פירוש המילה מועד

מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.
 

HaimL

משתמש ותיק
וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃

והמועדין מתחילתן, התורה העידה עליהם.
 

אור זורח

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי זה מלשון מועד (כמו אהל מועד) שהוא זמן. כי שור נעשה מועד אחרי שנגח בכמה זמנים.

וכן נראה להביא סיעתא מהכתוב אדם מועד לעולם
שלא שייך לפרשו עדות אלא זמן שאדם מזומן לעולם.

אך אולי יש לדון שאין קשר בין אהל מועד לבין שור מועד
כי זה מועד בצירה וזה מועד בפתח
 

אור זורח

משתמש ותיק
למען לא ניגע לריק אמר:
מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].

עדות זה ברור
עדות מבררת
השור מבורר
עד היום היה תם
סתם שוורים לא נוגחים
היום הוברר שהוא נגחן
מועד מבורר

וכן אדם מבורר לעולם
אדם מועד לעולם
על אדם יש בירור

וכן שן ורגל מבוררים
 

אור החכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
למען לא ניגע לריק אמר:
מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].

עדות זה ברור
עדות מבררת
השור מבורר
עד היום היה תם
סתם שוורים לא נוגחים
היום הוברר שהוא נגחן
מועד מבורר

וכן אדם מבורר לעולם
אדם מועד לעולם
על אדם יש בירור

וכן שן ורגל מבוררים
לפי דבריכם אפשר לומר ש"עדות" ו"מועד" [מלש' זמן] שניהם מאותה המשמעות, כי מועדי השנה הם זמנים המיועדים ומבוררים [מתוך שאר ימות השנה] לעניין מסויים, שהרי כל זמן ומועד מיועד ע"י התורה לחוג או לעשות זכר לעניין מסוים, וכלשון הפסוק "קרא עלי מועד לשבור בחורי" [ראה במפרשים].
ודרך אגב, אפשר גם לומר שהרי ידוע חקירת האחרונים [ר"ש שקאפ בב"ק לג בתחילתו] האם שלושת הנגיחות של השור מגלות ומבררות למפרע שהשור היה תמיד נגחן או שע"י ג' נגיחות הוא נעשה נגחן מכאן ואילך.
ועל כן י"ל ש"מועד" מלש' בירור אפשר לומר לפי הצד הראשון, ולפי הצד השני ניתן לומר ש"מועד" הוא מלשון מעידה ונפילה, כלומר שהשור מעד מלהיות שור תם כשאר שוורים מתחילת ברייתם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
למען לא ניגע לריק אמר:
מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].
מועד מלשון מועד של זמן, דהיינו מועדים ומזומנים ליגח, כמו בית הועד שכולם מתוועדים דהיינו מתקבצים שם והתקבצות קשורה לזמן כי בדרך כלל קובעים זמן, ועדות נראה שזה שורש בפני עצמו.
 
 

אבוה דשמואל

משתמש רגיל
נראה לי לחלוק על כל הכותבים הנכבדים:
מצינו בכמה מקומות ש'מועד' הכוונה 'מותרה', למשל 'רד העד בעם' לפי כל המפרשים, ועוד. לענ"ד הוא הדין לענייננו.
מי לנו גדול מרש"י בפרשת משפטים, המפרש 'והועד בבעליו - לשון התראה'.
אמנם, אונקלוס שם מפרש 'ואתסהיד' - עדות כמובן.
 

שפת הים

משתמש ותיק
תמיד הבנתי שמועד הכוונה מיועד - מזומן -מוכן,
וזהו אדם מועד לעולם - אין אצלו מצב שבו זזה היה הפתעה ולא התכונן וכדו', כי תמיד צריך לשמור א"ע, ומוכן לזה, וכן מועדין מתחילתן מתפרש היטב לפ"ז.

שורש מועד הוא מ.ע. ד. בשונה מעדים שחסר מ', וכן רד העד בעם שמלשון התרעה אין בו מ',

אך כמובן שבלשה"ק יש קשר ומשמעות לכל דבר שדומה פילו קצת, וי"ל.
 
אני חושב שהוא מלשון הפסוק וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ
 
שפת הים אמר:
שורש מועד הוא מ.ע. ד. בשונה מעדים שחסר מ', וכן רד העד בעם שמלשון התרעה אין בו מ',
המ' אינה שורשית, כמו מוכן, מוגש, מונח, וכדומה, שהמ' אינה שורשית.
השורש של מוּעָד, עדים, מוֹעֵד, הוא ע.ד., מועד הוא כעין 'ועד', (זמן התוועדות).

צריך לבדוק אם 'עדה', ו'עדי' - תכשיט, גם קשורים.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אבוה דשמואל אמר:
רש"י בפרשת משפטים מפרש 'והועד בבעליו - לשון התראה'.
ציטוט חלקי.

לשון רש"י:
והועד בבעליו - לשון התראה בעדים, כמו "העד העיד בנו האיש".
 

אבוה דשמואל

משתמש רגיל
אבר כיונה אמר:
אבוה דשמואל אמר:
רש"י בפרשת משפטים מפרש 'והועד בבעליו - לשון התראה'.
ציטוט חלקי.

לשון רש"י:
והועד בבעליו - לשון התראה בעדים, כמו "העד העיד בנו האיש".

האם בדוגמא שרש"י הביא, ובדוגמא שאנוכי הבאתי, גם מדובר בהתראה בעדים?
ורש"י אכן מזכה שטרא לבי תרי. 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אבוה דשמואל אמר:
האם בדוגמא שרש"י הביא, ובדוגמא שאנוכי הבאתי, גם מדובר בהתראה בעדים?
ורש"י אכן מזכה שטרא לבי תרי.
ז"ל רש"י על "העד העיד":
"העד העיד - לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים. וכן 'העידותי בכם', 'רד העד בעם'".

יוצא א"כ לפי רש"י ש'והועד בבעליו' פירושו התראה בעדים, ובגלל שסתם התראה היא בפני עדים לכן היא נקראת 'עדות'.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
בפשוטו, לשון "עד" - הוא לשון של קיום הדבר,
שהעדים הרואים את המעשה ממשיכים את קיומו לעולמי עד, מכיוון שלעולם הם יוכלו להעיד עליו ולקיימו בב"ד,
וכן אמרה תורה "יביאהו עד", ופירשו חז"ל שהכוונה שיביא את הנבלה לב"ד, שהנבלה מוכיחה ומקיימת בעולם את מעשה הטריפה
(וכידוע שעד אינו מי שמעיד בב"ד, אלא מי שרואה את המעשה ומקיימו בליבו, וכמש"כ "והוא עד או ראה או ידע", אע"פ שאינו רוצה להעיד, ולכן פסולי עדות נוהגים משעת הראיה).

וממילא מובן, שההתראה שמהותה היא קיום ואימות הדבר אצל המותרה, נקראת העדאה, וכמו בייחוד עדים שאומר להם אתם עדי, וממילא התכוונו לראייה וקיום המעשה.
 

למען לא ניגע לריק

משתמש ותיק
פותח הנושא
דיבוק חברים אמר:
לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.

בגמ' בב"ק טז. כתוב והיכן העדאתן, ועונה הגמ' בחצר הניזק. 
בבקשה, לפי ההסבר שלך 
באר
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
למען לא ניגע לריק אמר:
דיבוק חברים אמר:
לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.

בגמ' בב"ק טז. כתוב והיכן העדאתן, ועונה הגמ' בחצר הניזק. 
בבקשה, לפי ההסבר שלך 
באר
הכוונה, ששם יש חשיבות ומשמעות למועדתן, אבל ברה"ר אין חשיבות לזה כיון שפטורין.
 
 

למען לא ניגע לריק

משתמש ותיק
פותח הנושא
דיבוק חברים אמר:
למען לא ניגע לריק אמר:
דיבוק חברים אמר:
לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.

בגמ' בב"ק טז. כתוב והיכן העדאתן, ועונה הגמ' בחצר הניזק. 
בבקשה, לפי ההסבר שלך 
באר
הכוונה, ששם יש חשיבות ומשמעות למועדתן, אבל ברה"ר אין חשיבות לזה כיון שפטורין.
 

מה משנה חשיבות או לא חשיבות הלא הם מועדים כל הזמן.
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
למען לא ניגע לריק אמר:
מה משנה חשיבות או לא חשיבות הלא הם מועדים כל הזמן.
והיכן העדאתן בחצר הניזק, פירוש: והיכן [חשובה] העדאתן [להתחייב] בחצר הניזק.
 

HaimL

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי זה מלשון מועד (כמו אהל מועד) שהוא זמן. כי שור נעשה מועד אחרי שנגח בכמה זמנים.
מועד זה הווה של בניין הופעל, כלשון הפסוק, והועד בבעליו וגו'
 
 

מ.כהן

משתמש רשום
מעלה פה עוד אפשרות:דמועד הוא לשון מיועד ומזומן לדבר כמו "אשר לו יעדה" דכל המזיקין חשיבין מועדין מתחילתן דכיון שזה דרכם אם כן מיועדים ומזומנים לכך ואילו קרן היא תמה ואינה מיועדת להזיק עד שתיגח שלוש פעמים
 
חלק עליון תַחתִית