מחפש קובץ טקסט של תפילה לכלה

אגב, מה מקור תפילה זו?

בסוף 'מודים דרבנן'.
יש סידורים שכתוב 'על שאנו מודים לך'
יש סידורים שכתוב 'על שאנחנו מודים'

אחד העורכים של סידור תפילת כל פה העיד שהטעות התחיל בסידורם שכתבו 'על שאנחנו', והנוסח הנכון הוא 'על שאנו'.

יש למישהו עוד ידיעה בנושא?

 

ירחמיאל בן סלאווע
שניידר מבני ברק
התמוטט בתחילת השבוע וכעת מאושפז בבית החולים תל השומר ומצבו עדיין מוגדר קשה

שאלני יהודי מתחזק המתגורר בישוב אשר אין בו מניין, וכדי להגיע למניין לוקח לו הדבר זמן. האפשרויות שלו הם כדלהלן:
1. להתפלל בביתו ללא מנין ותוך הפסד קריאת התורה, אך בישוב הדעת ובמתינות ללא דילוגים.
2. להקפיד על מניין, אך התפילה תהא בפיזור הדעת, במרוצה (לחץ של זמן וכדו'), ועם דילוגים שאולי יושלמו בהמשך...

מה עניין תחיית המתים לתפילת שמו ע?
אם זה בגלל שזה מופת ולכך זה גבורה צ ע דלכאורה אנו מאמינים שיהיו נסים נוראים באחרית הימים ולמה זה גבורה יותר מהם.
זאת ועוד שמן הדין שבאים לשבח על גבורה ראוי לשבח על גבורה שראינו או שמענו ולא משהו שעתיד להיות.
עוד קשה מה עניין הנאמנות דייקא לתחיית המתים (ומקיים...

הנה מצוות תפילה בציבור היא להתחיל מתפילת שמו ע בשווה עם הציבור. ופעמים רבות שלא מספיקים להתחיל בשווה עם הציבור (ובפרט במעריב) וכתב ע ז בשלמת חיים (סי' רי ח( שמספיק שהתחיל ברכות ק ש עם הציבור, ונחשב כמאריך בתפילתו ואין בכך חסרון בתפילה בציבור.
ולפ ז ראוי לדקדק להתחיל ברכות ק ש של מעריב בשווה לציבור...

כמה זמן צריך לחכות למנין?

הדבר ידוע שיש חובה להתפלל במנין האם יש לכך מקורות. 

כיצד כל עם ישראל לכל דורותיו אומרים שלש פעמים ביום בשמונה עשרה- כי בך בטחנו (ולנוסח עדות המזרח מוסיפים עוד- ועל חסדך הגדול באמת נשעננו). ומי שלא מרגיש כך באמת, לכאורה הוא דובר שקרים, ולא יכון לנגד עיני ה'. האם יש חיוב לכניס בטחוננו בה' בשעה שאומרים כך, או שמא יש פירוש אחר לפשט הפשוט של המילים?

האם יש למישהו הסבר בנוסח הסליחות עזרא הסופר אמר לפניך אלקי בשתי ונכלמתי להרים אלקי   פני אליך. מה פשר הכפילות?

רבנו הגר ח בשער ג' פרק י א אחר שביאר ענין יחודא עילאה שבאמירת שמע ישראל מבאר ש ברוך שם הוא יחודא תתאה והיינו הבחינה שמצידנו שיש מקום פנוי לבריאה והוא יתברך מולך עלינו בבחינת סובב כל עלמין. מבאר עפ ז את דברי הגמ' בטעם אמירת בשכמל ו בלחש וז ל:
הגהה: ובזה יובן מאמרם ז''ל ( פסחים נ''א א ') בענין השבח...

יש שני טעמים שונים שתקנו לומר ברכת מעיןשבע בלילישבתות:
לדעת הבבלי  (שבת דף כ ד:) תקנוהו משום המאחרים לבא לבית הכנסת בליל שבת, כדי שלא יצטרכו לחזור לבד בלילה, (ובימי חול היו מתפללים בביתם ולא בביהכ נ), ולדעת הירושלמי (ברכות פ ח ה א (יא)) תקנו ברכה זו להיות תחליף ל קידוש  עבור אנשים שאין להם  יין ....

תמהתי כאשר ראיתי בתפילת הכה ג שייסד הפייט, שנה שתוליכנו קוממיות לארצנו , שנה שתעלנו שמחים לארצנו .

אתמהה?  כה ג יוצא מעבודתו בקודש הקדשים בארץ ישראל ומבקש שתהיה השנה הקרובה שנה שיעלו לארץ ישראל?

נ.ב. עוד הערת אגב בקטע של ומרוב עוונינו יש בניין לפי הא-ב בכפולות. ובאות ו כתב לא וידוי ולא פר חטאת ,...

א. שפתיו של ראובן נעות בתפילת העמידה, ולפתע מגיע שמעון ומתיישב לפניו. האם על ראובן למהר תפילתו בכדי למעט את זמן האיסור של שמעון, או שמא נאמר הלעיטהו לרשע וכו'? 

ב. אם תמצי לומר שבשאלה א. אינו צריך למהר,  מה הדין אם ראובן התחיל להתפלל מאוחר יותר מכלל המניין, ובשל כך שמעון גמר את תפילתו לפניו...

אך למען הגילוי הנאות, אני דווקא מאומרי אתה כוננת .

והפר ציווי כפתי בהשאת זוחל. ועונש בזיעת אף לטרוף חוקו. ואיוולת בצירים. וערום עפר לחמו.

מדוע לא הזכיר ערום אצל החטא, שבא ע י ערמתו של הנחש, כמפורש בתורה, והנחש היה ערום וגו'. והיה צריך לכאורה להזכיר זוחל אצל העונש דווקא.

1. יהודי חולם בתפילה (היינו אינו יודע איזה ברכה הש ץ אמר), ומספר שניות לאחר סיום ברכה מפי הש ץ, שם לב לכך שפספס אמן.
כמה זמן לאחר סיום הברכה ע י הש ץ, עדיין יוכל עדיין לענות (אם בכלל)?

2.  יהודי לא חולם בתפילה, ויודע באיזה ברכה מדובר, אך מחמת עניין כל שהוא (שאינו דיבור) התעכב בעניית האמן מספר...

בתפילת אבינו מלכנו אנחנו מבקשים כ כ הרבה בקשות חלקן כלליות (כדוג' שמע קולנו וכדו) חלקן פרטיות יותר (כדוג', מלא אסמינו שבע וכד') חלקן רוחניות וחלקן על גשמיות אך ישנם שני נושאים עיקריים ביהדות שנעלמו מכל מ ד הבקשות, עניין התורה שבמשך כל תפילה אנחנו מבקשים עליה לרוב פתח ליבי בתורתך תן חלקנו בתורתך...

אנו אומרים בתפילת ראש השנה
ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו וכו'
וצ ע שאברהם כבש רחמיו לעשות רצונו כלומר שלא השתמש ברחמיו ואנו מבקשים מהקב ה ההיפך שיכבשו רחמיו כעסו כלומר שישתמש ברחמיו?

בעשרת ימי תשובה משנים בסוף ברכת השיבה שופטנו מ'מלך אוהב צדקה ומשפט' ל- 'המלך המשפט'.
מהו הפירוש המילולי הפשוט של 'המלך המשפט'?

האם צריך לעמוד כשמברכים את ברכות הנותן לשכוי בינה\שלא עשני גוי וכו'?

אני שואל, כי היום ראיתי אברך משי יקר שביקרים מברך אותם בישיבה, לאחר מכן אזרתי אומץ נגשתי אליו ושאלתי אותו מדוע הוא עושה כן, כי מאז היותי פעוט זכורני שכולם מברכים אותם בעמידה, והוא ענה לי שהוא מכוון יותר טוב בישיבה.

וא כ אכן מה...

קשה לכוון בתפילה מה אפשר לעשות?