אחותי שאל אותי מה שירת הפרפר בפרק שירה?... ואשתומם כשעה חדא ועניתי 'איני יודע'...
התחלתי להתבונן מה אכן שירת הפרפר?.. ולא עוד הרי נמנו בפרק שירה רק כמה עשרות שירת הבריאום ומה באמת שירת שאר?

כגון:
קדושה
קריאת התורה (לא בשבת כמובן)
 

בסידור אוצר התפלות בפירוש עיון תפלה וענף יוסף מפרשים מה שאומרים בברכת המינים וכל הרשעה כרגע תאבד דהיינו על פי הגמ' בברכות (דף י.) שאמרה ברוריה לר מ עה פ יתמו חטאים, מי כתיב חוטאים, חטאים כתיב, ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם, אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו...

והאם יש בעיה שכל אומרי הקדיש יאמרו יחד את הברכו?

בעבר היתה כזו בקול הלשון, תפלה מלאת טעם בשירה ובבכיות, אך כבר זמן רב שאיני מוצא אותה שם.
אשמח אם למישהו ישנה הקלטה כזו , ויוכל להעלותה לכאן.
ייש כ גדול.

יש לי תפילה זו בתהילים ללא מקור, אשמח למקור תודה רבה.

מצ ב קובץ ברכת אשר יצר אשר כתבתי בשבילי, ואגב כך אמרתי אולי מישהו נוסף יהיה מעוניין.
מכיוון שאני לא מבין גדול בניקוד אז נעזרתי בתוכנת ניקוד, ולכן יתכנו טעויות. אשר יצר.docx

כתב החיד א בספרו קשר גודל סי' י ב אות ט', שתפילות כל נוסח עולה בדרך אחד, ותפילת נוסח הספרדים עולה דרך כל י ב השערים. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעולה בכל השערים.

שמעתי שאנשים אומרים את ה טוב הראשון בחול ם, ואת ה טוב השני בשורו ק, האם זה נכון, או שזה סתם טעות, ובאמת צריך לומר את שניהם באותו ניקוד טוב - כשהוא ו בחול ם .

מרן  הגר י זילברשטיין  שליט א בדרשת 'שבת הגדול' בביהכ נ המרכזי דרמת אלחנן, הביא בתוך הדברים בשם גיסו מרן שר התורה  הגר ח קניבסקי  זצוק ל שהורה לגבי נוסח תפילת שמונה עשרה, במודים, שאומרים כך:

מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו לעולם ועד, צור חיינו, מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה...

מבואר בפוסקים שלעולם לא אומרים קדיש אלא כשאמרו פסוקים לפניו (רמ א סי' נד ומ ב שם), וא כ יש לתמוה היאך אומרים קדיש אחרי ברכות ק ש של ערבית, הרי אין פסוקים לפניהם, ובאמת בראשונים הרוקח והכל בו מבואר שהקדיש נאמר לאחר פסוקי יראו עיננו שנהגו לומר, אבל למנהג א י שאין אומרים שם פסוקים, היאך אפשר לומר...

איתא במסכת סופרים פרק יט שאחר ברכת הלבנה אומר ג' פעמים סימן טוב תהוי לכל ישראל.
ובשו ע סימן תכו: סימן טוב תהיה לכל ישראל .
והפירוש הפשוט הוא ע פ מה שאומרים בברכה שהם עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה.
וזהו שאנו אומרים עתה, שיבוא לנו הסימן שנרמז במילוי הלבנה, היינו שניגאל ע י שתתחדש...

הערב בירכנו והתברכנו ב'שלום עליכם' וב'עליכם שלום'

האם מי שמשיב 'עליכם ה שלום' צודק, או שזה בעייתי?

אנו אומרים בסוף ברכת אבות 'מלך עוזר ומושיע ומגן'. וידוע הביאור ד'עוזר' היינו בשעת הצרה עצמה, ו'מושיע' היינו שמוציא מן הצרה, ו'מגן' היינו קודם הצרה שלא תבוא.
ונתקשיתי שלכאורה סדר הדברים היה צריך להיות: 'מגן ועוזר ומושיע', לפי סדרן של דברים במציאות.
וחשבתי לבאר, שאנו מודים לפי סדר גודל הטבת השי ת, כי...

ידועים דברי הביאור הלכה בתחילת חלק א'

* שיהא הוא מעורר השחר - נכון מאד ליזהר לומר קודם כל ג' תפלות הודאת היה ר המבואר בירושלמי פ' תפלת השחר דהיינו בשחרית מודה אני לפניך ד' או א שהוצאתני מאפלה לאורה. ובמנחה מודה אני וכו' שכשם שזיכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב. בערבית יה ר כו' כשם...

הלכה פסוקה שבתוך ל' יום מי שמסופק אם אמר מוריד הטל או ותן ברכה צריך לחזור משום דמסתמא לא אמר,
ויש כאן לדון בספק נכבד ושכיח שלא מצאתי מי שדן בזה.
מה הדין באדם שהוא משוכנע שאמר כדין, ולדוגמא, שבכל הפעמים הקודמות שהתחיל לומר מוריד הגשם היד הוא תפס את עצמו .ועוד דוגמאות כיו ב, ועכשיו בתפילה זו אינו...

האם מותר לכהן לישא כפיים כנגד הראש כמו בבית המקדש או שרק נגד הכתפיים?

היכין במשנה הראשונה בש ס

מאימתי קורין – מלת קרא יש לו ד' הוראת. א) קריאת שם. כמו ולחושך קרא לילה. ב) קריאה להרחוק שיבא אליו. כמו ויקרא לבנו ליוסף. ב' הוראות אלו אינן שייכות כלל בק ש. ג) קריאה בספר. כמו וקרא בו כל ימי חייו. גם זו ההוראה אי אפשר שתהיה במלת קורין. דהרי מותר לקרותה בע פ (כא ח סי' מ...

בנוסח תפילת מוסף של ראש חודש נאמר ושעירי עיזים נעשה ברצון , והתמיהה רבה מדוע אנו אומרים שעירי בלשון רבים והרי היה רק שעיר אחד ככתוב ושעיר עיזים אחד לחטאת לה' ?
שאלה זו שמעתי לפני זמן מה ולא מצאתי לה מזור ותשובה. 

מנהג העולם וכן מנוקד בכמעט כל הסידורים לומר במעריב בברכת אהבת עולם על כן וכו' בשכבנו הב' השניה בלא דגש 
שמעתי עדות מהימנה שהגאון ר' יעקב אדלשטיין זצ ל אמר שמרן החזו א תקנו בבחרותו דאין לומר אלא בשכבנו עם דגש
וצ ע על מה סמכו העולם
בסדור תפלה ברורה תקנוהו בגלל העדות הנ ל

אודה למקור

זו הערה ידועה, אלא שעדיין לא מצאתי משהו מדבר ע ז ברור בטוב טעם.
הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך , לכאו' טוב זהו חסד ושייך ע ז לשון חסדיך כמ ש אך טוב וחסד ירדפוני ורחמיך שייך להמרחם, ומהו ביאור הנוסח ההפוך פה?
אשמח לקרוא ביאורים, או הפניות בנושא.