תוך כדי לימודי נושא 'סיכוך באניצי פשתן' נתקלתי במאמר מאת הגר ח מבריסק בספר גנזי הגר ח, דבריו מאוד עמומים, העליתי מה שהבנתי על הכתב, אשמח אם תאירו את עיני בהבנת דבריו הק'.
ראשית כל מצוב ז צילום של המאמר
מגנזי הגר''ח.png

בזמן שהיו מקדשין ע פ הראיה, וחל בגלויות ספק יו ט ראשון של סוכות - בשבת .
מה הדין בשתי דפנות ושלישית טפח לענין שבת ?
מי אמרינן כיון דס ס מספק חייב לשבת בסוכה, ויוצאים ידי חובה בסוכה זו - הוי דופן בתורת ודאי לענין שבת,  והוי רה י ודאי .
או ד רק תורת ספק דופן עליה, ויש בה חומרי רה ר וחומרי רה י ?

כתבתי חידו ת על רש י ריש סוכה, ואני קורא ומרגיש שמשהו חסר בזה, לא מבואר מספיק, ניסיתי לחשוב מה, ולא הצלחתי לעלות על הנקודה, אשמח אם הת ח דפה יוכלו לסייע בעדי. מצו ב כקובץ וורד.
חמתה מרובה מצילתה.docx

מתני',

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר

 ובגמ',

תנן התם מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי דתני תקנתא סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא ואיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא מיהו סוכה...

מנין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת מיחייב איניש לאקבולי כו'. 
פירש המהרש א, דראיית רבי יצחק היא דממה שבחודש ושבת יש חיוב להקביל פני רבו, כ ש שיש חיוב להקביל פני רבו ברגל. ולכא' קשה, דלמה לא אמר רבי יצחק שיש חיוב להקביל פני רבו בכל חודש...

רבי עקיבא אומר, מישאל ואלצפן היו, שהיו עוסקין בנדב ואביהוא.
רבי יצחק אומר, אם נושאי ארונו של יוסף היו - כבר היו יכולין ליטהר, אם מישאל ואלצפן היו - יכולין היו ליטהר.

תימה, הא בא' ניסן נאמרה פרשת 'קח את הלויים', ושם נאמר 'הזה עליהם מי חטאת', מפני טמאי מתים שבהם.
ובשני אכן נשרפה פרה, ובשלישי ושביעי...

בגמ' סוכה מח: מובא ויכוח בין ב' מינים, שמחה וששון
פעם ראיתי בזה ביאור מהגר א, כמדומני שכתבו הגר א חבר, אודה למי שיוכל להעלותו או להודיעני היכן זה נמצא.

רש י סוכה לה:
הרי יש בה היתר אכילה, לכהן, וישראל נמי נפיק בה אם לקחה מכהן, הואיל ויכול להאכילה לבן בתו כהן, אבל פדיון אין לה להיות ניתרת לאכילת ישראל, והאומר כן רשע הוא.
ביקורת די חמורה על הטועה בדבר זה, האם יש למשהו השערה למה רש י יצא בכזו חריפות?

דף ו:
בגמ' דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד וליגזר נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד אי נמי משום רובו שאינו מקפיד היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה.

ידועין דברי האחיעזר (ח...

שלום וברכה.

התקשיתי קצת בהבנת סימן ד' בקהלות יעקב

עד לשאלה של רע'''א.

למי שיש ומצוי אוצר החכמה, אשמח שיבאר לי את השאלות והתשובות בשפה עברית של היום.

תודה רבה ותזכו למצוות.

מצו''ב
מפה ( לא כולל הפסקה וי''ל)

עד לעמוד הבא (אלא שהגרעק''א)

האם יש למישהו את הספר או מידע היכן משיגים אותו
תודה רבה

ידוע שיש אומרים שחובה לשתות כוס יין בכל יום מימות חוה מ לקיים מצות שמחה.

והנה בגמ' איתא:
שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה וכו'.
ויש לגמ' צד לומר ש'ברכה' הכוונה 'זמן' - ברכת שהחיינו. ומקשינן:
מכל מקום כוס בעינן, לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב...

ראיתי בחוט השני ספק בגגונא שיש להאב מקום אחד בסוכה ויש לו ב' בנים אחד שהגיע לחינוך דמצות החינוך על האב, ובנו אחר בן י ג מי קודם דהא מצד אחד מצות הקטן הוא על האב, אך מצד קיום מצות הגדול הוא דאורייתא והא אית ליה לאב ערבות, אף ערבות אינו חיוב כ כ כמו חינוך, ודעתו שם דמ מ קיום המצוה דהבן הגדול הוא...

בס ד

היום ח' טבת יום תענית על תרגום התורה ליוונית - ארשום הנ ל

רש י מפרש שמרים בת בלגה שאמרה לוקוס לוקוס כוונתה זאב אך יש להוסיף שביוונית לוקוס זה גם צבע לבן
(נגזרות מילה זו נמצאים ב לווקן אדם מלובן \ לקטוז - סוכר החלב \ לוקמיה (רח ל) - התרבות התאים הלבנים בדם וכו')

וצ ל שזהו גם כוונתה שהרי...

דף כח: במתני': ירדו גשמים.. משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו:
ובגמ' דף כט. : איבעיא להו מי שפך למי, ת''ש דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך.

בעניותי כי רבה היא לא זכיתי להבין השקו ט דגמ' זו. הרי כל הענין של 'שפך לו קיתון על פניו' הוא רק משל,...

מן הבאר 15 ראש השנה תשפב (1).pdf

מה הכוונה מרובות, במספר או בנפח. למשל אם יש ענבים קטנים כשומשום אבל מנינם מרובה יותר מן העלים, גם זה יהיה פסול? 
(קצת דומה לזה שאלתי רבים מה הכוונה יצא רובו הרי הוא כילוד או לגבי סוכה שצריך ראשו ורובו האם הכוונה רוב אורך שמודדים מהראש לרגלים או שהכוונה רוב נפח, רוב הנשאלים אמרו שהכוונה רוב אורך,...

תוספות במסכת בבא קמא צ ו ע א כותב ר י מצא בתשובת הגאונים ששני עלים העליונים (שתי תיומות) שמחוברים ביניהם זה הנקרא תיומת (ככה מסביר הב י סי' תרמ ה) והקשו בתוס'   ולדבריהם לא ימצא לנו לולב כשר כי בטורח נמצאין אותן שיש להם תיומת כזה אפי' אחד בה' מאות ועל כן תירצו בתוס' ויש לומר שאף לדבריהם אין פסול...

ת ר ( ויקרא כג, מ ) פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג ואימא פלפלין כדתניא היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר ( ויקרא יט, כג ) ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל מה ת ל עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין א י חסרה כלום שנאמר ( דברים ח, ט...

ברש''י מבואר שהוא מדרבנן משום שדומה לתיקון כלי אמנם המרדכי בסימן תשמ''ו כתב שהוא אסור מדאורייתא והוי מכה בפטיש והיינו שנחלקו האם תיקון שנוגע למצוה נחשב תיקון

והנה שאלה זו יכולה להשאל גם לענין מי שמל בשבת מילה שלא בזמנה דלרש''י יהא אסור מדרבנן משום שדומה לתיקון כלי ולהמרדכי חייב מן התורה 

אך יש...

דעת השו ע הרב דסוכה העשויה לשם צל ולשם צניעות פסולה
ולפ ז איך מצינו ידינו ורגלינו בסוכות הרי כל אחד שם את הסכך גם לשם צניעות
הרי ברחוב אף אחד לא מוכן לישון

נו:

רש״י ד״ה דל בדל כו׳ דל הסר כמו דל רגלים (ר ה דף ז:) וכדגרסינן בריש מסכת (דף ב.) דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה דל דפנות ליכא צל סוכה דל מעשר בהמה (ר ה דף ז:)

צ״ע, חדא, מדוע התחיל להביא מקור מראש השנה ולא מריש המסכת. ועוד, מדוע הפסיק בין המקור מראש השנה למקור מראש השנה עם המקור ממסכת סוכות.

מבואר בגמ' שאין לומר כן כמו מודים מודים דמיחזי כשתי רשויות, ולכאו' צ ע על הפיוט שנוהגים לומר בסליחות אנו לי - ה ועינינו לי - ה .

בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש. שלש לפתיחת שערים.
ובגמרא לקמן בסמוך (נ''ד א') א ר זירא לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת. וברש''י שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת - שאינה למצוה כתקיעות של קרבן דכתיבי בקרא ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם אבל הנך לסימנא נינהו שישמעו ויבאו למעמדם ולדוכנם ולא דחו שבת...