם דעת הרמב ן ,דאי אישתפוך חמימיה דבתר מילה,מותר למולו  ולחמם לו מים כיון דעכשיו המילה דוחה, ואח כ פיקו נ דוחה ומתיר לחמם לו המים .

ויש להסתפק: באב שיש לו שני בנים למול, ומל אחד מהם,...

בגמרא שבת (צג.) מבואר כי שנים שהוציאו משא כבד בשבת, אחד יכול להוציאו לבדו ואחד אינו יכול, הרי זה שיכול הוא הוא העיקר וחייב חטאת, וזה שאינו יכול אינו אלא מסייע, ו'מסייע אין בו ממש'.

ומבואר בגמ' בביצה (כב.) כי מסייע אין בו ממש היינו שמותר אפילו לכתחילה.

והנה האחרונים כתבו (הגרעק א שם, האבני נזר,...

מסכת שבת פרק כלל גדול
הגמ' על ההתחלה אומרת שמי שלא ידע שהיום שבת וחילל כמה שבתות חייב חטאת על כל שבת
רש י על המקום אומר שזה העלמה אחת וחייב רק חטאת אחת על כל השבתות ולמה חייב על כל שבת?
ומתרץ שימים בינתיים מחלקים כי אי אפשר שלא שמע בינתיים שאותו הן שבת היה.
יש דיון בקרב המפרשים למה
האם הוא יודע שאי...

תודה רבה ליודעים

חזון איש, חליבה על ידי אינו יהודי, ונגד כעס ונקמה.png

כתוב בתוספתא בשבת

המושבת אפרוחין ואמרה איני מושבתן אלא בבתולה איני מושבתן אלא ערומה איני מושבתן אלא בשמאל איני מושבתן אלא בי תרי והמקדש בתרי והמשלח בתרי והאומר הוסיפו על השולחן ה ז מדרכי האמורי ביצים ועשבים בכותל וטחה בפניהם ומונה ואחד ה ז מדרכי האמורי (ז-ט)

וכותב המנחת בכורים

בשמאל. ביד שמאל...

שבת נו. כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה, וכו' כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו ומבואר שאמר דוד לשימו אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחיו ונכה ומת, וצ ב הרי אין זה מאה אחוז שימות שתמיד אפשר שינצל אפילו ממש מחזית המלחמה, כפי המציאות שפעמים ניצולים גם משם, וכפי שהיו ניצולי שואה, וא כ איך...

לר ת בתוספות מסכת שבת עג: דחולב חייב משום ממחק צ ב, הרי א צ את המיחוק שם, והוי ליה משצ ל, ועוד ממחק במשכן היה בעור בהמה מתה, ומהיכי תיתי לומר שקאי נמי על חיה.

שבת דף לא ע א:
בגמ' בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עיתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, ציפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר.
צ ע - למה מפסיקים בין 'קבעת עתים לתורה' לבין למה מפסיקים בין 'קבעת עתים לתורה' לבין פלפלת בחכמה והבנת דבר מתוך דבר בשאלת עסקת בפו ר וציפית לישועה,...

אשמח לשמוע חו ד דאתר א קדישא הדי'ן.
תודה רבה

עי' רש''י שבת דף קכב. שכ' וז''ל אבל מכירו אסור - קא סלקא דעתך דעביד נמי אדעתא דידיה. עכ''ל
ולא הבנתי למה כ' קא סלקא סעדך, וכי באיזה מקום במסקנא אנו מסקינן ביאור אחרת?
 

הדביק פת בתנור לא התירו לאחרים לרדותה כי אין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך. (כן הוא בשבת דף ד' ע א וכן נפסק בטושו ע סי' רנ ד) והקשו התוס' מכמה מקומות בש ס שמשמע שעדיף לעשות איסורא זוטא כדי שלא יבא חברו לידי איסורא רבה ומתרצים בכמה אופנים, והאופן האחרון הוא שאם חבירו פשע כגון בהדבקת פת בתנור...

מו. 

אמר ריב״ל פעם א׳ הלך רבי לדיוספרא כו׳ 

האם מצינו דיוספרא בעוד מקומות?

מדוע הלך רבי שם, ומדוע סיפר הגמרא שהלך והורה שם?

אולי הכוונה שהלך למקום של יהודים בגלות (diaspora) ולפי״ז מיושב הכל. 

אשמח במידע על זה.

הניח חנוני את נרו מבחוץ - חנוני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור , צ ב מדוע פטור הרי יש באפשרותו להניח את הנר חנוכה בתוך עששית כפי המנהג כיום, ולא היה נשרף, (וודאי שהיה עששית שקופה כמ ש לגבי צואה בעששית).

מִפְּנֵי מָה גּוֹיִם מְזֹהָמִין? מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִין שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.
אִתְּעַר בְּהוּ רַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: דַּרְדַּקֵּי!

נתפלאה חמותי תחי' פליאה גדולה: הלוא אמת נכון הדבר שאכילת שקצים ורמשים משקצת ומזהמת, ומה טעם נזף רבי יוחנן בתלמידיו?

כתוב במשנה בשבת פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצֵאת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים (ה-ד) ובירושלמי כתוב - 

א ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א ר אידי דחוטריה אשתו הייתה . ומנין שאשתו קרוי עגלה. ( שופטים יד ) לולא חרשתם בעגלתי לא...

הגמ' מביאה רשימה של אנשים שבפשטות הפסוקים היה בהם חטא מסוים אבל האומר כך 'אינו אלא טועה'
ולכאורה ראובן שג כ נאמר עליו כך ר' יהושע ור' אליעזר סוברים שכן חטא
וכן בבני עלי הפשטות היא שהאומר שחטאו טועה ורב סובר שחפני חטא ששכב עם נשים
ומה שצריך ביאור הוא שממתי מגיעה קביעה חדה וברורה שכל האומר וכו' טועה...