בבבלי סדר המסכתות הוא ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה.
בסדר לימוד הדף היומי יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה.
השאלה גם לגבי ראש השנה שדחו ממקום ראשון לאחרון בסדר הזה.

בבקשה

יומא ח תשפא.jpg

 

הפוך אני לא שואל.

לגבי אהרן ובניו 
אני מבין שהפרשתם היתה בעצם בידודם במשכן. 

ראינו ארבעה שיטות 
מה הם הדברים שלא מעכבים לדורות
ר' יוסף - סמיכה
ר' נחמן - תנופה
ר' פפא - פרישה
רבינא - ריבוי ומשיחה

ויש לעיין 
האם הם חלקו 
או
כל אחד אמר חדא ולא פליגי 

???

בדף היומי (יומא ד:):
דאמר רבי חנינא לא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו לאמר אמר ר' מוסיא בר בריה דרבי מסיא משמיה דר' מוסיא רבה, מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור, שנאמר: וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר
וברש י:
שהוא בבל יאמר כו'. תלמוד לומר לאמר לא אמור הדברים אלא אם כן...

בבקשה

יומא ז תשפא.jpg

בבקשה

יומא ו תשפא.jpg

בבקשה

יומא ה תשפא.jpg

בבקשה

יומא ד תשפא.jpg

שבוע טוב וחודש טוב

כ' התוס' בדף מד. משכן אסור לטמא ליגע בו אפילו כשהוא מפורק לפי שנמשח בשמן המשחה אבל אבני היכל שנשרו מותר ליגע בהם בטומאה, עכ ד.
וצ ע מתו כ ריש פרשת תזריע בטמאם את משכני שומע אני בין מתוכו בין מאחריו תלמוד לומר ביולדת ואל המקדש לא תבא.   

בבקשה

יומא ג תשפא.jpg

יומא ה ע א:
ולדורות מנא לן דלא מעכבא דתניא, וסמך ונרצה , וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם, שנאמר: כי הדם הוא בנפש יכפר , ומה ת''ל וסמך ונרצה, שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כפר וכפר
יעויין פרש י ושאר מפרשים.

ניסיתי להבין איך הדרשה מתיישבת בפסוק - ולא עלתה בידי.
אודה לחו...

בבקשה

יומא ב תשפא.jpg

ונזכה לסיים

קושיה שמטרידה אותי זמן מה דעת ר' מאיר שביום כיפור יש ב' קידושין על הלבישה א' קודם הטבילה וא' אחר הטבילה והלבישה וזה הסדר לפי ר מ פושט, מקדש יו ר, טובל, לובש, ומקדש יו ר, והנה טבילה ראשונה בחול היתה והטעם כ' התוס' ישנים (לב.) שא א להכנס קודם טבילה וא כ יוצא שלדעת ר מ היה עושה קידוש יו ר מחוץ לעזרה...

דף ב.
ולשכת בית האבן היתה נקראת.
ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן ?
שכל מעשיה...
בכלי גללים. בכלי אבנים. ובכלי אדמה.

א כ מדוע נקטו מתוך השלשה את כלי האבן 
ולא את כלי הגללים וכלי האדמה ?

(מזל טוב למסיימי שקלים ולמתחילי יומא )

לחברים היקרים שליט א

מה פשר הדבר למה המסכת שנתחיל אי ה ביום ג' היא מסכת 'יומא' והלא לפי סדר הש ס צריך להיות מסכת ראש השנה?

אשמח למענה

בברכה

ברק נקי

ולענ''ד י''ל
אני לא יודע למה הסדר הכי.
אולם השנה זה מסתדר טוב
שמסיימים ר''ה בערב ר''ה לערך.

נחלקו התוס' (יומא ב.) והרמב ם באיזה טומאה נהגו לטמאות את הכה ג השורף את הפרה.  לפי התוס' טימאו אותו בטומאה דרבנן כי לא היו מטמאים בטומאה חמורה למרות שמותר בטבול יום.

הר ש מביא בסוף פ ג דפרה (גם מובא בתוי ט) מעשה עם ר' יוחנן בן זכאי שהגיע כה ג שהיה צדוקי וריב ז הבחין בו שהוא לא היה טבול יום והגיע...

הנה בפרק א כתוב שאם לא ידע לקרוא אז קוראים לפניו ואילו בפרק ז כתוב שקורא בתורה פרשת אחרי מות למה לא כתוב מה הדין אם אינו יודע לקרוא

כתוב בגמרא ביומא בדף מז עמוד א כך:

אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית: פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו, וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד.
ושוב אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית: פעם אחת יצא וסיפר עם הגמון אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על...

גדר איסור מלאכה וחיוב עינוי ביוה כ
א) איתא בסוכה (כח.) האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי ביוה כ, ובהמשך דברי הגמ' (ע ב) מסיק לא לא נצרכא אלא לתוספת עינוי סלקא דעתך אמינא הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמשמע לן ע כ דברי הגמ'. והקשה הרש ש מ ט לא קאמר ג כ...

ידועין דברי הר ן (על הרי ף יומא דף ד בדפי הריף) וז ל: וגרסי' בגמ' (פג.) ת ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחלה, כלומר שאם יש שני איסורין לפנינו הא' איסור לאו כגון נבילה והאחד איסור כרת מאכילין אותו איסור לאו וכן הדין בכל חולה. ונשאל הראב ד ז ל בלשון הזה: אם היה חולה שיש בו סכנה וצריך לשחוט...

ישנה מחלוקת ידועה מהי אצבע צרידה רש י ביומא יט: כותב דזוהי האצבע ותוס' במנחות (לה:) חולק עליו נמרצות וכותב שהדבר ידוע שא א להשמיע קול אלא כשמכה באמצעי ומביא בשם הערוך בשם התוספתא דזוהי אצבע ארוכה של ימין (שזו האמה)

ונראה אולי ליישב ע פ הירושלמי שמביא מחלוקת ר' חונא ור י, דלר' חונה היינו בפה ומסביר...

איתא בגמ' יומא כו:
אמר ר׳ אבא ואיתימא רמי בר חמא ואיתימא ר׳ יוחנן 
אין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר וכו'
אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא 
ולמנסך אומר לו הגבה ידיך שפעם אחד נסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן שמע מינה

רש י ולמה לי למיתני באתרוגיהן
אלא ודאי לאשמועינן שאין ניסוך המים אלא בשעת...

 יומא יא. רש י ד ה בארטבין שם האיש, ואמרי לה על שם האומנות איזה אומנות זו ששמה 'ארטבין'.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לה עמוד ב:
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וכו'.

וכתב המהרש א בחידושי אגדות שם:
וענין נתינתן לשומר, אפשר משום שהיו בתי מדרשות שלהן בשדה והיה צריך שמירה,  אי נמי, שלא היו מניחין הכל לבהמ ד כדאמרי' פ' ת ה שהיה ר ג...

לרבי שמעון דאמר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור, נמצא דמי שאחזו בולמוס – מאכילין אותו בשר נבלה ואין מאכילין אותו בשר שחוטה, לפי שבשר נבלה אין באכילתו כרת, ובשר שחוטה יש באכילתו כרת.
האומנם?

מאי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתניא (ויקרא ד, כב) אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו
המגרא מביאה מימרא של ר א שהאוכל חלב בזמן הזה צריך לכתוב שיעור שמא בי ד שלעתיד ירבה בשיעור, והגמרא שואלת אם הכונה שיאמרו שגם מה שבימנו...