יושב אוהלים
משתמש ותיק
בגמ' ב"ק דף ל"ז מבואר שאם שור ראה שני שוורים ונגח ואחרי זה ראה שוורים ולא נגח ואחרי זה ראה ונגח אינו נעשה מועד עד שיגח שלש פעמים ברצף, וכן אם כבר היה מועד וראה שלש פעמים ולא נגח כבר אינו מועד.
וראיתי (כמדומני בספרו של הג"ר דוד משה לפקוביץ שליט"א) ששאל למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, אם העידו עשים ששורו נגח שלש פעמים, ובעל השור המזיק יטעון לבית דין ששורו ראה עוד בהמות ולא נגחן, ולא נעשה מועד, האם יאמינו לו לפוטרו מנזק שלם? (ולכאורה א"כ תמיד יכול המזיק לפטור עצמו בטענה זו, כי לא ראינו אינו ראיה, ואיך יודעים העדים שאינו כן, וכי דין נזק שלם נאמר רק אם יאמרו העדים "לא זזה ידו (של השור המזיק) מתוך ידינו" ובטוחים אנו שלא ראה עוד שוורים ולא נגחן?)
והשיבו הגר"ח "אולי צריך להביא ראיה". עכ"ל.
וצריך ביאור למה באמת יצטרך בעל השור להביא ראיה, לכאורה כל שאין עדים או ראיה שבשעה שהזיק היה שורו מועד, איך יגבו ממנו נזק שלם, והרי המוציא מחברו עליו הראיה.
אבקש ממי שיש לו סברא לבאר דברי מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א לעזרני בהבנת דבריו.
וראיתי (כמדומני בספרו של הג"ר דוד משה לפקוביץ שליט"א) ששאל למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, אם העידו עשים ששורו נגח שלש פעמים, ובעל השור המזיק יטעון לבית דין ששורו ראה עוד בהמות ולא נגחן, ולא נעשה מועד, האם יאמינו לו לפוטרו מנזק שלם? (ולכאורה א"כ תמיד יכול המזיק לפטור עצמו בטענה זו, כי לא ראינו אינו ראיה, ואיך יודעים העדים שאינו כן, וכי דין נזק שלם נאמר רק אם יאמרו העדים "לא זזה ידו (של השור המזיק) מתוך ידינו" ובטוחים אנו שלא ראה עוד שוורים ולא נגחן?)
והשיבו הגר"ח "אולי צריך להביא ראיה". עכ"ל.
וצריך ביאור למה באמת יצטרך בעל השור להביא ראיה, לכאורה כל שאין עדים או ראיה שבשעה שהזיק היה שורו מועד, איך יגבו ממנו נזק שלם, והרי המוציא מחברו עליו הראיה.
אבקש ממי שיש לו סברא לבאר דברי מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א לעזרני בהבנת דבריו.