בחגיגה ד' א' מבואר שאין צריך למעט טומטום מעולת ראיה כיון שהוא פטור מספיקא שמא אשה הוא (ומבואר בתוס' שם שאין יכול להביא על תנאי שאם פטור יהא נדבה משום שמבטל מסמיכה)

ומבואר שם עוג בסוגיא שחצי עבד וחצי בן חורין גם פטור וילפינן לה מדכתיב אל פני האדון אבל עבד גמור לא צריך למעט מפסוק שהרי בלאו הכי פטור...

חגיגה ב ע א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש י וזה צ ב איך יתכן לומר כזה דבר ? 

חגיגה דף ג' עמוד א'

ת''ר מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש שבת של מי היתה שבת של ר' אלעזר בן עזריה היתה ובמה היתה הגדה היום אמרו לו...

הגמ' בחגיגה דף ד' ע''ב אומרת ששמואל צירף איליו את משה רבינו בזמן ששאול העלה אותו ע''י המכשפה, מחשש שבעוה''ז יתבעו אותו, ולכן ביקש שמשה רבינו יעיד עליו שקיים את כל התורה,
ושואל תוס' (ד''ה דליכא)-איך מ''ר יכול להעיד, והרי לא היה בדורו של שמואל?, ומתרץ-שאין הכוונה עדות ממש אלא יסכים שמה ששמואל עשה הוא...

יש מקור כלשהוא שעיבורו ביוה''כ??? או שזה פרי דמיוני הקודח?

הגמ' בחגיגה ה: אומרת כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה .
ומבואר שם שעל זה הקב ה בוכה בכל יום - ודמוע תדמע ותרד עיני דמעה .

ותמהני הרי תלמוד בבלי נתחבר דוקא בבבל, והיו שם ישיבות מפוארות וענקיות כידוע.
ואילו בימי המלכים הרשעים היתה אולי תורה בשפע,אבל איזו תורה...
כי הם למדו רק...