בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ראש חודש כיצד קורין אותה 

אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי

בקצרה עולא שואל את רבא איך קוראים פרשת ר ח 
ורבא אומר לו לא שמעתי

היתכן??

קראו בתורה מקסימום לפני 29 יום

אני יודע שזה שאלה בהרבה מחלוקות במנהגים היומיומיים
אבל כאן זה משום מה קשה לי יותר

מסופר בגמרא במגילה בדף ז עמוז ב

 רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. 

מה בא ללמדנו סיפור זה?

אשמח לתשובות מקורות

מגילה דף טו,א: ויגידו למרדכי את דברי אסתר, ואילו איהו לא אזל לגביה - מכאן שאין משיבין על הקלקלה .

ובח א למהרש א: מכאן שאין משיבין על הקלקלה כו'. מדכתיב מעיקרא ותאמר אסתר להתך וגו' וכתיב בתר הכי ויגידו למרדכי וגו' משמע דאחרים הגידו לו ופרש י לפיכך לא השיב התך ואסתר שלחה על ידי אחרים עכ ל וצריך לומר...

מיהו יהודי ?
          מרדכי ה ימיני - שבא משבט בנימין. נקרא יהודי
    כיון שכפר בע ז כמו בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה
שבדברי-הימים   נקראת יְהֻודִיָּה
כיון שרחצה והטהרה מגילולי בית אביה
                שנאמר ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור  
                                       ומזה לומדים ש......

שאל אותי ילד בכיתה ז' בחיידר שאלה יפה.
אשמח לתשובה מהתלמידי החכמים דכאן
כתוב בגמ' 'ותקרא אסתר להתך' רב אמר: התך זה דניאל - ולמה נקרא התך כי שחתכוהו מגדלותו ושמואל אמר שכל דברי המלכות נחתכין על פיו.
והוא שאל - לפי שמואל, למה היא שלחה שר חשוב, היא לא יכולה לשלוח למרדכי על ידי אחד המשרתים ?

מגילה דף יא עמוד א
תנו רבנן: שלשה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב וכו'

והרי לא מלך על יהודה?
ומ''ש מסנחריב שלא הוזכר משום שלא כבש את ירושלים כדאי' התם?

אשכול זה מיועד עבור הערות והארות קצרות על סדר המסכת {לא לנושאים שצריך להקדיש אשכול נפרד}

נא להכניס את ההערות שלכם ולהגיב לחברים היקרים!

 

מובא בגמרא בדף כח'
שרפרם הספיד את כלתו, ואמר או בזכותי, או בזכותה,
ואומנם המהרש א משנה את הגירסה כאן,
אבל שאר המפרשים, וכן הרמב ן נוקט מזה הלכה למעשה,
שאלתי היא:
האם יש למישהו מידע מי היא הייתה שזכתה לכבוד זה?

אשמח להסבר לשוני במגילה.
חרבונ א חרבונ ה

תוספות :

במנחה קורין בעריות - לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן.

יש לי להבין, מה הפירוש שלא יכשלו בהן, האם החשש הוא מראייה אסורה או שיש חשש למעשה עברה? 

מבואר בגמ' שיש מח' תנאים אם ירושלים נתחלקה לשבטים או לא.
והנה לענין ירושלים עצמה מבואר היטב המחלוקת, וכדאי' בהמשך הגמ' אם אפשר להשכיר בתים בירושלים.

אבל לענין מקום המקדש עצמו מבואר שגם בזה נח', ויש מאן דאמר שזה שייך לבנימין, ויש רצועה שיצאה וכו', וצריך ביאור במה נחלקו, הרי ודאי שכאשר היה בית המקדש...

רש י (מגילה כו.) הביא מתוספתא וז ל, תוספתא: מעלין בקדש דכתיב ויקם משה את המשכן (שמות מ), בצלאל עשה, ומשה שהיה גדול ממנו הקימו, עכ ל. מבואר שיש מושג 'מעלין בקודש' לא מצד עצם הדבר, אלא מצד מי שעשאו.

ויש לתמוה, שהגמ' מגילה כז ע א מסתפקת, איבעיא להו מהו למכור ספר תורה ישן ליקח בו חדש, כיון דלא מעלי...

מענין שחז ל קבעו שקריאת המגילה מקרי 'והיה לה' לשם', כאילו המגילה היא קריאת שמו של הקב ה. והמעיין במהרש א יווכח שפירושו של הגמרא הוא קריאת המגילה בברכותיה, שע י שמברך על המגילה נעשה ממנה 'שם'.
ואולי מפני כן הוסיפו ברכה לאחריה שבמצוות אחרות אינו כן.

ויש לומר עוד, דמובא בשם הרשב א שהטעם שלא הוזכר שמו...

שתי הלשונות מופיעות בדף שלנו.

מה הנכונה ?
לענ ד עניין לשון זכר 
 עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא | עִנְיַן רָע
גַּם-זֶה הֶבֶל וְ עִנְיַן רָע הֽוּא
וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּ עִנְיַן רָע
 

תשעה אנשים שרוצים להתפלל וביקשו מאחד שישלים להם וינהגו כמו שכתב המשנ ב (סט, ח) שאם יש ששה שלא התפללו, יתפללו לחש תחילה.
אבל כאן לכאורה התברר שכל התשעה התפללו יחיד מפני שהמשלים יצא מיד בתחילת שמונה עשרה. ובזה הדין שיחידים שהתפללו יחיד, אינם יכולים לעלות אחד מהם לחזרת הש ץ, כך כתב המשנ ב למעשה ע פ...

משמרת יום 34.pdf

א. המהרש א טז: כ' בשם התרגום שעשרת בני המן נתלו באופן שויזתא הקטן למעלה ופרמשתא למטה ('ונהפוך הוא'...), האם ידוע מקורו ?

ב. 'למה נמנו שנותיו של ישמעאל' ופירש י למה למנות שנות הרשעים, ותי' הגמ' כדי שנדע גילו של יעקב בשעת הברכות, וצ ב סו ס למה למנות שנות הרשעים ולמה לא כתוב בתורה להדיא גילו של יעקב...

תנא מה שאין כן בתורה מנהני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי ואמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקב״ה בעמידה.
צ''ע אם כן גם העולה לתורה יהיה חייב לעמוד ממקרא זה, דהא אף משה עמד יחד עם הקב''ה

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א
רב ושמואל; חד אמר: מלך פיקח היה, וחד אמר: מלך טיפש היה. מאן דאמר מלך פיקח היה - שפיר עבד דקריב רחיקא ברישא, דבני מאתיה כל אימת דבעי מפייס להו. ומאן דאמר טפש היה - דאיבעי ליה לקרובי בני מאתיה ברישא, דאי מרדו ביה הנך - הני הוו קיימי בהדיה. 

איך ייתכן שרב ושמואל...

ב:

רש״י ד״ה כדכתיב להיות עושים  - מסקנא דקושיא היא ולא תירוצא הוא

לכאורה כפל לשון הוא וצ״ע 

1] בגמ' מגילה טו: - תָּנוּ רַבָּנַן: מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּימְּנָה אֶת הָמָן? רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר...רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר...רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר... רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר... רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: ... רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: אַסְבִּיר לוֹ פָּנִים כְּדֵי...

שהאכילה מאכל יהודי .
בבן יהוידע תמה, למה האכיל אותה מאכל יהודי, והלא לא ידעו שהיא יהודיה, שהרי אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה.
וכך כתב:

image.png
 

הגמרא במגילה בדף יב עמוד א כותבת כך:

ובמלאות הימים האלה וגו' רב ושמואל חד אמר מלך פיקח היה וחד אמר מלך טיפש היה מאן דאמר מלך פיקח היה שפיר עבד דקריב רחיקא ברישא דבני מאתיה כל אימת דבעי מפייס להו ומאן דאמר טיפש היה דאיבעי ליה לקרובי בני מאתיה ברישא דאי מרדו ביה הנך הני הוו קיימי בהדיה

הגמרא...

אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: היינו דאמרי אינשי: תעלא בעידניה סגיד ליה. תעלא? מאי בצירותיה מאחווה? אלא, אי איתמר הכי איתמר: וישתחו ישראל על ראש המטה, אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: תעלא בעידניה סגיד ליה. 

וקשה מדוע הגמ' לא תירצה שיוסף היה בדרגא יותר נמוכה מפני שהיה משנה לפרע והיה לו...

כשם ש אבדתי מבית אבא

מילא ממרדכי נאבדה...שפיר.... אבל מבית אבא ...הכיצד ?

אָמַר רָבִינָא שְׁמַע מִינַּהּ הַאי מַאן דְּמִיבְּעִית אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְאִי קָאֵים בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבַּע גַּרְמִידֵי וְאִי לָא לֵימָא הָכִי עִיזָּא דְּבֵי טַבָּחֵי שַׁמִּינָא מִינַּאי...

תנו רבנן
רחב                   בשמה... זינתה
יעל                    בקולה
אביגיל              בזכירתה
מיכל בת שאול בראייתה    

בשביל מה הגמרא מביאה את יעל אביגיל ומיכל ?