כידוע, תפילת 'והוא רחום' לשני וחמישי נכתבה על ידי שלושה זקנים, כשכל אחד מהם פתח וסיים ב'חנון ורחום'.
מה מקור החלוקה הפנימית לקטעים ומה משמעותה?

שאלה:
א.למה אומרים בתפילה אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, ולא אלקי אברהם יצחק ויעקב?
ב. כשאומרים אלקינו ואלקי אבותנו - מי הם אבותנו? ואם זה האבות למה מפרטים שוב אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, ואם זה על כל אבותנו הרי זה כולל גם את אברהם יצחק ויעקב, ושוב צ ב למה מפרטים אח כ?
 

א. מה הביאור הפשוט לבשכמל''ו?

ב. במודים דרבנן ''על שאנחנו מודים לך'' איך זה קשור?

הב ח כותב בסימן קלג' ואומר עלינו לשבח - הטעם הוא לתקוע בלבבינו קודם שנפטרים לבתיהם יחוד מלכות שמיים ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון... כי אז גם יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים עובדי ע ז וגילוליהם .. לא נפנה לבבינו אל האלילים ולא יעלה במחשבה ח ו שום הרהור...

זו הערה ידועה, אלא שעדיין לא מצאתי משהו מדבר ע ז ברור בטוב טעם.
הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך , לכאו' טוב זהו חסד ושייך ע ז לשון חסדיך כמ ש אך טוב וחסד ירדפוני ורחמיך שייך להמרחם, ומהו ביאור הנוסח ההפוך פה?
אשמח לקרוא ביאורים, או הפניות בנושא.

בנוסח אב הרחמים הקצר, שאומרים אותו לאחר הוצאת הס''ת מהארון קודש, כתוב ''ויציל נפשותינו מן השעות הרעות''.
ואשמח לדעת: א. מה היא המשמעות של מילים אלו? ב. איך המשמעות קשורה לזמן אמירתם (הוצאת הס''ת)? 

בברכת ההודאה המטבע
הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך
ויש להתבונן.
א: שינוי הלשון לכאו' היה יותר נכון לומר
'הטוב כל לא כלו חסדך' כי טוב זה חסד כידוע (ואף אם לא לכה פ שרחמים יהיה אם רחמים כדלהלן) ו'המרחם כי לא תמו רחמיך'
ב: מה ההבדל בין הלשון כלו ל תמו ולמה על רחמים נאמר כלו ועל חסד...

מה הפשט הפשוט במילים שאומרים בנוסח ספרד לפני 'ברוך שאמר':
הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל:

(אנא לא להכנס לפירוש של יחוד קוב ה ושכינתיה', שזה...

ממתי ולמה הפסיקו כמעט לגמרי, הרי כך היה בעבר הדרך הרגילה בתפילה?

אני מרגיש שזה מיותר להביא ציטוטים מפורשים מהתנ ך ועוד שהתפללו בפריסת כפיהם השמימה . 
 

איתא בשו ע סוסי' צא: הגה. ובעת זעם יש לחבק הידים בשעת התפילה כעבדא קמיה מאריה, ובעת שלום יש להתקשט בבגדים נאים להתפלל (טור).
והמקור מהגמ' פ ק דשבת.
אני שואל: האם ידוע לכם על מישהו שמקפיד בהלכה זו?
וכיצד מגדירים מתי הוא עת זעם ועת שלום? טוב, כולם יודו שבזמן השואה זה היה עת זעם. ומה הדין בזמן שטילים...

מדוע בברכת המינים יש הדגשה מיוחדת על המהירות? 

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

(הנוסח הועתק...

לאחרונה נתקלתי בספר תהלים בכמה פסוקים שחוזרים על עצמם בדיוק מופלא כמעט מילה במילה, ולפעמים אפילו פרקים שלמים כמעט באותו הלשון, הנה כמה דוגמאות ששמתי לב.

אשמח לדעת אם יש מהמפרשים שעמדו בזה.

בפרק י ד:
א) לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין...

במזמור השמים מספרים יש ג' פסוקים החלוקים כל אחד לשנים.
תורת ה' תמימה משיבת נפש.
עדות ה' נאמנה מחכימת פתי:
פקודי ה' ישרים משמחי לב.
מצות ה' ברה מאירת עינים:
יראת ה' טהורה עומדת לעד.
משפטי ה' אמת צדקו יחדיו:
וראיתי פעם שהם מכוונים נגד ששה סדרי משנה זמ ן קט ן.
אבקש מהיודע כל פסוק נגד איזה סדר מדבר...

מחפש עצות לכותרת.

תודה רבה מראש

לאחרונה שמתי לב שכנראה הסיבה שקשה לי לכוין בריכוז מלא בפסוק ראשון דקריאת שמע היא (גם) מחמת שאינני קולט את מהות הענין.

הרי הכיוון הפשוט והעמוק הוא - שמע ותפנים שה' אלהינו הוא אחד יחיד ומיוחד, וגם תרצה לייחדו כי הוא האמת היחידה וכל כולך וקיומך אינם אלא מכוחו ורצונו.
ומחשבה כזו ממילא אמורה לייצר...

מה מקור וטעם חלוקת הקטעים ב'והוא רחום'? האם יש לזה משמעות?

מתי ולמה נישק הקבה את שתי ידיו של אברהם ? וואילו אירועים השאירו חותם בולט על הסידור ?

ויְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְ אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ ….. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אַל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

האירוע בתורה המוקדם ביותר הקושר...

בפרשת והיה אם שמוע (פרשה שניה של קריאת שמע) כתוב:וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי...וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ......

בברכות השחר:    כידוע חלק מהם מאוד משמעותיים לכל אחד, ומשום כך גם נאמרים בכוונה יתרה: פוקח עיוורים ועוד,
חלקם זוכים להדגשה וכוונה יתירה לאחר תקלה חלילה, זוקף כפופים  - למי שחלילה סבל מכאבי גב שמנעו ממנו ללכת זקוף ,ויותר  מכך על פעילות יומיומית של  הליכה לשירותים, שרק מי שנתקל בקשיים , עמד על...

נושא חדש.
שמעתי רבים האומרים, שפירוש המילה 'ברוך' שבכל ברכה היא: מקור הברכות אתה ה'. כלומר, ש'ברוך' על פי הדקדוק הוא 'שם התואר'. אלא שמלבד 'ספר החינוך' לא ראיתי מי שיפרש כן, אדרבה כל המקורות המובאים בקונטרס 'עבודת התפלה' מצביעים על כך, שברוך פירושו שבח. דהיינו, משובח אתה ה' שבראת פרי עץ זה , וכן על...

ראיתי בעלון של שיעורי הרב נחום נבנצאל
שלומר נו באמצע תפלתו אי ז הפסק, אולם באמירת אוי יש לעי' כיון דיש כזה פסוק בבלק
אוי מי יחיה משמו אל וא כ הוי הפסק.
והביא שמרן החו ב כבר עורר בזה
האם יש הסבר בזה ומאי אכפת לי שיש כזה פסוק אם הוא אומר את ז של ש פסוק אלא בתורת גניחה?

יל ע מדוע ברכת אשר יצר מדברת על שבחו ית' בכללות, ואין בה הודאה אישית על פעילותו הבריאה של גופנו – לעומת ברכת אלקי נשמה שבאה מיד אחריה, ובה כל אדם מודה באופן אישי – על הנשמה 'שנתת בי ', 'כל זמן שהנשמה בקרבי '?
ואולי בדרך כלל השבח הוא כללי, כמו שרואים בברכות אחרות שרובן הגדול אין בהן הזכרה אישית,...

שלוש,,שלוש,,,שלוש,,

שלושה מחברים  !      שלוש תפילות  !        שלושה  סיפורים  !

ובנוסף חידה  : מה זה  : כי,  כי,  לא,  לא,  לא,  ?

 הערה -האשכול עולה - כתוספת -  המשך וסיכום הנושא שהועלה עי   הכהן - והודות לו  !

תשובה חלק -א

בספר המנהיג מופיע סיפור עם מוטיבים מהסיפור של  נתנה תוקף,,,, וגם...