אבקש אם יוכל מאן דהו להעלות כאן איזה יישוב משמח לחוסר ההבנה בעניין הפטור בנגח ואח''כ הפקיר, שכבר עמד עליו החת''ס בתשובה דלעניין חיוב תשלומי ממון במועד איך ייפטר במה שהפקיר והלא כבר חל עליו חוב ממון משעת הנזק, והוא רצה לומר דמיירי רק בתם ולמ''ד פלגא נזקא קנסא אבל לכה''פ בשיטת חלק מהמפרשים מבואר להדיא דמיירי אף במועד, ואין הכוונה לדון מהו עניין העמדה בדין בחוב ממון דמצינו לו מקום בכמה עניינים אלא לדון דאיך יפקיע ההפקר חוב ממון שכבר חל, אא''כ היישוב ע''ז הוא דזהו הגזיה''כ בזה דאף החיוב הקיים מופקע אלא דיותר הי' מרווח לומר דההפקר נוגע רק לעניין שא''א לחייב וממילא צ''ת כנ''ל לעניין תשלומי ממון דמועד.