דף פב ב"ק פ"ב.

יוספי

משתמש ותיק
בגמ' ב"ק פ"ב. אמרינן שאיכא חובת עיון קודם טבילה שאין בה חציצה.
ןצ"ע דמדאורייתא רק רובו המקפיד חוצץ. ואמאי בעי לחשוש להכא.
ואין לומר דלכתחילה קאמר דהרי כתבו הפוסקים דבלא עיינה חייבת לחזור ולטבול.
אשמח למ"מ.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
לגאונים שהרוב הולך ע"פ השער י"ל שיש חשש שתהיה חציצה דאו' בשער [ובלא חפיפה שע"ז קאי הגמ' במציאות דזמנם הוא דבר שכיח]
ובעצם פשט הגמ' היה אפשר במציאות זמנם שלא רחצו כ"כ שיהיה רובו המקפיד גם על כל הגוף
ומה שנחשב כמקפיד אף שלא היו רגילים ברחיצה י"ל כמו דאי' בב"י שמקפדת היא שתהיה נקיה אחר הטבילה יותר
אך מדברי הפוסקים לא משמע כן שתירגמו העניין גם לזמננו
אך י"ל פשט מחודש שעניין הטבילה הוא רחיצה כדאי' בקרא וכל שלא עיינה חסר ברחיצה כתיקנה וכל עניין רובו המקפיד הוא שתיחשב רחיצה אחר שעיינה והחליטה שזו דרגת רחיצתה
 

יוספי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שכתבת לדעת הגאונים, אמנם מיושב אך בפוסקים כתוב דבעי לבדוק כל גופה.
מה שכתבת בענין רחיצה, אם אפשר לבאר יותר.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יוספי אמר:
מה שכתבת לדעת הגאונים, אמנם מיושב אך בפוסקים כתוב דבעי לבדוק כל גופה.
מה שכתבת בענין רחיצה, אם אפשר לבאר יותר.
אכן כתבתי שלא משמע כן בפוסקים
מה שביארתי בכ"ז לדבריהם שעניין הטבילה עניינו הוא כדכתיב בקרא לרחוץ ופי' רחיצה היא הסרת הלכלוך ויתכן שמה שמיעוט ורובו שאינו מקפיד להני טבילה הוא משום שכיון שאינו מקפיד הרי שזה נחשב רחיצה מבחינתו     אמנם אם לא עיין הרי שאין הדבר חשב כרחיצה כלפיו שלא מצא הדבר והחליט להשאירו
ובדומה לזה שיטת רבותיו של רש"י שגם בלא חציצה מקפיד מהוה חציצה
והגם שיש מן הפוסקים שלא משמע כן מדבריהם יש שכן משמע כן ולחומר הקו' כך יש לומר
 
 

יוספי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
יוספי אמר:
מה שכתבת לדעת הגאונים, אמנם מיושב אך בפוסקים כתוב דבעי לבדוק כל גופה.
מה שכתבת בענין רחיצה, אם אפשר לבאר יותר.
אכן כתבתי שלא משמע כן בפוסקים
מה שביארתי בכ"ז לדבריהם שעניין הטבילה עניינו הוא כדכתיב בקרא לרחוץ ופי' רחיצה היא הסרת הלכלוך ויתכן שמה שמיעוט ורובו שאינו מקפיד להני טבילה הוא משום שכיון שאינו מקפיד הרי שזה נחשב רחיצה מבחינתו     אמנם אם לא עיין הרי שאין הדבר חשב כרחיצה כלפיו שלא מצא הדבר והחליט להשאירו
ובדומה לזה שיטת רבותיו של רש"י שגם בלא חציצה מקפיד מהוה חציצה
והגם שיש מן הפוסקים שלא משמע כן מדבריהם יש שכן משמע כן ולחומר הקו' כך יש לומר
זהו תירוץ מקובל? שמעת אותו ממישהו? נראה לי מחודש.
באיזה מהפוסקים משמע כן?

 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יוספי אמר:
אין חכמה אמר:
יוספי אמר:
מה שכתבת לדעת הגאונים, אמנם מיושב אך בפוסקים כתוב דבעי לבדוק כל גופה.
מה שכתבת בענין רחיצה, אם אפשר לבאר יותר.
אכן כתבתי שלא משמע כן בפוסקים
מה שביארתי בכ"ז לדבריהם שעניין הטבילה עניינו הוא כדכתיב בקרא לרחוץ ופי' רחיצה היא הסרת הלכלוך ויתכן שמה שמיעוט ורובו שאינו מקפיד להני טבילה הוא משום שכיון שאינו מקפיד הרי שזה נחשב רחיצה מבחינתו     אמנם אם לא עיין הרי שאין הדבר חשב כרחיצה כלפיו שלא מצא הדבר והחליט להשאירו
ובדומה לזה שיטת רבותיו של רש"י שגם בלא חציצה מקפיד מהוה חציצה
והגם שיש מן הפוסקים שלא משמע כן מדבריהם יש שכן משמע כן ולחומר הקו' כך יש לומר
זהו תירוץ מקובל? שמעת אותו ממישהו? נראה לי מחודש.
באיזה מהפוסקים משמע כן?
אינני זוכר כעת אך בדברי רבותיו של רש"י הוא טוב מאד
קבל את האמת ממי שאמרה
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
יוספי אמר:
ןצ"ע דמדאורייתא רק רובו המקפיד חוצץ. ואמאי בעי לחשוש להכא.
זה קושיא נפלאה, ואולי עפ"י מה שמבואר בכמה מקומות באחרונים [ויש לזה הרבה ראיות], דבדבר חיצוני לגמרי מגופה יחצוץ כיון דל"ש כלל שיתבטל להגוף [משא"כ גבי טבעת] ויתורץ קושיית מעלתו דיש חיוב לבדו' מחשש כזה
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יוספי אמר:
בגמ' ב"ק פ"ב. אמרינן שאיכא חובת עיון קודם טבילה שאין בה חציצה.
ןצ"ע דמדאורייתא רק רובו המקפיד חוצץ. ואמאי בעי לחשוש להכא.
ואין לומר דלכתחילה קאמר דהרי כתבו הפוסקים דבלא עיינה חייבת לחזור ולטבול.
אשמח למ"מ.
התקשיתי בזה בספרי.
 
אם רוב שער דינו כרוב גופו- הב''י בסעיף ה אחרי סעיף כא, הביא פלוגתא גבי הא דבעי' מדאורייתא רובו המקפיד עליו, אי רוב שער חשיב כרוב בפני עצמו כיון דנפיק מקרא אחרינא, או דלא חשיב כרוב עד דאיכא רוב הגוף, ע''כ, ויש להביא ראיה לסוברים שרוב שער חשיב רוב, דהא בב''ק פב., אמרי' דעזרא תיקן חפיפה לנדה, וכתבו תוס' דחפיפה שייכת רק בשער, ובטור ובב''י בריש סי' קצט, הביאו מחלוקת בזה, והסיקו דהעיקר כתוס', והב''י כתב שכן נראה מדברי הרמב''ם, ע''כ, (אע''ג דהרמב''ם עצמו ס''ל דרוב שער לא חשיב רוב, והביאו הב''י בסי' קצח שם), ושם בגמ' פרכי' על תקנת עזרא לחפוף השער, הא דאורייתא היא, והשתא קשה מאי דאורייתא הא אף אי מקפיד, ודאי דלא הוי רוב הגוף, אלא ודאי משמע דאף רוב שער חשיב רוב, וזה שייך שיהיה רוב השער מטונף בזיעה וכדומה, ומשמע קצת גם דלא בעי' רוב השער בכל אורך השער אלא שברוב השערות יהיה לכלוך על מקצתם, אולם דבר זה אינו מוכרח, ומ''מ לרמב''ם דס''ל דחפיפה היא בשער ולא בגוף כמו שהביא הב''י הנ''ל וגם ס''ל דרוב שער לא חשיב רוב וכנ''ל, א''כ קשה מאי קושיית הגמ' וכדהקשיתי, וצ''ע. 

1419 עמודים
אפשר לקבלו במייל.


 
 

דרך אמונה

משתמש רגיל
כמדומני שקושיא זו מובאת בהגהות הגר"א על השו"ע. אבדוק שוב.
דרך אגב אציג לפני הציבור קושיא לדעתי תמוהה ביותר מדוע תיקן עזרא עיון רק באשה הרי בזמנו נהגו טומאה וטהרה ולמה לא תיקן כבל טבילה דאורייתא,(אבקש לשמוע עוד תשבות מלבד 'נשים דעתן קלה' וכד' ועוד מה דיןאשה הטובלת טבילה דאו' לא לצורך נידה כגון להיכנס להר הבית מ"ט לא מצינו תקנת עזרא אף בכך)?
 

יוספי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
יוספי אמר:
בגמ' ב"ק פ"ב. אמרינן שאיכא חובת עיון קודם טבילה שאין בה חציצה.
ןצ"ע דמדאורייתא רק רובו המקפיד חוצץ. ואמאי בעי לחשוש להכא.
ואין לומר דלכתחילה קאמר דהרי כתבו הפוסקים דבלא עיינה חייבת לחזור ולטבול.
אשמח למ"מ.
התקשיתי בזה בספרי.
 
אם רוב שער דינו כרוב גופו- הב''י בסעיף ה אחרי סעיף כא, הביא פלוגתא גבי הא דבעי' מדאורייתא רובו המקפיד עליו, אי רוב שער חשיב כרוב בפני עצמו כיון דנפיק מקרא אחרינא, או דלא חשיב כרוב עד דאיכא רוב הגוף, ע''כ, ויש להביא ראיה לסוברים שרוב שער חשיב רוב, דהא בב''ק פב., אמרי' דעזרא תיקן חפיפה לנדה, וכתבו תוס' דחפיפה שייכת רק בשער, ובטור ובב''י בריש סי' קצט, הביאו מחלוקת בזה, והסיקו דהעיקר כתוס', והב''י כתב שכן נראה מדברי הרמב''ם, ע''כ, (אע''ג דהרמב''ם עצמו ס''ל דרוב שער לא חשיב רוב, והביאו הב''י בסי' קצח שם), ושם בגמ' פרכי' על תקנת עזרא לחפוף השער, הא דאורייתא היא, והשתא קשה מאי דאורייתא הא אף אי מקפיד, ודאי דלא הוי רוב הגוף, אלא ודאי משמע דאף רוב שער חשיב רוב, וזה שייך שיהיה רוב השער מטונף בזיעה וכדומה, ומשמע קצת גם דלא בעי' רוב השער בכל אורך השער אלא שברוב השערות יהיה לכלוך על מקצתם, אולם דבר זה אינו מוכרח, ומ''מ לרמב''ם דס''ל דחפיפה היא בשער ולא בגוף כמו שהביא הב''י הנ''ל וגם ס''ל דרוב שער לא חשיב רוב וכנ''ל, א''כ קשה מאי קושיית הגמ' וכדהקשיתי, וצ''ע. 

1419 עמודים
אפשר לקבלו במייל.
איזה ספר?
 
 
חלק עליון תַחתִית