מגילה ו. מבואר ששבט זבולון התרעם על כך שהוא קיבל נחלה בא י המורכבת מהרים וגבעות, ימים ונהרות, במקום שדות ופרדסים כשאר השבטים, וענה להם הקב ה שפרנסתם תבוא ע י מכירת חילזון שצובעים בו תכלת (ועוד דברים, עיי ש) ומוכרים אותו ביוקר.
שאל אותו זבולון מי מודיעיני ענה לו הקב ה, סימן זה יהיה בידך כל הנוטל ממך...

בגמ' מגילה כ ח ב' איתא, שהנכנס לביה כ לקרוא לחבירו, אי צורבא מרבנן הוא לימא שמעתתא, ואי תנא הוא ליתני מתניתין, ואי קרא הוא ליקרי פסוקא, ואם לאו לימא ליה לינוקא פסוק לי פסוקך, אי נמי נישהי פורתא וניקום. ולכאורה קשיא, שהרי ההלכה הזו ודאי נאמרה למי שיודע את ההלכה הזו, ואם יודע הלכה זו, מהו זה דאיתא...