זמן רב שאני תוהה מה עניין המשפט 'וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים' שאנו אומרים בשחרית של שבת, הלא שבת אינה כקרבן פסח, וערל חייב לשבות.
אך ראיתי שאיתא בנדרים לא: (במשנה ג, יא)
קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי נכרים. שאני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומותר במולי נכרים.
שאין הערלה קרויה...

הסתפקתי אם הנודר וחוזר בו תכ ד ממקצת הנדר, אם יהי' בזה דין בטל כולו.

הנה ברמב ם פ ו משבועות ה ב כתב על היתר חכ ם וז ל ודבר זה אין לו עיקר כלל בתורה שבכתב אלא כך למדו ממשה רבינו מפי הקבלה שזה הכתוב לא יחל דברו שלא יחלל הוא בעצמו דרך קלות ראש בשאט נפש כענין שנאמר וחללת את שם אלוקיך אבל אם ניחם וחזר בו חכם מתיר לו ע כ
ומבואר בדבריו דענין התרת נדרים הוא רק על הלאו דבל...

עיקר הנדר הוא ע ד רוב הראשו' דוקא אם התפיס וצ ע מאיפה לומדים דין זה

האם מישהו יודע על השורש של המילה נדר

במוצש ק שיננתי משניות נדרים והתקשיתי בקושיא פשוטה
בפרק ג' משנה ב' ראה אותן אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין וב ה אומרים אלו ואלו מותרין.
פירוש - שזה ודאי שאביו ואחיו מותרים משום שזה נדר בטעות, ונחלקו בי ש וב ה אם נדר...

נדרים יח: סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל .
והנה, המבי ט בקרית ספר כותב שמה שסתם נדרים להחמיר הוא מדין ספק דאורייתא לחומרא, וזהו חידוש גדול שאין ע ז מלקות, ודבר זה לא התפרש בגמרא וברמב ם.
ומסתימת הר מ ושאר הראשונים משמע, שאעפ י שיש במשמעות לשונו שתי משמעויות, אעפ כ הנדר חל בתורת ודאי , ולכאו' צריך...

נדרים פז. הר ן בד ה אמרה, הביא מהתוספתא שאם היו עליה חמישה נדרים הפרה אחת לכולן.
התעוררתי קודם לפי מה שאמרו בדף נט. קונמות מצוה לאיתשולי עלייהו , אם כן לכאו' כשהבעל מיפר כמה נדרים בבת אחת יש כאן משום עושין מצוות חבילות חבילות...

והנה לכאו' יש לומר בפשיטות, דאף שאמרו מצוה לאיתשולי והכוונה שזהו רצון...

מאן תנא הא דתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן משום שנאמר לא יחל דברו דבר אחר לא יחל דברו מכאן לתלמיד חכם שאין מפר נדרי עצמו מני ר''ג היא .
לכאו' צ ב אי ר ג היא אמאי פסקינן להא דדברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור, וסימן שלם ע ז ביו ד סי' ריד, והלא אין...

נדרים פג: אמרי טומאת מת נמי אית לה צערא דכתיב והחי יתן אל לבו ותניא היה ר' מאיר אומר מאי דכתיב והחי יתן אל לבו דיספוד יספדון ליה דיבכון יבכון ליה דיקבר יקברוניה.
מבואר דמה שהולכים ללוויית המת, ומתעסקים בהספדו ובקבורתו, נחשב הדבר לעינוי נפש עבור האשה אם לא תשתתף בזה, מחמת דברי ר מ, דיספדון יספדון...

מי שקיבל ע ע להתענות, צם מעלוה ש עד השקיעה.
והקשה הר ן בנדרים ס: הלא מי שנדר לעשות דבר מה היום , אעפ י שמותר מן הדין לכשתחשך, מ צ צריך שאלה לאחר שחשכה, משום גזירה, ומאי שנא.
וכתב שם שתי תירוצים, ע ש.
ולא הבנתי דהא מבואר שם בגמרא ובר ן דכל הגזירה היא רק משום שמצטרף לזה מה שאמר רבי נתן הנודר כאילו...

מבואר שם דקודם הביעור אסורין בכל שהו, כיון דהוי דשיל מ כיון שאפשר הרי לאכלם בקדושת שביעית קודם הביעור .
והנה לשון הר ן שם: אבל הכא... חדא דלביעור כיון דכיש לו מתירין דמי אוסרת בכל שהוא והא חומרא בעלמא הוא ועוד דגידולין שאינן דינן לאסור אפילו בכמה יאסרו בכל שהוא ואפילו הכי דחייה ודלמא הא נמי לחומרא...

הנודר מן העיר אסור בעיבורה.
ובגמרא: מנלן דעיבורא דמתא כי מתא דמי, א ר יוחנן דאמר קרא ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו' מאי ביריחו אילימא ביריחו ממש הא כתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת, אלא ש מ בעיבורא. אימא אפילו בתחומה וכו'.
ולכאורה יש להקשות, הא ודאי לומר שתחומה זה חלק מן העיר הוא יותר מחודש מלומר שעיבורה ,...

יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא א ל לבר קפרא לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי .
במהרש א כתב שהיינו לפי שרבי בר יסורין הוה ויסוריו הגינו על הדור , ובר קפרא ידע מזה, אלא שאעפ כ רצה לשמח את רבי כי אמרו על אותם דבדחי לאינשי שהם בני העולם הבא.
ולכאו' מחודש שעשה כן כדי לזכות לעולם הבא, אחר...

בנדרים נד פלוגתא בין ר ע לרשב ג אם כל דבר דמימליך שליחא עליה הוי מיניה או לא.
וכתב שם הר ן: נראה דהלכה כר ע, דהא סתם לן תנא בפרק כל הבשר כרבי עקיבא, ואע ג דלא ידעינן אי מחלוקת ואח כ סתם או סתם ואח כ מחלוקת, אפ ה נקטינן כוותיה חדא דמחמיר ועוד דהא מפרש בגמ' דמאן דפליג עליה דר ע יחידאה .
והנה לכאו'...

אמר רבא גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה דאילו במשה רבינו כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפי' בשכר ואילו גבי שמואל אפי' ברצון לא שכרו דכתיב {שמואל א יב-ד} ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו'.
ופירשו תוס' דמשה אמר לא חמור נשאתי בשכר, בעל כרחייהו, אבל ברצון שכרה, ושמא לא היו רוצים ובושים לסרב, אבל...

איבעיא להו הני כהני שלוחי דידן או שלוחי שלוחי דשמיא למאי נפקא מינה למודר הנאה אי אמרת דשלוחי דידן הוו הא מהני ליה ואסור .

לכאו' הרי הכהן מקיים מצוה במה שמקריב, וגם הבעלים מקיים מצוותו, וא כ הלא קי ל דמצוות לאו להנות נתנו?

ואין לומר דמהנהו במה שמתיר לו לאכול קדשים דהא אכילת קדשים היא גם כן מצוה...