אשמח שחו ר הפורום יעלו או ימליצו
על ספר הקדמה כללית ללומד עירובין לראשונה על כל המושגים שם
תודה מראש

לכולל העוסק בס ד במסכתות הש ס אליבא דהלכתא, דרושה רשימת ספרים  יסודיים  על עירובין.
.
דוגמת לחם ושמלה, או פרדס רמונים, בהלכות נדה - אשמח לדעת מה יש כיו ב בעירובין.
אשמח גם לדעת על ספרים בני דורנו,  שמקובלים כיסודיים בלימוד הסוגיות  .
יש גם סגנון ספרים שמלקט ראשונים אם יש כיו ב בעירובין נשמח לדעת....

עירובין עח. אמר רב הונא עמוד ברה ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו. וכתב רבינו חננאל שכיון שהיתד ממעט אותו, הרי דינו ככרמלית.
בפשטות כיון שהיתד ממעט את רוחב העמוד, נמצא שהעמוד גבוה עשרה אבל אינו רחב ארבעה. ועל פי הידוע לי, דבר שהוא גבוה עשרה ואין רחבו ארבעה הוא מקום פטור , וא כ מהו...

יש שהצריכו ששים רבוא כדי שיקרא רה ר  (רש י בעירובין וסמ ג וסמ ק וספר התרומה ורבינו מאיר ורוקח ותוספות פרק במה אשה והרא ש פ א דעירובין והא ז והטור ורי ו  (ביאור הלכה סימן שמה סעיף ז))  ויש שלא ס ל תנאי זה ( הרמב ם והר ת והרמב ן והרשב א והריטב א והרה מ והר ן בפרק במה אשה והגהת מרדכי במסכת שבת והרשב ם...

במסכתין - עירובין יח ב - אי' וכל העובר אחורי אשה בנהר, אין לו חלק לעוה ב. ופירש י ד ה בנהר, דמדליא למנא ומסתכל בבשר, ובא א קאמר. מדוע העמיד רש י דווקא בא א? האם היו הפנויות טובלות? וא כ, הוא משום דאין בפנויות אלא איסור לאו? או דס ל לרש י דאפי' לאו ליכא?
ועוד יש לשאול, איסור הסתכלות במקומות המכוסין...

זכור לי סיפור שהתפרסם לפני כמה שנים על קבוצה של בחורי ישי ק שיצאו בטעות מחוץ לתחום בנופש בבית חלקיה או בקוממיות ומצאו עיצה להחזיר אום ע י מחיצת בני אדם

אשמח אם מישהו יכול להעלות פרטים (באותה תקופה זה התפרסם בכמה וכמה עלונים)

המשנה בחלה כותבת

עִסַּת הַכְּלָבִים, בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וּמְעָרְבִין בָּהּ, וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ, וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. אִם אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין...

בעירובין צ ט אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת ולא בעינן עקירה מע ג מקום דע ד דמחשבתו משוויא ליה מקום.
והרי ף שם כתב שכל זה לשיטת ר' יהודה דמלאכה שא צ לגופה חייב עליה, אבל לר ש פטור דהוי מלשאצל ג. וברא ש שם לא העתיק דברי הרי ף האלו וכתב ע ז הקרבן נתנאל שם שהרא ש ס כר' יהודה שמשאצל ג חייב עליה ומקשה ע...

יש סוגיא בעירובין נז: שאם יש בין שני כפרים מאה ארבעים ואחד אמה ושליש אזי מערבים ביניהם והגמ' אומרת וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְּפָרִים הַמְשׁוּלָּשִׁין, אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת אַמָּה וּשְׁלִישׁ — עוֹשֶׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד והגמ' מעמידה שם

לֹא...

בגמ' עירובין דף מ: הק' למה אין מברכין ברכת הזמן ביום הכיפורים על הכוס ויתנהו לקטן לשתות, ומתרץ הגמ' משום גזירה שלא דילמא יסרך

יש לעי' למה מותר מעיקר הדין הא לכו''ע אסור לספות בידים, וקיי''ל שליתן לקטן אוכל מקרי ספייה בידים?

זו לשון רש י בעירובין צה:
במקום תפילין - הראוי להניח בו תפילין שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו .
למאן דהו ידוע מה ביאור דברי רש י אלו? וכי חריץ יש בראש?
 

איתא בעירובין (יג, ב):
וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן, מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. כאותה ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל...

קיי ל שלחי העומד מאליו הוי לחי, אלא שצריך לסמוך עליו.
וסמיכה זו צריכה להיות מע ש כמבואר בגמ' ובפוסקים.
ונסתפקתי איך הדין בהעמיד לחי ממש בשבת,
והיינו שי ל שכל מה שלא מועיל בסמך בשבת אין זה אלא
בלחי העומד מאליו, ושם י ל שכיון שלא עמד לשם לחי,
לקבוע עליו עכשיו שם לחי מכוח הסמיכה זה לא שייך אלא בע ש....

1. דעת רש י
הגאון (שיג ב) סבור שרש י מתיר נעילה בנגר שיש בראשו גלוסטרא גם אם אינו קשור, וכתב שכן דעת הטור (למרות שהב י מביא בזה גרסאות).

וקשה, מדוע נקט בתלמוד (בעירובין קב א) דפליגי באינו ניטל באגדו, הרי רבי יוסי מתיר אפילו אינו קשור. וקשה ליישב כמ ש הגאון דמשום ר א נקט הכי, דהא כחא דהיתרא עדיף...

אפשר אולי לבאר ביאור מחודש של הגמ' בעירובין סה.

נקדים ש כותח הינו לחם המבושל בחלב.
ועפ ז י ל שאביי הבין מאימו שהיום לא אוכלים בשרי , אמר א כ לא תנאי... 
(עיין מעשה הט ז וחותנו)
וכן הגמ' בפסחים כותבת שכותח מטמטם את הלב (דף קיב.)

במשנה, 'אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט גוללו אצלו'.
מבואר שבאופן זה גם אם יפול כולו בידו אין בו איסור מה ת.
ומבואר כאן, שאף שבגמ' שבת ה. מצינו 'שלשל ידו למטה משלשה', 
זהו דוקא לגבי הדין של הנחה במקום ד'.
אבל לא נאמר שכיון שיש דין לבוד אזי זה עושה שייחשב כאילו היה הנחה, 
כי הנחה צ ל במציאות...

שאלה ממש פשוטה - 
כדי שיהיה מותר לטלטל מהבתים לחצר, מספיק עירובי חצירות, או שצריך גם פס ד' בפתח החצר, או לחי וקורה ?
עי' רמב ם שבת יז הלכות ז - ח.
תודה

אם לא קשה למי שעונה לעשות 'השב' כדי שיהיה התראה כשיש תשובה.
יישר כח

עירובין ק ע ב
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם, וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים, ואילו נבונים לא אשכח. ואילו גבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו...

בברכת התורה והוגיה.

על פניו המחלוקת היא האם בשבת יש מצוה להניח תפילין או לא.
ותמוה איך שייך מח' בדבר שחוזר על עצמו מידי שבת, אצל כל עמ י,
האם עד למח' זו, עמ י הניחו תפילין בשבת, או לא ?
ייש כ

תוס' בעירובין דף ד. ד ה גפן מדבר בענין גודשא דמים, שמים אין נגדשים כמו יין וכן הגמ' שם יד: מדברת קצת מענין זה,

אני מצרף דף שקיבלתי לפני 25 שנה בערך, מהרב שמואל יצחק סלושץ זצ ל (מגדולי המחנכים בדורינו) שקשור קצת לענין זה, עובדה שלא תאמן על גודש המים !

החיד א בעין זוכר מערכה ש' מביא הסבר:

 
יד. שיננא דקרי ליה שמואל לרב יהודה בכמה דוכתי. יש מפרשים דפירוש שיננא חריף ומחודד ולפי פירוש זה עיין מ ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף ס ב ע ב וע ג ובספרי הקטן פתח עינים בחולין על דף ק י במ ש אי הוית בי ר' יהודה אחוי לך חורפאי כלומר דרב יהודא חריף...

האם יש למאן דהו מקור שכל דין דיומדין נאמר רק בארבעה ולא בג' (אפילו מכוונות זו כנגד זו)?

עירובין ג: אמר אביי אמר רב נחמן, אמת סוכה ואמת מבוי באמה בת חמשה, אמת כלאים באמה בת ששה.
פירש י, 'אמות שהוזכרו במבוי ובסוכה באמות קטנות שיערו ואמות שהוזכרו בכלאים באמות גדולות שיערו ולקמן מפרש הי נינהו ור''נ מדקאמר הכא קטנות והכא גדולות ש''מ הכא חומרא והכא חומרא דאי לא לחומרא היכי מצי אמר הני...