רש י פי' ציפרני רגליו, ותוס' כאן פי' שיער בית הערוה.
ופלא גדול הוא מה נפק מ לדוד המלך אם מפיבושת הסיר את שיער הערוה או לא. בשלמא לרש י ניחא משום דמינכר הניוול, אלא לתוס' תמיהה.

 ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם לבתר דפלג יבם בנכסי מיתנא בני יבם אמרי אייתי ראיה דאחונא את ושקול אמר להו ספק מה נפשייכו אי אחוכון אנא הבו לי מנתא בהדייכו ואי בר מיתנא אנא הבו לי פלגא דפלג אבוכון בהדאי ר' אבא אמר רב קם דינא ר' ירמיה אמר הדר דינא 

מה הדין למ ד קם דינא, אם נוכל היום לאחר מיתת...

מסתבר שגם אתם נתקלתם בדברי רש י הללו דף קכ ע ב ד ה מנחשי אינשי  - שלא יטול את מזלו.
כלומר שבני אדם לא משאילים את ארנקיהם לאחרים, כדי שלא יטול זה את מזלו.
הרי שמזל האדם תלוי בארנקו.
אשמח לביאורים ולמקורות....

שולחן ערוך אבן העזר הלכות גיטין סימן קמה
סעיף י
שכיב מרע שנתן גט לאחד ואמר לו: זכי בגט זה לאשתי, כדי שלא תפול לפני יבם, {ח} ומת קודם שיגיע לידה, {ט} הרי זו ספק מגורשת, וחולצת ולא מתייבמת. 

וכתב הט ז

סעיף י (ז) הרי זו ספק מגורשת. דבעיא היא בגמ' אי הוה זכות לה דלא תצרך לידי יבום דסניא ליה ליבם או...

אמרינן בגמ' שאשה שהלכה חמותה למדינת הים אינה חוששת שמא התעברה חמותה וילדה, דמחצה זכרים מחצה נקיבות ומיעוט מפילות וא כ איכא רוב שאין לה יבם, וצ ע אמאי לא חיישינן שנתעברה חמותה ב' פעמים, ואף אם אין רוב נשים המתעברות ב' פעמים מכ מ ברגע שיש צד שנתעברה חמותה פעמיים כבר א א לומר מחצה זכרים וכו'.
ואמר לי...

איתא בגמ', רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא (אבדו לו מפתחות בית המדרש ברשות הרבים בשבת), אתא לקמיה דרבי פדת, אמר ליה: זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם (לך תגיד לילדים לשחק שם), דאי משכחי להו מייתי להו (והם ימצאו בעצמם את המפתחות ויביאו לך אותם) אלמא קסבר: קטן אוכל נבלות –...

ואיני מבין, לשם מה צריכה ללכת למקום שלא מכירים אותה ואת נדרה? מה הבעיה ללכת לחכם ולהפר את הנדר, ולהתחתן עם מי שהיא רוצה?

לאחר מכן מצאתי שכן כתב פסקי רי ד במפורש, שלא תהא נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה ותלך אצל חכם ויתיר נדרה , אבל תמוה מדוע רש י לא פירש כך.

וכן הר ן במסכת נדרים (צ) פירש כרש י...

מובא ברשבא בשם הירושלמי דחרש שקידש בביאה מהני קידושיו מן התורה. האם ידוע למאן דהוא מה הטעם בזה?

האם אכן אשה שהיא חירשת אילמת לא יכולה לחלוץ? ובמקרה שבעלה נפטר היא יוצאת לשוק בלי כלום?

שאלת תם האם מקיימים היום או בשנים האחרונות מצוות יבום?

פסקו בגמ' דשרי לכתוב פסוקים בשטר מיאון, ופירש י (ד ה הלכתא) וז ל: דלא דמי לכותב מגילה לתינוק להתלמד בה, דהתם אדעתא דפרשתא כתיב ליה דתהוי כמגילה קטנה, וקים לן תורה חתומה ניתנה, אבל האי ספירת דברים הוא ולאו בקדושתיה הוא .
והנה אע ג דלא כתב ליה אדעתא דפרשתא אך עדיין יש לזה שם פסוק, וכמבואר בגמ' שצריך...

כו כ פעמים מוזכר בגמ' לשון חלוצה על האשה או חלוץ לה או החולץ על היבם ואמאי הרי האשה היא החולצת ??

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ק עמוד א
במקום שחולקין מעשר עני - נותנין לאשה תחלה; מ ט? משום זילותא 

מה הזילותא כאן
והאם בזמנינו זה גם קיים
בעקבות האשכול של הרב יושב אוהלים  
ראיה שיש חובה על נשים לדאוג שגברים לא יסתכלו עליהם

האם זה העניין שלא יסתכלו עליהם או שיש כאן עניין אחר

פד, א

מתני' וְאֵילוּ מֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן? כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר.

מתניתין דלא כרבי דוסתאי בן יהודה. דתניא, רבי דוסתאי בן יהודה אומר: כשם שבני ישראל מקוה טהרה...

צז, א
תוספות ד ה 'עריות שאר כתיב בהו':

וְאִם תֹּאמַר: כֵּיוָן דְּאִסּוּר אִשָּׁה וּבִתָּהּ מֵ'עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה' נָפְקָא, אֵימָא שֶׁלֹּא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא הֵיכָא דְגַלֵּי עֶרְוַת שְׁתֵּיהֶן; אֲבָל נִכְנְסָה לְחֻפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה, מֻתָּר לְגַלּוֹת עֶרְוַת...

הגמ' מתרצת דמתני' מיירי כהראשון קידשה קידושי טעות ולכך שיכא שהם אוננים לו.
ותימה והרי מיירי הכא בע כ כשנישאת לו (דהא איכא ילד מראשון) והרי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ולא שיכא למימר טעות הוא??

מַאי טַעְמָא?
מִשּׁוּם דְּלָא נְשֵׁב לְהוּ רוּחַ צְפוֹנִית.
מַאי טַעְמָא?
דְּלָא נִבַּדּוּר עַנְנֵי כָּבוֹד.

מריה דאברהם!
כלום המתנה הנשגבה הלזו סיבבה לבני ישראל חרפה גדולה כזו – חרפת ערלוּת?!
מאי האי דקמן?

מקווה שיעזור להבנת הלימוד בימים הקרובים.
צילום מיוחד עבור לומדי הדף היומי של הנעל/סנדל החליצה המונומנטלי שנמצא בשימוש בית הדין של בד ץ העדה החרדית בירושלים.
מצורף. צילום סנדל חליצה.zip
 

לכאורה מהגמרא משמע שכן, אביי מביא את הנעל השמאלית למרות שהוא רק בדיעבד כיוון שמבחינתו כל הסיפור בדיעבד שהנעל אינה של המייבם ורב יוסף תיקן אותו רק מטעם שהוא התכוון שאביי יקנה לו ואז הוא לכתחילה מייבם

תניא וכן היה ר ש בן יוחאי אומר קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם וכו' כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו, דלמא איקטיל חד מישראל וכו' רבינא אמר נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל דכתיב אדם כי ימות באהל ממגע ומשא מי מעטינהו...

יבמות דף צו עמוד ב
ורבי יוחנן מ ט קפיד כולי האי? דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים? וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה ז; דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל ת ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם...

נשאת שלא ברשות וכו'. אמר רב הונא אמר רב: הכי הלכתא. א ל רב נחמן: גנבא גנובי למה לך? אי סבירא לך כרבי שמעון, אימא: הלכה כרבי שמעון, דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה! וכי תימא, אי אמינא הלכה כרבי שמעון, משמע אפילו בקמייתא, אימא: הלכה כר' שמעון באחרונה! קשיא .

ביאור: כאשר רב הונא אמר שהלכה כך, בא אליו רב...

יבמות נו ב רש י ד ה בעלה לוקה
כתב: וסתם זונה היינו מנאפת תחת בעלה שטעתה מאחר בעלה לזרים

אחד מלומשי הדף היומי העיר אולי צ ל שתעתה מאחר בעלה
דהיינו לא טעות, תעתה מלשון נסחף, עזיבה וכדומה.
וכן ברש י שם להלן 

רש י ריש פרק הבא על יבמתו:

מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה. לָאו אַפְּסוּלָה לִכְהֻנָּה קָאֵי, דְּהָא פְּסוּלָה וְקָיְמָא . וּלְעִנְיַן תְּרוּמָה דְבֵי נָשָׁא נַמֵּי לֵיכָּא לְמֵימַר . וְעוֹד, בִּיאַת כָּשֵׁר מַאי מְגָרְעָא לָהּ .

.
מסתפק אפוא רש י אם כהן ממזר כשר לאכול בתרומה או לא. והנה מצאתי...

הגמ' אומרת שאישה שהתירוה להינשא על פי עד אחד וזינתה והתברר שהיה טעות בהוראת בי ד מביאה קורבן כיון שלזנות לא התירוה.
מה יהיה הדין הם הותרה וזינתה ואחרי זה נשאת כדת וכדין הרי אחרי שנשאת לא מבטלים את ההתיר להינשא אולם מה יהיה הדין לגבי הזנות שלה האם מבעאה קורבן על כך?

יש לחקור באיסור זנות של פנוי עם פנויה, האם הגדרתו הוא שכל פנוי אסור בפנויה, וכל פנויה אסורה בפנוי, או שאינם אסורים זה לזה, אלא מותרים זה לזה, ויש דין שביאה ללא קידושין הוא זנות ואסור.

ויש להביא ראיה מגמ' דידן (יבמות צב:) מאי קלקלה ר' אליעזר אומר זינתה (שזינתה עם פנוי בלי קידושין), ר' יוחנן אמר...

בגמ' יבמות סה:
אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון, מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום , שנאמר (בראשית נ, טז-יז) אביך צוה לפני מותו לאמר. כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. ר' נתן אומר מצוה, שנאמר (ש א טז, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו', דבי רבי ישמעאל תנא, גדול השלום שאף הקב ה שינה בו,...