אשמח מאוד להצעות נוספות בעניין.

מכדי תנא מנזיר סליק, מאי תנא דקתני סוטה, כדרבי

נראה דעיקר הטעם הוא דרשת רבי דהרואה סוטה בקלקולה, ולא מחמת סמיכות הפרשיות, ורש י פירש בקו' הגמ' וליתני סוטה והדר ליתני נזיר, שכך היא סמיכת פרשתייהו, ולא פי' דבדברי רבי אחר סוטה יש נזיר.

ובתוס' דאיירי על עצם קביעות המסכתא בסדר נשים בתחילה פי'...

רש י ד ה המקנא, לישנא דקרא נקט וקנא את אשתו , היינו, דהוקשה לרש י מה טעם שבק תנא לשון חכמים, דהיינו מתרה, ולהכי פירש דלישנא דקרא נקט, ומדמהדר רש י למימר הכי, חזינן, דריהטת דבריו הם כמ ד קינוי לשון התראה, וכמ ד מותר לקנאות, דאי כמ ד אסור לקנאות, הרי קינוי הוא לשון חכמים, דבר המטיל קנאה, וכדלקמן, ,...

יש לי ראיות בזה לכאן ולכאן, ואעלם בס ד, ואשמח לשמוע דעת הרבנים דפה בזה.

ב ה, עוסק אני כעת בכתיבת חיבור עמ ס סוטה, אשמח מאוד, אם יש מי מהרבנים דפה שיוכל להחכימני בזה, והיינו שאשלח לו (בפרטי או באימייל) החידושים בזה, ויוסיף על כך בהערות והארות מחכימות, ובעיקר מ מ.
כסדר המסכת, לע ע ריש פ ק.

האם ידוע לאחד הרבנים החשובים
האם אשה ששתתה מי המרים ויצאה זכאית האם קורה לבעל משהו?

האם יש הוכחה (לחיוב או לשלילה) שיציאתה מחזקתה לענין דהוי' ספק (ואסורה לבעלה מספק) הוי אף קודם העדאת ע א
ונפ מ בכה ג שבעלה (למרות הקינוי) מאמין לה שלא נבעלה (וממילא אין שאחד א) וא כ איכא למימר שרק מחמת העדות נאסרת עליו (כשם שהיא עצמה אסורה בתרומה אחר העדות אפי' בחדרי חדרים ואע ג דיודעת שלא נבעלה).

אסורה לביתה, פרש י,

מספק, כדילפינן לקמן שלשה ונטמאה אמורים בפרשה, וקנא את אשתו והיא נטמאה, ונסתרה והיא נטמאה, תחת אישה ונטמאה, אחד שאסורה לבעל, ואחד שאסורה לבועל אם ימות בעלה או יגרשנה, ואחד שאסורה לתרומה

ולעיל מינה , כתב רש י, 'ולקמן ילפינן מקראי שסתירתה אוסרתה עליו מספק', ולכאו' דבר זה...

המקנא לאשתו, פרש י,

לישנא דקרא נקט וקנא את אשתו, ולקמן בגמ' מפרש מאי לשון קינוי, ובמתניתין מפרש כיצד מקנא לה, אמר לה אל תסתרי עם איש פלוני

וצ ב מה הוצרך רש י להביא הא דבמתני' מפרש כיצד מקנא לה.

והדקדוק בזה, דרש י מביא מסקנת הגמ' לקמן ה: דחסורי מחסרא, ובאמר לה אל תדברי מותרת, ורק כשאומר אל...

כתבו תוס' בסוטה כא. סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו ועוסק בה ומהרהר בכל שעה ואינו הולך ארבע אמות בלא תורה .

וקשה לי, דאם כן מאי האי דאשתבח רב אדא בר אהבה בתענית כ: שהאריך ימים בגלל שלא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, והא סתם ת ח כן הוא, וצ ע.

בסוטה ד' ע א וע ב מובאות דעות התנאים כמה הוא שיעור העראה (דהיינו נשיקת איבר באותו מקום - רש י).

ובע ב 'א ר יצחק בר יוסף א ר יוחנן כל אחד ואחד בעצמו שיער' (כמה שהיה שוהה בביאתו - רש י). 

וצריך  להבין, מדוע כל אחד מהתנאים ראה לנכון לפסוק הלכה למעשה לכלל ישראל על פי שהיית ביאתו האישית, ומדוע לחשוב...

סוטה יב:

תוד ה בשבילי נצלתם כולכם : תימה אדרבה בשבילו נגזרו הגזירות שראו אצטגניני פרעה? יש לומר הוא היה הראשון המושלך ליאור. וגזירה ראשונה אם בן הוא והמתן אותו לא בשבילו היתה אלא משום ונלחם בנו ודרך אנשים להלחם:

לכאורה קשה איך יתיישבו דברי התוס' עם הנאמר בגמ' בעמוד קודם:
כל היכא דהוו שמעי...

משמת ר' יוחנן בן זכאי.pdf
ראה זה מצאתי מרגליות טובה ביאור ברש י סוף מס' סוטה בדרך פנימיות התורה, ושייך גם לענינא דיומא עד דלא ידע וכו'

המשנה במסכת סוטה בריש פרק ז' מתחילה למנות רשימה של דברים שנאמרים בכל לשון (משנה א') ודברים שנאמרים בלשון הקודש (משנה ב').
ואז מתחילה לפרש את כל הדברים שנאמרים בלשון הקודש לפי הסדר שמנתה - בתחילה מקרא ביכורים (משנה ג') ולאחמ''כ חליצה (משנה ד') וכן הלאה.
אך כשבאה לפרשת עגלה ערופה שהוא הדבר השביעי...

דוד המלך נענש על שקרא התורה זמירות
בגמ' סוטה (דף ל ה ע א) דרש רבא: מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר: זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי, אמר לו הקדוש ברוך הוא: דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו, אתה קורא אותן זמירות? הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו,...

תוספות דף מ ע ב ד ה והאמר מר:

מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: לְמִי הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה וּבַהֵיכָל? הֱוֵי אוֹמֵר לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל הַכִּסֵּא'. וְקָשֶׁה לְרִ י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן...

מה הדין ספק טומאה ברה ר או ברה י, כשהספק הוא ספיקא דדינא? האם יש בזה הבדל?
תודה למשיבים.

רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן הָיָה. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם בְּיוֹם זֶה יִלְקֶה בְּיוֹם זֶה?!
רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: אוֹתוֹ הַיּוֹם...

עוף ה'תוכי'
האם 'עדות תוכי' כעדות אדם | והאם מותר לגדל תוכי
שמע מעוף הפורח
במשנה ריש פרקין (סוטה דף לא ע א) מי שקינא לאשתו ונסתרה, אפילו שמע מעוף הפורח - יוציא ויתן כתובה, דברי רבי אליעזר; רבי יהושע אומר: עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.
מהו עוף הפורח
ובביאור עוף הפורח מצאנו בזה מחלוקת:...

סוטה כב.   ההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי .

ופירש רש י:  וקיבול שכר מאלמנה . שהיתה טורחת עצמה יותר מן הצורך כדי לקבל שכר כדמפרש ואזיל  למדנו שיטריח אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר :

יש...

 

בסוטה יד. איתא שהקב ה קובר מתים מהא שקבר את משה רבינו בכבודו ובעצמו, ובפרקי דר א פי ז אמרו גמ ח לאבלים מנין אנו למדים מהקב ה שהוא בעצמו גמל חסד למשה עבדו וקברו בידו, ומבואר שגם לאחר המוות יש משמעות למת בגופו ונחשב שעושה עמו חסד בקבורתו,

יתירה מזו בממשנה בפאה מבואר דלווית המת ג כ בכלל חסד עם המת,...

סוטה כא. א ר יוסף: מצוה, בעידנא דעסיק בה - מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה - אגוני מגנא, אצולי לא מצלא; תורה, בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה - מגנא ומצלא. וצ ב הא כתיב וצדקה תציל ממות.

ואלא מה אני מקיים כתולדותם כשמות שקרא להם אביהם ולא כשמות שקרא להם משה וכו', והקשה הגאון מהרש א בח א שלא מצאנו כשמות האלה בחומש רק בפרשת פנחס ותירץ מה שתירץ. ולא ברור, שהלא גם בדברים מצאנו שמות כה ג

סוטה מא: דרש רבי יהודה בר מערבא מותר להחניף לרשעים בעולם הזה וכו'. רשב ל אמר מהכא כראות פני אלקים ותרצני.

יל ע במה מדובר, אי יש סכנה ודאי דשרי לכו ע ואין בזה חידוש, והוא דבר שאין צריך לומר. ואי אין סכנה, למה באמת מותר, אחרי שכל כך הפליגו חז ל ואמרו שכל המחניף סוף נופל ביד חבירו, ויורד לגיהנם,...

סוטה מז. 
בגמ' אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן, חן מקום על יושביו, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו:
ופירש י  חן מקום על יושביו  - ואפילו הוא רע נראה להם טוב: חן האשה - תמיד על בעלה ואפי' היא מכוערת נושאת חן בעיניו:

והנה בברכות דף מג: איתא:  אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל...

רבינו בחיי פרשת נשא:
ואם תשכיל היטב במה שאמר בכלי חרש תמצא שיש בו רמז שלא תזכה לקום עמו בתחית המתים אך תהיה כחרש הנשבר שאין לו תקנה אם זנתה תאבד מן העוה ז ועוה ב, שהמזנה תחת בעלה כעובד שתי רשויות, ועל כן אמר בכלי חרש ולא אמר בכלי זכוכית שהזכוכית יש לו תקנה בנפיחה והמתים עתידין לחיות ק ו מזכוכית,...

מחפש מקור מפורש אם את פרשת סוטה היו מוחקים ע י נתינה לתוך המים או שהיו מגרדים אל תוך המים

בגמ' סוטה דף סט. איתא ת ש בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ש מ ובמדינה לא והתניא בעשרים וחמשה יום הר גרזים דלא למספד יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה...