בגמ' ר ה י: ''בר''ה נפקדה שרה רחל וחנה''.
לכאורה מה החידוש בזה הלא כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ונפקדים לפניו ביום זה לחיים ולמוות.
ובפשטות (ואולי כאן הטעות שלי) כל עניני האדם מהחל ועד כלה נקבעים בראש השנה, ומה מיוחד בפקידתן של אותן צדיקות בראש השנה?
ומחמת המשחית אין שערי המדרשות והיכלי החכמה...

אף פעם לא הצלחתי להבין את הפירוש לאשורו. לעצמי, אני מפרש פשיט זה משום שעיקרו של ר ה לדעה הזאת הוא המלכת הקב ה (ופועל יוצא שהוא יום הדין), ולכן יש בו גאווה להיות כמו לגיון של מלך. וכייף זה משום שר ה לדעה הזאת עיקרו הוא יום הדין (והמלכת הקב ה היא כמו בדרך ממילא), ולכן צריך להיות כפוף בשפלות, כמו מי...

מדוע ארבעה ראשי שנים? הרי אם ראש השנה לרגלים, הכוונה לחג המצות, צריך התנא לומר בט ו בניסן ראש השנה לרגלים?

ארבעה ראשי שנים הם.
 באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.
 באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.
 רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי ט .
 באחד בתשרי ראש השנה לשנים  י  ולשמיטין וליובלות, לנטיעה...

הנה בפשטות היה נראה שהשמיעה עליה אנו מצווים כגון שמיעת שופר וכו' היינו שמיעת האוזן ר ל כמו שיש דיבור בפה יש שמיעת האוזן. לכאורה מדוברים על מציאות 'יבישה' של קול שנכנס לאוזן.
אבל לכאורה מוכח לא כן, דהנה מצינו בגמרא בראש השנה סוגיה של 'תרי קלי לא משתמעי' ומבואר שאף אם רוצה לצאת בשמיעת קול אחד אינו...

גמרא ר ה טז:
וא''ר יצחק ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם אלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו דא''ר (אבין) כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנאמר {בראשית טז-ה} ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב {בראשית כג-ב} ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה

הוקשה לי, איך נלמד משרה אמנו שמזכירין עונותיו...

בגמ' ר ה יח.
לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה - אמר רבא בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה אביי אמר בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים רבה ואביי מדבית עלי קאתו רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין.
ויל ע,
א . דמה...

כתוב בגמרא, ואבקש מהידענים לעזור לי במראה מקום. אופן של אוכל מצה שלא לשמה, כאשר כפאוהו פרסים לאכול מצה .
השאלה היא מדוע הגמרא כתבה דווקא שהיה פרסי ולא סתם גוי ? (אולי רש י כותב הוא זה שכתב 'פרסיים' - איני זוכר כרגע)
וי ל בדרש דרוש:
שהגמרא חיפשה היכי תימצי שיהודי לא רוצה לקיים מצוות מצה ולכן לא...

בסוף מסכת ר ה יש הגהה ארוכה על הגמ' ורש י בדף יא: במח' ר א ור י האם המבול היה בחשון או באיר. שמתחילה הכי גרסינן הלכה זו בראשונה עד שלא הגיה רבנו וכן בספרי רומים וכו' וכן עיקר..
האם יש ידיעה מה ענינה של הגהה זו, מי חיבר אותה וכו'?