והגמ' דנה בשיטת ר' ישמעאל אם דמעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח.

ואינני מבין פשט בהא דלא בעי' הפשט וניתוח, דאם היינו דמקרבינן להו בפרתייהו, הלא בזבחים פה. מבואר דהוי הקריבהו נא לפחתך.

. אנו יודעים הרבה על המשכן ועל כליו ,וגם על מקדש שלמה וכליו,

עשר מנורות,,עשר מכונות וכיורות, גם שולחנות עשרה (כך הרדק), שני כרובים נוספים , ארכו ורוחבו היו פי שניים מהמשכן, וגבהו פי שלושה, .
,מזבח העולה -שטחו הכולל הוגדל לעשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.

ומה לא הזכרנו את מזבח הזהב ! הידיעות...

לשון הגמ':
חגיגה כ ב ע א
והני מילי בכלי טהור, אבל בכלי טמא מיגו דסלקא טבילה לכוליה גופיה דמנא , סלקא להו נמי לכלים דאית ביה.
יש כאן איזה ביאור?
 
ואגב זה שמעתי פעם חידוש מעניין.
כהן גדול שמזין עליו ז' ימים, קודם יום הכיפורים משום ס' טומאת התהום,
והנה אם טהור הוא הרי נטמא מחמת המי חטאת...

ומאן תנא דחייש לאיבה - רבי יוסי היא, דתניא, אמר רבי יוסי: מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה - כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו, ושורף פרה אדומה לעצמו.

התינח אם היה מתיר משום שמפני חומרת הענין ודאי שמקפידים גם עמי ארצות על טהרת היין והשמן, כמו שמצינו בתרומה גדולה שוודאי...

חגיגה דף יט עמוד ב
אמר רב מרי: שמע מינה, חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו. וכו' דתניא חולין שנעשו על טהרת הקודש הרי הן כחולין, רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: הרי הן כתרומה.
ולהלכתא פסק הרמב ם (שאר אבות הטומאה יא, ט) חולין שנעשו על טהרת תרומה השלישי שבהן פסול כתרומה, ואם נגע בקדש אינו עושהו רביעי...

דף ט ו ע ב 
'אחר' ראה את המעשה בשמיים עם המלאך, וירד מן הדרך, ואמר ב' רשויות.
וכן בהמשך נראה כאי' אם היתה תשו' מתקבלת היה חוזר, רק שמע את הבת קול וע כ לא שב.
וב' מקרים אלו נראה האמין בהקב ה אך אמר שישנם ב' רשויות. ואף המלאך רשות.

אך  בירושלמי מסופר שראה לשונו של ת ח בפיו של כלב שותת דם. 
ואמר זו...

ולפ ז יובן מה שאדוננו דהע ה
אמר בפרק של היום - מזמור שיר ליום השבת...
להגיד בבוקר חסדך ו אמונתך  בלילות.

רש י בסוגית יצירת המלאכים...
אם מזיעת החיות/נהר דינור/דיבור ה'
מסביר את הפסוק חדשים לבקרים רבה  אמונתך
- רבה  תהלתך  עליהן

ומה היא תהילתך ?

למדנו במגילה יח. דרש ר' יהודה...
מאי דכתיב {תהילים...

והנה בגמ' בחגיגה מבואר דז' רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות ,  ומבואר דחמה ולבנה נמצאים ברקיע, ולא במכון ואמאי בתפילה אמרינן ולבנה ממכון שבתה.
וא ת דלשון מושאלת היא זו אמאי כתבו בלשון מושאלת מרקיע דלא בו היה הלבנה

אני מחפש גמרא שראיתי לאחרונה (כנראה בדף היומי)
האומרת שהאדם דואג לפרנסת יום המחר ואינו דואג על נשמתו שהפקיד אצל ה' בערב מה יהיה איתה מחר
אשמח אם תוכלו למצוא לי את הגמרא הנ ל
רוב תודות 

חגיגה ט. מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות. רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול להתקן - זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר וכו' צ ב אמאי לא אמרו נמי מי שהרג בן אדם, שאינו יכול לתקן - שאינו יכול להחיותו.

באותו מעשה שבאה מסכת חגיגה למי שלמד אותה כל ימיו וכו'

מה המקור? והאם יש מקבילות?
מה אמיתות המעשה? משל בעלמא?!

אשמח להחכים

דף ד ע ב ערל פטור מן הראיה. הא מני ר ע היא דמרבי ליה לערל כטמא, דתניא ר ע אומר איש איש לרבות את הערל.
ומק' תוס' למה לנו פסוק למעט ערל מקרבן פסח תיפו ל מהא? ומת' תוס' שערל שהתמעט מקרבן פסח זה ערל שמתו אחיו מחמת מילה, שהוא אינו בכלל טמא גם ע י הדרשה של איש איש, וכל מה שר ע ריבה זה דווקא ערל כזה שלא...

רש י במשנה מפרש דין המשנה במצות ראיה - במצות ראיית פנים ולאו לענין קרבן עכ פ לאו דוקא בקרבן אלא על שורש המצוה שהיא ראיית פנים.
ובגמ' בע ב שחרש ששומע ואינו מדבר או מדבר ואינו שומע שפטור ממצות ראיה שם פירש רש י לענין קרבן. ז ל :  ואף על פי שהוא פטור  - בעולת ראייה ליראות. וצ ע.
ואמנם לגבי טמא וערל...

תודה לעונים

 
שלמים מרובים מהיכא מייתי הא לית ליה אמר רב חסדא טופל ומביא פר גדול א״ל רב ששת הרי אמרו טופלין בהמה לבהמה . מאי קאמר ליה אילימא הכי קאמר ליה הרי אמרו טופלין בהמה לבהמה אבל לא מעות למעות ולימא ליה אין טופלין מעות למעות אלא הכי אמר ליה הרי אמרו אף טופלין בהמה לבהמה, וכו'.
הנה למסקנת הגמרא אליבא...

בבקשה חגיגה ד תשפב.jpg

למה רק אחר שהתרפאו יהבינו שהם יודעים את כל הש ס.
למה לפני כן לא ידעו זאת....
או  ע י שהיו בוחנים אותם  בכתיבה  ?
כדאמרינן בגיטין עא אמר רב כהנא אמר רב...
חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו
או  ע י  הרכנת הראש
כמו שאומרת המשנה במי שאחזו...
נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו...

עבדים פטורים מן הראיה משום דכת' אל פני האדון ד יצא מי שיש לו אדון אחר.
ומק' הגמ' למה לנו קרא תיפו ל מג ש לה לה מאשה, ואשה פטורה. אלא לחציו עבד וכו' ש מ.
והנה למעלה מצאנו שעל אף ש'ראיה' מצוות עשה שהזמן גרמא היינו מחייבים אשה, משום שהוקש 'ראיה' להקהל, ורק מפני זכורך אין  מחייבים אותה.
וא כ...

משמרת יום 36.pdf

ביהמק~1.jpg

יש ג' שיטות במשנה בעניין זה,

לא הבנתי במה הם נחלקו,
בפשט הפסוק? או ביותר מזה?

אשמח למקור שמבאר את העניין שם בהרחבה 
מהו עניין הפרד ס?
עניין את תאמרו מים מים
עניין 'קיצץ בנטיעות'
אמח מאד למקורות