מבואר בקידושין ז. שהיה הו א שאפשר לקדש חצי אשה ויהיה ויתפשטו הקידושין ולמסקנא מה שא א זה כי יש דעת אחרת המעכבת ובאמת בתוס' בע ב מביא שאם התחיל בלשון איסור קידושין ולא מעכבת באמת יועיל ולכאורה איך החצי הראשון יתחיל שממנו יתפשטו הקידושין הרי אין כזה דבר חצי אשה ?

מה גדר עשיו בש ס ידוע לי בזה על גמ' ערוכה קידושין כב דישראל מומר הוי
ואלו תוס' קידושין לט: כותב להדיא דנחשב כעכו ם (ויש לחלק בדוחק גדול)
היודע פתרונו יזכנו ושכרו הרבה מן השמים

למישהו יש כתבי הרב שרייבר על קידושין ? אשמח אם יעלה לכאן. תודה

יודעים על שיעורים על קידושין מדף ז. עיון קל/הערות על הדף שיהיה קליל להספיק ידיעות בשאר המסכת.
יישר כח

במשנה וגמ' בקידושין דף סג. איתא, שהמקדש אשה בעבודה אינה מקודשת, משום שישנו לשכירות מתחילה ועד סוף, וא כ השכר היא כמלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת:
וכן נפסק ברמב ם פ ה מהל' אישות הל' יב הרי את מקודשת לי במלאכה זו שאעשה עמך ועשה אינה מקודשת אלא אם כן נתן לה פרוטה משלו. לפי שהשכירות יזכה בה הפועל מתחלה...

מציאה ישנה ואינה נודעת הם דברי רבנו היד המלך (נכד הנודע ביהודה) שעשה מעשה ונטלו כל העדה ביום השני ע י השמש מדין שליחות (וס ל דלא בעי שיהא נטילה ביד כל אחד ביום השני
האם נודע למרנן עוד מצוות שהתירו הפוסקים לעשות ע י שליח (מצוות שבגופו)

מה הדין בראובן אבי הבן שנתן לכהן פדיון הבן על מנת שהכהן יחזיר לו, ולא רצה הכהן להפסיד את דמי הפדיון ,לכן לא רצה להחזירם, כדי שעל ידי כך תיבטל המתנה, וראובן אבי הבן יהיה מוכרח לחזור ולתיתם לו במתנה גמורה. ולכאורה היה נראה דהדין עם הכהן, אך בר י מיגאש כתב דיוצא ידי פדיון.

אשמח להבין הביאור בזה, דהרי...

קידושין מט. ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי , וצ ב הא אמרי' בשבת סג. אין מקרא יוצא מידי פשוטו .

הרי איתקוש הוויות להדדי, ובביאה לא שייך שליחות

כתב בשו ת תשובה מאהבה והובא בפתחי תשובה יורה דעה ש ה ס ק יד דמתנה על מנת להחזיר שייך רק על מנת להחזיר אותו החפץ אבל לא על מנת להחזיר חפץ אחר  
מה ההבנה בזה? מדוע זה פחות מתנה, אדרבה המתנה היא לצמיתות?

שו ת תשובה מאהבה חלק א סימן נה
והנה מכל הדברים האמורי' ומכל מה שיוצא מדברי אדמו ה /אדמו ח/ אין...

הגמ' דורשת שאשה פסולה לעבודת כהונה וז ל
והזאות הזאה דהיכא אי דפרה אלעזר כתוב בה אי דפנים ( ויקרא ד, ג ) הכהן המשיח כתוב בה

יש לעיין מנ ל לגמ'  שאשה התמעטה מכהונה גדולה?

התעוררתי מחמת עניין אחר שעסקתי בו-לכוונת מצווה במקדש אישה.
למאי דפסקינן (במצוות מהתורה בוודאי) דמצוות צריכות כוונה; אי קידש אישה בלא כוונת מצווה-אי חלו הקידושין. וביותר; היכי דמכוון שלא לקיים המצווה (המכונה כוונה הפכית שכתב הר ן דבהא לכו ע אינו יוצא המצווה).
אשמח להרחבת הדברים ע י חכמי אתרא דידן.

בס”ד

גרסי’ הילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני. עבד כנעני לאו אף ע ג דלא קא חסר ולא מידי קא קני נפשיה האי גברא נמי אע ג דלא קא חסר ולא מידי קא קני לה להאי איתתא.

ופירש”י 

הילך מנה והתקדשי לפלוני  - והוא שלוחו אלא שמקדשה משלו:
  מקודשת  - ואע ג דממונא לאו של משלח הוא:
  מדין עבד...

לשיטות שצאי וקבלי קידושייך מהני אפי' ב קידושי שטר , והנה מבואר ב פני יהושע קידושין סה . לשיטת רש י שכדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר זכות הוא לה, וא כ לסוגי' כתו' יא. דבמקום שזכות הוא לקטן זכין לו, א כ האם ה נ שייך שמישהו אחר יקבל עבור הקטנה את כסף הקידושין?

התקשתי בספק הגמרא בעניין הוא ובנו ללמוד (קידושין כט:) וז ל- 

תנו רבנן הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו ר' יהודה אומר אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה א ל אנא עדיפא מינך תוב את דאיזיל...

האם  המציאות של טב למיתב טן דו קיימת בימינו

הפמינזם קיים גם אצלינו
נשים שלנו חשובות

חלק גדול ממעמד האשה נבע מכך שיכלו לשאת שתי נשים ולגרש אשה בעל כורחה
מה שלא שייך היום

אני מניח שחלק מהעניין תלוי גם באופי אבל זה בהחלט חלק קטן

האם זה נחשב שהמציאות השתנתה

האם נאמר הלכה למעשה שאסור לאשה להתקדש...

דף ל: בגמ':
ת ר נאמר (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך, השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום,

נאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו ונאמר (דברים ו, יג) את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום,

נאמר (שמות כא, יז) מקלל אביו ואמו מות יומת...

(הגמרא ורש י למטה). מספר תמיהות,

א. מפני מה לא שאל את רבי אליעזר על נתגרשה, ושאל רק את רבי יהושע.

ב. אם ידע שהוא רק מפני שאמו חייבת בכבוד אביו, וסברא פשוטה היא, שנדחית מפני כבוד אביו, פשיטא דבנתגרשה שניהם שווים.

ג. מפשטות לשון רש י, ומכוח הסברא, אפשר להבין דכבוד שניהם שווה, כלומר לאיזה שירצה...

במתני' דף כט. יש כלל:
מתני':  וכל מצוות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבין ונשים פטורות:

הנה הרשימה של כל מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות לכל הדיעות :
 
1 ראיה
2. סוכה
3. לולב
4. שופר
5. קריאת שמע

מצוות ציצית ותפילין נחלקו בהם בגמ' אם הם מ ע שהז ג או לא.
 
יש ארבע מצוות עשה מה ת...

ויש מקשים היאך אמרינן מגו דיכלי למימר אהדרי' ללוה כיון דשנים הם הא אמר בפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף יח:) לא שנו אלא דאמרי אנוסים היינו מחמת נפשות אבל אמרו אנוסים מחמת ממון אין נאמנים ומקשה התם ר י אמאי לא יהו נאמנים לומר אנוסים היינו מחמת ממון במיגו דאי בעי אמרו אנוסים היינו מחמת נפשות ומתרץ ר י...

אשמח שמוע כיוונים נוספים שיסבירו את דברי הרמב ם לפי סוגייתינו...

דעות פ ה הלכה יא
דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְּפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא...

קיבלתי מצורב צעיר חידוש,

קידושין דף מח

שאלה :
לגבי מחילת חוב מבואר בתוס' ד ה המוכר, שקנין שטר חל רק מדרבנן ,
​​​​​​​ורעק א מבאר שרבנן לא תיקנו שיחול הקנין אף מדאורייתא, אם לא שיש קנין אחר מדאורייתא.
וא כ גם במעמד שלשתן שהוא תקנה מדרבנן, איך מועיל מדאורייתא ?
ועל כרחך שמעמד שלשתן מועיל...

מדוע נותנין לבתולה שנים עשר חודש לפני הנישואין ?

והנה הבן יהוידע מתרץ זאת באופן נפלא ע פ משל מתוק !

מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה, מִי חוֹזֵר עַל מִי? בַּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ (דברים כב, כד).

יש להבין אין דומה הנמשל למשל, דאבידה אין בה דעת שתהיה מחזרת על בעלה אבל האשה יש בה...

אם יש מישהו שיודע למה הוצרך התנא להגיד שבת ישראל תאכל בתרומה מאחר שכבר כתב הדין שהיא מקודשת ממילא ידעינן שתאכל בתרומה

בלי שיחשבוני חלילה למזלזל בקטע גמרא זה אולם ברצוני לשאול כרגע אני לומד את קטע גמרא זה ושאלתי את עצמי מה הצורך בקטע זה?
למה שלא נעשה כמו שהגמרא הציעה בהתחלה נעשה גזירה שווה מגירושין?
{לכל העונים אומנם יתכן ששאלתי מתורצת בסוף הסוגיא אך לא הגעתי לסופה}
 

רש י כותב במשנה בקידושין 

כל שעסקיו עם הנשים - שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו:

והגמ' כותבת 
 תנו רבנן כל שעסקיו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים והסריקים והנקורות והרוכלין והגרדיים והספרים והכובסים והגרע והבלן והבורסקי אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול מאי טעמא לא משום דפסילי אלא משום...

לדוגמא : בדינא של יבום ... הגמ' אומרת שיבמה נקנית על ידי היבם ואפילו בע כ ... 

ונניח שהיבמה לא רוצה את יבם זה - הגזה כ אומרת לנו שמכריחים אותה לקיים את המצוה והיא תחיה איתו לנצח בע כ ... למה ? מה ההיגיון בזה ?

בהמשך לאשכול  זה   (על גדולי ישראל שהיו רופאים) . איך יתכן שגדול בישראל שבשביל שהיה רופא שיהיה בגהינום?
איך זה מסתדר?